הציבור הישראלי נחשף בימים אלו לאירועים סביב ראש הממשלה שנרצח כאן, יצחק רבין. רבים מאתנו עוד זוכרים את ההסתה האדירה שהייתה בארץ בימים שאחרי הרצח, כנגד כל מי שהעז להעביר ביקורת על האיש, שהיה די שנוי במחלוקת. די אם נצטט את שכתב העיתונאי זאב גלילי במאמר שמסכם את "מורשת רבין", וכך הוא אומר: "למזלו הרע של רבין — ואולי למזל הרע של כולנו — הוא הוצב בתפקיד שהיה גדול ממידותיו. בתקופת הדמדומים של דור הנפילים, באיזו עיסקה פוליטית של גולדה וספיר הוא נתמנה לראש ממשלה. הוא נכשל כשלון חרוץ בקדנציה הראשונה שלו. לא בגלל חשבון הדולרים של רעייתו, אלא בגלל גבולות יכולתו. הוא חזר לקדנציה השנייה על כנפי קופירייטרים ופרסומאים שעשו מלאכתם נאמנה. הוא עשה כמיטב יכולתו לשמור על הפיקדון שהופקד בידו, אך לא היתה בו היכולת המנהיגותית להפיח תקווה וחזון בעם. הוא עצמו איבד את אמונו בכושר העמידה של העם במלחמת המפרץ, כשחזה בתל-אביב המתרוקנת ובפקקי התנועה של הבורחים מן העיר מדי ערב, בהתקרב ההתרעה של ´נחש צפע´". "פסגת הישגיו של רבין היתה הסכם אוסלו, שגם אותו לא הגה ולא יזם אלא נגרר אליו על ידי חתרנים בלתי נלאים ופרופסורים תימהוניים. יש רבים המאמינים כי רבין, בשכלו הבריא וביושר האישי שלו, היה יכול להיות אמיץ דיו כדי לעשות תפנית מחודשת. לבטל את הסכם אוסלו ולמנוע את השואה שההסכם עשוי להמיט עלינו. כדורו של הרוצח המתועב קטע גם את האפשרות הזו. כל מה שנותר הוא קהל הצבועים של ´ממשיכי הדרך´ ונוטרי ה´מורשת´." עכ"ד.
באותם ימים, כל מי שהעז להעביר ביקורת הוקע אל עמוד הקלון. אנשים נעצרו, והקופירייטר שיזם את הסיסמה "מילים יכולות להרוג" זכה לעדנה. אנשי השמאל סתמו פיות בכוח, ורבבות בני ישראל נאלצו לשתוק, ולא לומר דבר. שהרי זו הסתה. עם השנים התרגלנו, בני הציבור החרדי, שהמילים וההסתה אסורות באופן חד סטרי. שהרי כל זב חוטם ומצורע לשון, הרשה לעצמו להסית, להשמיץ ולדבר כנגד החרדים. ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. אמנם תמיד היתה לה סיבה להסתה, בדרך כלל סיבה פוליטית. כל מי שחשב על קריירה ציבורית כזו או אחרת, השתלח בחרדים. לא שזה תמיד עזר לו, אך ההיסטוריה הקצרה מלאה במילים שכאלו, מאנשי שינוי הזכורים לשמצה, דרך ברק, לבני ושאר פוליטיקאים שלעת מצוא פשוט הסיתו. להם מותר. מתברר שעידן ההסתה לא תם. וכך נתבשר עם ישראל על משפט מחץ, מהאיש שהיה ממונה במשך שנים על אחד מגופי הביטחון החשובים במדינה. ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, שאמר כי איראן ואחמדינג´אד הם לא סכנה קיומית על ישראל. בינינו, מה זה טיל גרעיני אחד או שניים? זה דבר שאפשר להתאושש ממנו. הסכנה היא גם לא מצב הפשיעה בבתי הספר החילוניים, לא האלימות ברחובות, גם לא הפשע המאורגן. לא המעילות הכלכליות ולא הקריסות הכלכליות של אילי ההון. ואולי חשבתם שאלפי אסירים פלשתינאים חופשיים הם המסכנים את ביטחונה הקיומי של המדינה? לא ולא!!! הלוי יודע מה הכי מסוכן. החרדים. אדם שמכיר ויודע, ובקי בשלל האויבים שסביב מדינת ישראל — חמאס וחיזבאללה, איראן והאחים המוסלמים. האיש הזה סבור באופן חד משמעי שאנחנו, שאני, הילדים שלי והשכן שלי בבית הכנסת, מסוכנים מכל אלו? הרי שאחת מן השתיים, או שהאיש מעולם לא עסק בביטחון המדינה, ואחרים עשו תחתיו את התפקיד, או שהאיש פשע בהסתה לשם הסתה. זו שאבירי החוק מזנקים עליה בכל פעם שהיא נשמעת מהצד הימני או הדתי של המפה. מדהים לחשוב שאיש שכזה, שהמשפטים היוצאים מפיו סותרים כל הגיון פשוט ומתאימים לאמירה מתלהמת של פרחח ברחוב, האיש הזה היה ממונה על המוסד? ומשהו, משהו רע מאד קפץ לו פתאום. אל הפה. והביע בחוץ את מה שהוא, ועוד אחרים שכמותו חושבים עלינו. חכמת אדם, אמר המלך שלמה, תאיר פניו. ואכן מי שמעיף מבט, ולו קל, על פניהם של גדולי הדורות, יכול לתאר את עיניהם החכמות ואת הבינה העצומה הניכרת מבין מעשיהם. ויש גם את הנגטיב, אותם חסרים בדעת ששום דבר לא יכול להועיל להם. כאלה שפותחים את הפה, ומשאירים את כולם בהלם מעוצמת הרדידות. מזהים אותם כבר בגן הילדים. יש להם תמיד מה להגיד, תמיד זה לא לעניין. יש להם את הכישורים המיוחדים לומר בדיוק את מה שלא צריך היכן שלא צריך. לפעמים זה מצחיק, לרוב זה מביך, ויש אפילו כאלה שהפנינים הנשלפות מפיהם, מרגיזות אפילו מאד. למעשה החכם מכל אדם, נתן גם להם פתרון מועיל ומוצלח, כזה שיועיל להסוות את כמויות הטיפשות הניגרות מהם, "אוויל מחריש" קבע שלמה המלך, "חכם יחשב". פשוט תשתוק. תשב בין כולם, תלבש יפה את העניבה, רק תשתוק, פשוט אל תגיד כלום, כך יקשה על הנוכחים לזהות, שאתה בעצם אחד ומיוחד. יש כאלה שלא מסוגלים להבין את דברי קודשו של שלמה המלך, הם מדברים ואומרים את דעתם בכל נושא שנתבקשו או לא. הם מקשקשים, מזיקים לעצמם, לסביבתם, למשפחתם, פשוט הטיפשות בהתגלמותה, אבל אותם איש לא ישכנע, הם משוכנעים שכל מילה שלהם היא פנינת זהב! אחד שכזה, ממחיש את הביאור שאמר פעם מרן הגרא"מ שך זצוק"ל בהגדה של פסח, בה מופיעים הבן החכם והרשע כדבר והיפוכו. מדוע? שאל מרן, מדוע החכם מול הרשע, ולא מול הטיפש שהוא הוא היפוכו. התשובה ברורה. "אין לך חטא גדול מן הטיפשות". ואולי, רק כדי לסבר את האוזן, הלוי. הסכנה, דע לך, גדולה משחשבת. מדי חודש מצטרפים מאות ואלפים שכמותך, אנשים שגדלו בצל המורשת הישראלית, המאצ´ואיסטית הביטחונית, ומגלים את הנשמה. חוזרים אל היהדות. קהילות שלמות בכל רחבי הארץ והעולם, של יהודים שזה לא מכבר העריצו והאלילו אותך, לא אישית הלוי, אלא אותך כדוגמא, כמר ביטחון. אנשי "כוחי ועוצם ידי". והם, הלוי, הם גילו את הסיכוי הקיומי היחידי של מדינת ישראל. "בחוקותי תלכו". |