4 תגובות   יום שני, 7/11/11, 13:42

''אינני זוכרת אם זה היה כמה חודשים או שנים ראשונות לאחר הגירושין,עד שחשתי במתח הרב ובמאמץ בו אני מותחת את עור עיני...

אולי כדי לראות טוב יותר?

אולי כדי לעצור את הדמעות?

אולי כדי שלא יעצמו יותר מלראות..את האמת האמיתית,את המציאות המציאותית...

אולי כדי שמסך האשליות לא יוכל יותר לכסות מבט מפוכח מעיני.

 

ויום אחד חשתי עד כמה מתוחות עיני,יחד עם העור שסביבם.

וברגע ההוא של ההארה,מיתנתי מבטי,ריככתי שיפוטי,נחתי והזרמתי דמעות דם ליבתי.

 

ניצחתי את המתח...שיחררתי,השתחררתי

ונחתי על זרי הדפנה של חיי החדשים.

דרג את התוכן: