כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    שקט נפשי, או - לא טוב היות האדם פרפקציוניסט

    84 תגובות   יום שני, 7/11/11, 21:24

    ''
     או 

    ''

      

    ''

     

    הם נורא נחמדים הכלבים שלך, למה את שמה להם את המחסומים האלה? הם נושכים? אני שומעת שוב ושוב מעוברי אורח, שקובלים בפני שאינני "מתחשבת" מספיק בזואי ולולי כששמה להם מחסום סתם, ממש סתם......

    בד"כ אני עונה בבדיחות דעת משהו כמו לא, הם לא, אבל אני כן....

     

    ''

     

    אך היום ההערות הללו גרמו לי לחשוב קצת לעומק יותר על הנושא של שקט נפשי או זה שהבן אדם לפעמים דורש מעצמו להיות "פרפקציוניסט" מה שגוזל ממנו את השקט הנפשי במקרים מסוימים, כאן בהקשר של בעלי חיים, אך כמובן שאפשר להשליך לכל תחומי החיים.

     

    מי כמוני יודע כמה "ניטים אכלתי" (ולא רק חצץ) עד "שויתרתי קצת לעצמי" נושא, ומאז יש לי הרבה יותר שקט נפשי, כשבסופו של דבר יוצאים מזה נשכרים במקרה זה גם זואי ולולי.

     

    נזכרתי שלכלבתי הקודמת הצדקת הדגולה לא הייתי צריכה לשים מחסום בטיולים, אולי מפני שהיא הייתה הרבה יותר ממושמעת ויותר קל להשגיח על כלב אחד מאשר על שניים בו זמנית. הוטרינרית שלי ציינה לי שאף אחד אינו בדיוק יודע למה, אך יש כלבים שהנטייה הזו לאכול מהרצפה ברחוב חזקה מאד אצלם ומאד קשה למנוע זאת, במיוחד אצל כלבי רחוב או כלבים שהיו עזובים זמן רב (ואפשר להבין).

     

    אני זוכרת בחיוך איך כלבתי הקודמת הייתה מנסה לרמות אותי עם התנהגות מתחנפת חיננית ואני אחרי כמה זמן קלטתי זאת, והכי קטע שהיא ניסתה לעשות זאת ונזפתי בה שהיא מנסה לרמות אותי אז היא התביישה....נורא מצחיקים הם לפעמים.

    '' 

    כשאימצתי את זואי ולולי התקופה הראשונה כאמור הייתה קשה מאד, וסיפרתי על כך פעם. זואי חטפה מיד כשהגיעה אלי חיידק לא מזוהה והלכה ונמסה לי בין הידיים למרות כל הריצות לבתי חולים וטרינריים, תרופות, בדיקות וכדומה. ולולי הגיע אלי אמנם אחרי ש"שופץ" אורתופדית אך הוא עבר נטישההתעללות, נדרס, ונמצא מרוח כולו על הכביש. בהחלטה של רגע אחרון הוחלט לנסות ולהצילו אורתופדית למרות שהיה מרוסק. הוא נותח שני ניתוחים בגב, ורגל אחת שלו עם פלטינות. אז אתם מתארים לעצמכם שהוא היה פגוע נפשית, אגרסיבי, ומה לא...ועל מי יוצא הכל? על מי שמנסה לאהוב אותו, כך היה בהתחלה הרבה זמן. כמובן שלא עזר לו, גם עליו נלחמתי עד חורמה, עכשיו הוא נשמה וחש אותי בצורה מדהימה.

     

    בקיצור עם שניהם לא היה קל. גם בטיולים ניסיתי בהתחלה כיון שכל כך סבלו לתת להם את המקסימום, לכן טיילתי אתם בהתחלה טיולים ארוכים, ללא מחסום. אלא שמהר מאד ראיתי ש"תפארתי לא תהא על הדרך הזו", מפני שלא ניתן להשגיח בו זמנית על שניהם, הם זריזים ממני, כשלולי חוטף עצם לפה אף אחד לא מסוגל להוציא זאת ממנו, ניסיתי, ופעמים רבות הוא נשך אותי שוב ושוב.

    בשל העובדה שהם הצליחו לבלוע למרות הכל כל מיני זבלים הם הקיאו פעמים רבות וחטפו קלקולי קיבה, מה שמצריך טיפול, וטרינר, ובלגן שלם בבית.

     

    בנוסף וזה לא פחות חשוב, הייתי כל כך דרוכה כדי לנסות למנוע מהם לחטוף זבלים בטיולים, שהייתי במתח, מה שבעצם מקלקל להם את הטיול....בכל זאת לא ויתרתי, רציתי לתת להם אחרי מה שעברו את ה"מקסימום" טיול מבחינתם שאפשר.

     

    אחרי זמן די רב כשגם הוטרינרית העירה לי שמוטב שאוותר קצת לעצמי וגם אחשוב על טובתם הסכמתי עמה, והתחלתי לשים להם מחסומים.

    '' 

    מאז, מבחינה זו, הגיע הקסם הקרוי שקט נפשי והפך לחבר קבוע בטיולים שלנו. הרבה יותר רוגע, הכלבים יותר רגועים, אפשר לעשות הסברה לילדים שפוחדים, לאנשים, נדמה לי שגם הם יותר נהנים מהטיולים למרות המחסום.

     

    למדתי לא רק לוותר לעצמי, אלא להיות יותר קשובה אליהם, למה שהם רוצים או צריכים, לא רק לפי "עקרונות" שאני החלטתי שכך ראוי או צריך.

     

    כשאני מחליטה על טיול ארוך ולולי צולע ומתעייף מה זה מוסיף לו? או שאני מחליטה להמשיך את הטיול למרות שיש פצצים (בדומה לזיקוקים) וזואי בהיסטריה ורוצה הביתה, מה זה מוסיף להם אם אני ממשיכה אותו ?

     

    ''

     

    אז זהו, שלפעמים לא טוב היות האדם "פרפקציוניסט", צריך ללמוד לוותר קצת, קודם כל לעצמך, זה מביא פעמים רבות יותר שקט נפשי....

     

    ''

     

     

    נ.ב. תהיתם בתמונות למעלה:

    העליונה של חברתנו נאורה ואלפי, אחד משני הענקיים שלה, שאני אוהבת מאד.

    מתחתיה של ליזי המקסימה שישנה כיפהפיה הנרדמת עם חתוליה האהובים.

    כמובן ברשות כל המעורביםצוחק

    דרג את התוכן:

      תגובות (84)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/11 10:37:
      מי את? המלאך השומר של הכלבים:)) מדהימה הפיטבולית שלמטה. יש משהו בדברייך אבל עדיין לא שמה לשלי מחסום ולא רק.. מי שמעז לקטר אני הופכת להיות הפיטבול:)) לא רוצה או יכולה לחנך את כל העולם אבל קצת פחות בורות לא תזיק, פיטבולים הם מהכלבים היותר טובים וידידותיים לאדם..לחיות אחרות טוב זה סיפור כבר אחר. שלי בכלל פודלית בכסות פיטבול:))
        12/11/11 19:42:
      הייתי מגדיר את המושג הידוע לשימצה "פרפקסיוניזם" מה שמומחים הגדירו compulsive obssessive disorderO.C.D הפרפקסיוניזם הוא המכשול לכל יצירתיות, הוא בולם, עוצר, מכשיל, מונע התחברות עם ההיגיון.
        12/11/11 17:54:

      צטט: Lisi-strata 2011-11-11 16:09:05

      חמוד חמוד:)

      ופרפקציוניזם זה בכלל רעה חולה -

      גם אני הייתי צריכה להניח לעצמי במשך השנים

      וגם עכשו לפעמים קשה...

      אני צריכה לשים מחסום לילדים (הגדולים...) :))) 

        11/11/11 19:41:
      אוי, כמה קל להגיד וכמה קשה לעשות, אבל שווה! כדרכך, כתבת מקסים, בונבוש....שבת טובה ונעימה!
        11/11/11 18:41:
      אהבתי במיוחד את החמוד בתמונה התחתונה...שבת שלום
        11/11/11 16:09:
      חמוד חמוד:)
        11/11/11 11:14:

      צטט: bonbonyetta 2011-11-11 10:15:32

      צטט: פיקסמן. 2011-11-08 19:36:10

      אני רואה שהטיולים אצלך עם הכלבים, זה מצריך אופרציה שלמה , עם התחשבות פסיכולוגית בנפשות ובצרכים שלהם. הפכת להיות פסיכולגית של הכלבים.

      לא פיקסמן יקר, הטיולים עם הכלבים היו בעבר בתקופה הראשונה אופרציה שלמה ומאד לא קלה, כעת הדברים הרבה יותר זורמים ונעימים, לכל הצדדים

       

      התכוונתי לדברייך  קריצה

        11/11/11 10:33:

      צטט: טומנת בחיבה 2011-11-09 13:13:14

      שנים על גבי שנים היה לי ילד נוסף, ברלה הלברדור שלנו, מלך הטוב לב והאהבה לכל, בין היתר סבל ברלה מתיסמונת ה"חזיר", מה שהוא ראה הוא ביקש גם לטעום. עד שזה הגיע לצערי, לשאריות רעל שהמית כלב אחר. מאותו יום, ברלה נאלץ לשאת מחסום על פניו היפים, הוא תעב את המחסום, אך הוא ידע או רצועה, או מחסום... אגב, מה שהציל אותו מאותה הרעלה היה מזרק אטרופין קטן, אך יעיל. ואת בונבונירה... כמה רגישה, כמה נאורה, כמה נפלאה... כמה מאירה... זהו, שבה אני למחוזות הרחמים העצמיים, לא תמו זליגותיי על מותה של שושי חברתי.

      תודה יקרה, שולחת לך מסר 

        11/11/11 10:32:

      צטט: טומנת בחיבה 2011-11-09 13:08:18

      אחרי נאום שלם... לא התירו לי לכתוב לך בטענה שאיני רשומה... טימטום מושלם.

      מה אינך רשומה? הראית להם את התמונה שלך שאצלך? ישר הם יסכימו לך לכל דבר....אל תידגי....קריצה 

        11/11/11 10:30:

      צטט: ארזעמירן 2011-11-08 23:59:02

      הלאה הפרפקציוניזם. העם דורש את זכותו לטעות ולפשל.

      כן, נראה לי שכמה מהעם הזה לקחו את זה לכיוון רחוק מדי...הא? צוחק

        11/11/11 10:28:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-11-08 20:48:52

      אולי פשוט למדת להקשיב להם, ועשית את הטיול מושלם עבורם ולא עבורך. גם הכרה במגבלות מביאה לשלמות, רק בדרך אחרת :-)

      הגדרת את זה כל כך יפה, תודה חיוך 

        11/11/11 10:27:
      מחשבה מקדימה של מבוגר אחראי, חכם וחשוב עבור מי שאנו שומרים עליהם.
        11/11/11 10:15:

      צטט: פיקסמן. 2011-11-08 19:36:10

      אני רואה שהטיולים אצלך עם הכלבים, זה מצריך אופרציה שלמה , עם התחשבות פסיכולוגית בנפשות ובצרכים שלהם. הפכת להיות פסיכולגית של הכלבים.

      לא פיקסמן יקר, הטיולים עם הכלבים היו בעבר בתקופה הראשונה אופרציה שלמה ומאד לא קלה, כעת הדברים הרבה יותר זורמים ונעימים, לכל הצדדים . חיוך

        11/11/11 10:11:

      צטט: cats4 2011-11-08 19:30:07

      הוספת תגובהבחירת הכותרת פרפקציוניזם מתעתעת משהו לדעתי.מה שמנע מימך להניח מחסומים זו רגישותך ההומנית שטעית לחשוב שזו לא תניח לך לאלץ את כלבייך "לסבול" את המחסומים.אלא שנאלצת תחילה "לכופף" את מצפונך ולהניח לעצמך לחסום את מלתעותיהם של כלבייך,ואז ראה פלא, למדת שהשד לא באמת נורא ואפילו שני הצדדים - את וכלבייך יוצאים נשכרים.

      הכותרת בהתאם להרגשתי האישית, והרגשתי שאני רוצה לעשות הכי טוב עבורם שאני יכולה ושאפשרי....עד שראיתי שזה לא אפשרי כמה שלא אשתדל ואתאמץ. ובאמת כשמאמצים כלבים הם עוברים תקופת הסתגלות אבל בהחלט מי שמאמץ אותם.... קריצה

      שמחתי מאד לראותך מבקר ואת תגובתך.

      לצערי חופש הביטוי והדיבור בשנים האחרונים מאבד את הדעת

      אנשים לא סופרים עד עשר ומוציאים את כל הרוע .....

      ''

        10/11/11 21:13:

      צטט: shabat shalom 2011-11-08 18:13:05

      פרפקציוניזם היא סוג של מחלה, אבל ניתן להתגבר עליה בשני אופנים: 1. הבנה שלעיתים אנשים לא יתנו לך מחמאות 2. הבנה את הגבול בין פרפקציוניזם סביר לבין הזנחה פוגעת.

      '' 

        10/11/11 21:10:

      צטט: studio 2do 2011-11-08 17:36:21

      יש גם אנשים שזה לא יזיק להם ....מחסום :)

      כוונתך מחסום לפה של אנשים כדי שלא ינשכו ? שלא יאכלו זבל מהרצפה? או כדי שלא ידברו?

      כי לאנשים לא יפה לעשות דברים כאלה, יש להם את הדבר הזה של חופש הביטוי והדיבור...מופתע

        10/11/11 21:08:

      צטט: טלוני 2011-11-08 16:33:10


      בונבונת,
      פרפקציוניזם זה המושג הכי מוכר וקרוב אלי בעולם.
      סובלת מאוד מהמחלה הזאת, בכל תחומי החיים.
      במשך השנים למדתי קצת לוותר לעצמי בתחומים שונים, אך במה שחשוב לי באמת, ממש לא מסוגלת.
      זה מסרבל, מעמיס ומונע שקט נפשי, אבל זאת תכונת אופי שמאוד קשה לשנות.
      ואני מניחה שהכלבות הכי חשובות לך ולכן איתן יש לך הכי הרבה קונפליקטים.
      מאז ומתמיד קנאתי באנשים שהכל אצלם בערך, וככה,וכאילו ובזרימה ולא מתעקשים על שום דבר. כייף להם וקל להם בחיים.

      אולי יותר קל להם לא יודעת, אינני בטוחה שהייתי רוצה להיות כזו הסנני

        10/11/11 21:07:

      צטט: itzikyy 2011-11-08 13:06:12

      נכון מאוד..
      כל פעם שאנחנו בדרך לגרום לאי נוחות למישהו או לעצמינו כדאי לשאול האם ההתעקשות הזו הכרחית?
      ואז בראייה יותר רחבה אפשר להבין לא מעט פעמים שנכון יותר לוותר או לפחות בצורה חלקית.

      בהחלט. וכמו בכל דבר, לא טוב בשום דבר להגזים, לא לוותר כל הזמן זה טוב, ולא להיות פרפקיוניסט בכל דבר זה טוב... חיוך

        10/11/11 21:06:

      צטט: ד-ארט 2011-11-08 10:39:32

      פרפקציוניזם הוא בהחלט תכונה מפריעה בחיים. אם נוח לך יותר ככה אז סבבה.

      בכלל לא, לפעמים היא עוזרת לקדם דברים בחיים. זה לא שיותר נוח לי ככה, סתם כזה דיברתי על העניין הזה של גבולות, שחור ולבן, ואיך בחיים צריך לעשות פשרות לפעמים 

      צטט: bonbonyetta 2011-11-09 23:21:39

      צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2011-11-08 09:01:30

      יקירה, את צריכה - דחוף - את סזאר מילאן, "הלןחש לכלבים"... אין לו בעייה לטייל עם להקת פיט-בולים ורוטויילרים - כולם ננטשו או עברו התעללות.......

      כולם לומדים בסוף, גם אני למדתי. אחרי שטיילתי עם שני פראי האדם האלה, התרגלתי, למדתי, ערכתי קרבות והתחמקויות מחתולות רחוב מגוננות על גוריהן וכל מיני, גם אני יכולה ללכת עם כמה פיבולים לטייל.

      מסיזן מילר הייתי יכולה ללמוד המון, אז. עכשיו פראי האדם שלי כבר מתורבתים, התרגלנו אחד לשני. הם השלימו עם זה שאני גרה אתם....... 

      ''

       

       

      :) :) :)

      ראשית - לא נעלמתי.... צד מכרסמים בחושך... הוו הווווווו הווווווו... :):):)

       

      שנית - הלך הרוח שלך, כפי שמשתקף מתשובתך, הרבה הרבה יותר מתאים לאנשי חתולים מאשר לאנשי כלבים....

       

        9/11/11 23:23:

      צטט: ניליץ. 2011-11-08 09:04:09

      שקט נפשי הוא נושא כל כך חשוב, פרפקציוניזם יכול לגרום לטרדת נפש אצל האחד ולרגיעה אצל האחר.

      כן, בהחלט. יש גם אנשים שמטבעם יותר עם הדבר הזה הקרוי שקט נפשי, ואחרים פחות, ויש מי שאינם מכירים את המוצר הזה בכלל.לשון בחוץ

        9/11/11 23:21:

      צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2011-11-08 09:01:30

      יקירה, את צריכה - דחוף - את סזאר מילאן, "הלןחש לכלבים"... אין לו בעייה לטייל עם להקת פיט-בולים ורוטויילרים - כולם ננטשו או עברו התעללות.......

      כולם לומדים בסוף, גם אני למדתי. אחרי שטיילתי עם שני פראי האדם האלה, התרגלתי, למדתי, ערכתי קרבות והתחמקויות מחתולות רחוב מגוננות על גוריהן וכל מיני, גם אני יכולה ללכת עם כמה פיבולים לטייל.

      מסיזן מילר הייתי יכולה ללמוד המון, אז. עכשיו פראי האדם שלי כבר מתורבתים, התרגלנו אחד לשני. הם השלימו עם זה שאני גרה אתם....... 

      ''

        9/11/11 23:16:

      צטט: דנה.גל 2011-11-08 08:32:42

      התנהלות עם כלבים היא קצת כמו התנהלות עם ילדים, או שזה ההפך?...

      בהחלט יש קווים דומים, על אותו משקל.

      הצרה שילדים גדלים, מתבגרים ומתחילים לעשות כאוות נפשם ושמים עליך קצוץ. כלבים נשארים תמיד "ילדים", לא?!  מגניב

       

        9/11/11 23:15:

      צטט: Seth_305 2011-11-08 00:46:07

      תמיד עדיף (-; THANX

      תמיד עדיף לכתוב ולדעת מה עדיף.....לשון בחוץ 

        9/11/11 23:14:

      צטט: סירפד מתוק 2011-11-08 08:26:03

      מהי ההגדרה לאושר?...  שחרור מדאגה!

      הנה, את מאושרת ומכנה זאת - שקט נפשי....

      תודה סירפד, הכל בהומור, אבל הרי אין הגדרה לדבר הזה קריצה

        9/11/11 23:14:
      תודה נשמתי, אם כך, אשן כל הזמן (-:
        9/11/11 23:13:

      צטט: יונה_מ 2011-11-08 07:07:20

      בוקר טוב בונבונייטה... אני לא רואה פרפקציוניזם כאן, הייתי מסתכלת יותר על המצב בהקשבה, בגמישות, ביצירתיות, בדיאלוג מתמשך שלך עם עצמך ועם הכלבים במקרה זה. התובנות לאחר עיבוד ההקשבה הן אלה שיצרו את האיזון המרגיע כל כך. תודה על התיזכורת- יונה

      נו, אינך רואה כי לא ראית אותי בהתחלה איך הייתי.....רציתי לעשות בשבילם הכי הכי שאפשר כמו שאני חושבת לא כמו שאני יכולה, עשיתי לעצמי סיוט כשהתעקשתי לא לשים לשים בהתחלה מחסום, מההתחלה הייתי צריכה להיות יותר גמישה ולוותר קצת - לעצמי. לזה כוונתי הייתה, באירוניה על עצמי, ולא רק לזה, אלא בכלל לכל תחומי החיים על אותו משקל. 

        9/11/11 23:11:

      צטט: Neora 2011-11-08 07:01:02

      נו, עכשיו כל היוניברס יודע עם מי אני חולקת את יצועי (-: עכשיו את מכירה את המושג "ראש קטן", די עוזר לפעמים, במיוחד עם מחסומים (-:

      אל תידגי....יאללה שלך, הרי לא אמרתי באיזה יום זה צולם, הכל טוף חברה....אבל תראי כמה את רגועה, ואיזה עור פנים של תינוק בתמונה יש לך? לא שווה? 

      ''

        9/11/11 21:07:

      צטט: bonbonyetta 2011-11-09 21:02:12

      צטט: ג'ו_ 2011-11-08 06:38:38

      כשאמצתי את ג'ו ידעתי שהוא עבר תקופת שוטטות וכל מני והחלטתי להיות "אמא" ליברלית ולתת לו להיות מאושר ולחיות כפי שהוא מבין. ואז גיליתי שהוא אכלן זבל ולא רציתי לחסום לו את הפה אז יש לי סיכום עם הרופא שלו שאין זמם אבל יש זריקות (תולעת הפארק תולעים משושה ) סיזר מילאן אומר: חינוך כלבים כמו חינוך ילדים. לא שונה. אז ככה זה אצלי קצת חלשה וותרנית אבל כולנו מאושרים ובנתיים בריאים. תמשיכי כך ומובטח לך שקט נפשי..

      אהלן ג'ו, איזה כיף שבאת ואני רואה "עקבות" שלך.

      עד כדי כך אינני ליברלית. אני פולניה דאגנית ורוצה לישון בלילה.

      הכלבים שלי אומצו בוגרים מאד, אינני יכולה לכן להיות בטוחה לגמרי עם המשמעת אתם, יש להם את הפחדים וההיסטריות שלהם, מעדיפה ללכת אתם עם רצועה, קשורים, אין חופש מוחלט. עד כאן.

      עם כלבתי הקודמת המנוחה החלטתי פעם להעיז. אחרי תקופת מה שיחררתי אותה ללא רצועה במקום סגור !  משהו משך תשומת לבה ואיך היא השתחלה ומצאה פרצה אינני יודעת בשניה היא היתה בכביש.

      צרחתי באטרף וזינקתי לשם, וזו היתה הפעם האחרונה שאני משחררת כלבים שאני מאמצת. 

        

       לגמרי איתך. גם ג'ו תמיד קשור. אי אפשר לסמוך עליהם וגם לנו יש פחדים. לגמרי ברור

        9/11/11 21:02:

      צטט: ג'ו_ 2011-11-08 06:38:38

      כשאמצתי את ג'ו ידעתי שהוא עבר תקופת שוטטות וכל מני והחלטתי להיות "אמא" ליברלית ולתת לו להיות מאושר ולחיות כפי שהוא מבין. ואז גיליתי שהוא אכלן זבל ולא רציתי לחסום לו את הפה אז יש לי סיכום עם הרופא שלו שאין זמם אבל יש זריקות (תולעת הפארק תולעים משושה ) סיזר מילאן אומר: חינוך כלבים כמו חינוך ילדים. לא שונה. אז ככה זה אצלי קצת חלשה וותרנית אבל כולנו מאושרים ובנתיים בריאים. תמשיכי כך ומובטח לך שקט נפשי..

      אהלן ג'ו, איזה כיף שבאת ואני רואה "עקבות" שלך.

      עד כדי כך אינני ליברלית. אני פולניה דאגנית ורוצה לישון בלילה.

      הכלבים שלי אומצו בוגרים מאד, אינני יכולה לכן להיות בטוחה לגמרי עם המשמעת אתם, יש להם את הפחדים וההיסטריות שלהם, מעדיפה ללכת אתם עם רצועה, קשורים, אין חופש מוחלט. עד כאן.

      עם כלבתי הקודמת המנוחה החלטתי פעם להעיז. אחרי תקופת מה שיחררתי אותה ללא רצועה במקום סגור !  משהו משך תשומת לבה ואיך היא השתחלה ומצאה פרצה אינני יודעת בשניה היא היתה בכביש.

      צרחתי באטרף וזינקתי לשם, וזו היתה הפעם האחרונה שאני משחררת כלבים שאני מאמצת. 

        

        9/11/11 21:01:

      צטט: bonbonyetta 2011-11-09 20:50:14

      צטט: מיקי מ 2011-11-07 23:41:50

      טוב, אני אשמח לדעת איך עשית את זה באמת.... עדיין לא גיליתי את הטריק שעובד עליי....:-)

      מה את חושבת שהיה לי קל? מאז שאני מכירה את עצמי אני מנסה שוב ושוב, בסוף הצליח פעם, בטח בטעות... קריצה

       

       

      :-) מקווה שגם עליי תנחת התובנה הנכונה לי עוד בימינו אנו....

        9/11/11 20:57:

      צטט: אור2011 2011-11-08 06:23:16

      גם עם בני אדם להרפות גם אני מנסה

      צ'מעי, כל מקרה לגופו. יש בני אדם שלא רק לא צריך להרפות אלא לחבוט, ולעשות זאת היטב !   צוחק

        9/11/11 20:56:

      צטט: כחלון1 2011-11-08 06:09:46

      &&&&&&&&&

      יש לי אתך קשיים בהבנת הנקרא, אתה מוכן להסביר את עצמך?   מזעיף את הפה

        9/11/11 20:55:

      צטט: החתול במסיכה 2011-11-08 04:51:44

      את צריכה להיות ה - pack leader תשאלי את סיזר מילאן :)

      לא נראה לי, אבל תודה חתול. תהיה מוכן לשאול אותו בשבילי ולספר לנו מה אמר לך?קריצה

        9/11/11 20:52:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-11-08 00:08:01

      אני מקווה ש-NETRIDER רק צחקצעקה

      כמה אהבתי את שסיפרתחיוך

      התמונה האחרונה רק מוכיחה שאין חיוך כזה עם מחסוםצוחק

      לא יודעת, תשאלי אותו, אני ניסיתי וניסיתי והוא מתעקש שלא להבהיר תגובתו. אולי לקסמייך שלך הוא ייענה לשון בחוץ

       

        9/11/11 20:50:

      צטט: מיקי מ 2011-11-07 23:41:50

      טוב, אני אשמח לדעת איך עשית את זה באמת.... עדיין לא גיליתי את הטריק שעובד עליי....:-)

      מה את חושבת שהיה לי קל? מאז שאני מכירה את עצמי אני מנסה שוב ושוב, בסוף הצליח פעם, בטח בטעות... קריצה

        9/11/11 20:49:

      צטט: debie30 2011-11-07 23:23:51

      בונבוניטה,

      ויתור עצמי יש כאלה שנולדים עם זה ויש כאלה שלומדים.
      יש ספרים על גידול ילדים, ויש ספרים על גידול בעלי-חיים

      אבל לא תמיד אפשר להתאים לכתוב בספר,

      צריך ללכת עם הלב, לחוש אותם.
      סיפור אימוץ הכלבים שלך ממש מרגש

       

      תודה.

      העניין שלא כל אחד הולך עם הלב ומרגיש אותם, יש מי שהולכים עם העקרונות, לפי הספר, או לפי מה שהם רוצים להתאים לעצמם לדרך חייהם בלי בכלל לראות את הצד השני, כאן כלב.

        9/11/11 20:47:

      צטט: טונקס 2011-11-07 23:22:38

      כמה נכון, אני למשל מגבילה את טימי ביציאות, כי כל פעם כשהוא יוצא עד שהוא חוזר יוצאת לי הנשמה. הוא פרחח גדול. נכנס לדירות שלא שלו וכל מיני. ויש לי תמיד רגשי אשמה כשהוא מבקש לצאת, אבל אני כבר רוצה לישון וכדומה. את צודקת אנחנו צריכים גם לחשוב שאם אנחנו במתח גדול זה גם משפיע לרעה על החיות. אבל האמת, יש מתחים וקשיים שאני לא יכולה להתגבר עליהם. לא בכל דבר זה מצליח

      עצם זה שמודעים לזה, ומנסים זה כבר חצי הדרך....מנסים מנסים לפעמים מצליחים. יותר טוב מכלום חיוך

        9/11/11 18:44:
      לחץ ופרפקציוניזם הם מקשה אחת ללא ספק להוריד כמה שניתן מהלחץ כך כל הסובבים מקבלים רגועים והנהנים העיקריים זה אנחנו. ובקשר למחסום ישנן הרבה סיבות והאחת העיקרית לדעתי שלעיתים כלבים מגיבים שונה לאדם מסויים וכך את מכוסה מהבחינה הזו.
        9/11/11 13:13:
      שנים על גבי שנים היה לי ילד נוסף, ברלה הלברדור שלנו, מלך הטוב לב והאהבה לכל, בין היתר סבל ברלה מתיסמונת ה"חזיר", מה שהוא ראה הוא ביקש גם לטעום. עד שזה הגיע לצערי, לשאריות רעל שהמית כלב אחר. מאותו יום, ברלה נאלץ לשאת מחסום על פניו היפים, הוא תעב את המחסום, אך הוא ידע או רצועה, או מחסום... אגב, מה שהציל אותו מאותה הרעלה היה מזרק אטרופין קטן, אך יעיל. ואת בונבונירה... כמה רגישה, כמה נאורה, כמה נפלאה... כמה מאירה... זהו, שבה אני למחוזות הרחמים העצמיים, לא תמו זליגותיי על מותה של שושי חברתי.
        9/11/11 13:08:
      אחרי נאום שלם... לא התירו לי לכתוב לך בטענה שאיני רשומה... טימטום מושלם.
        9/11/11 00:12:

      צטט: MeirShay 2011-11-07 23:20:25

      התמונה האחרונה קרעה אותי מצחוק....

       

      כן, גם אני נדלקתי על הסרטון, בטח זה התכוונת מגניב

        9/11/11 00:07:

      צטט: netrider 2011-11-07 22:11:58

      חבל שאין מחסומים לחתולים :-)

      מי שאוהב חתולים לא יגיד דבר כזה אפילו בצחוק, כי ידע כמובן שלגבי חתול זה בלתי אפשרי. הוא בעל חיים שקשה לרדות ולשלוט בו, וזה כל קיסמו - אלא אם כן האהבה לבעל חיים מותנית בשליטה בו. 

      ''

        9/11/11 00:03:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2011-11-07 21:40:03

      אני מכיר כמה אנשים שצריך לשים להם מחסום, אך לצערי אין חוק עזר עירוני כזה.

      מציעה לחפש בחוקי המנדט, יש עוד כמה כאלה מגוחכים שתקפים עד היום למרבה הגיחוך, לך תדע מה תמצא שם....ואם לא שם, אפשר ללכת עוד קצת אחורה.... קריצה

        8/11/11 23:59:
      הלאה הפרפקציוניזם. העם דורש את זכותו לטעות ולפשל.
        8/11/11 22:25:
      מקסים!
        8/11/11 22:15:

      רצוי מידי פעם לעשות ויתור ל"עצמי".

      הכלבים שלי בלי מחסום...אחד מהם לא התווכח איתי אף פעם, נולד ממושמע...השניה הגניבה כמה פעמים דברים משונים לפה..לא וויתרתי לה...אז היא למדה לוותר :~)

        8/11/11 20:48:
      אולי פשוט למדת להקשיב להם, ועשית את הטיול מושלם עבורם ולא עבורך. גם הכרה במגבלות מביאה לשלמות, רק בדרך אחרת :-)
        8/11/11 20:11:
      כל הכבוד על ההשקעה והמסירות, והיכולת להבין את צורכי החיות שלא ע"פ התפיסה האנושית הרווחת
        8/11/11 19:37:
      בונבוניטה מקסימה הפוסט מקסים ! וכתבת נפלא ! מהלב ירין
        8/11/11 19:36:
      אני רואה שהטיולים אצלך עם הכלבים, זה מצריך אופרציה שלמה , עם התחשבות פסיכולוגית בנפשות ובצרכים שלהם. הפכת להיות פסיכולגית של הכלבים.
        8/11/11 19:30:
      הוספת תגובהבחירת הכותרת פרפקציוניזם מתעתעת משהו לדעתי.מה שמנע מימך להניח מחסומים זו רגישותך ההומנית שטעית לחשוב שזו לא תניח לך לאלץ את כלבייך "לסבול" את המחסומים.אלא שנאלצת תחילה "לכופף" את מצפונך ולהניח לעצמך לחסום את מלתעותיהם של כלבייך,ואז ראה פלא, למדת שהשד לא באמת נורא ואפילו שני הצדדים - את וכלבייך יוצאים נשכרים.
        8/11/11 18:24:
      צודקת בהחלט....אני בעד פרפקציוניזם מידתי.......שעשוי להוביל להשגים והצלחות.....וכן....ניתן להתגמש ולוותר.....למרות הקושי שכרוך בכך.......
        8/11/11 18:17:
      לוותר קצת זה , להתחשב קצת - זה בעצם אותו דבר.
        8/11/11 18:16:
      בונבוניטה יופי של פוסט כמו תמיד - תודה וערב נפלא
        8/11/11 18:13:
      פרפקציוניזם היא סוג של מחלה, אבל ניתן להתגבר עליה בשני אופנים: 1. הבנה שלעיתים אנשים לא יתנו לך מחמאות 2. הבנה את הגבול בין פרפקציוניזם סביר לבין הזנחה פוגעת.
        8/11/11 17:36:
      יש גם אנשים שזה לא יזיק להם ....מחסום :)
        8/11/11 17:27:
      טוב את עושה כנראה שבשביל זה המציאו את הקולר וכשיודעים לשים בעדינות על פיו של הכלב . הוא לא מתנגד . יותר טוב מקלקוליי קיבה והקאות
        8/11/11 16:33:


      בונבונת,
      פרפקציוניזם זה המושג הכי מוכר וקרוב אלי בעולם.
      סובלת מאוד מהמחלה הזאת, בכל תחומי החיים.
      במשך השנים למדתי קצת לוותר לעצמי בתחומים שונים, אך במה שחשוב לי באמת, ממש לא מסוגלת.
      זה מסרבל, מעמיס ומונע שקט נפשי, אבל זאת תכונת אופי שמאוד קשה לשנות.
      ואני מניחה שהכלבות הכי חשובות לך ולכן איתן יש לך הכי הרבה קונפליקטים.
      מאז ומתמיד קנאתי באנשים שהכל אצלם בערך, וככה,וכאילו ובזרימה ולא מתעקשים על שום דבר. כייף להם וקל להם בחיים.

        8/11/11 13:06:

      נכון מאוד..
      כל פעם שאנחנו בדרך לגרום לאי נוחות למישהו או לעצמינו כדאי לשאול האם ההתעקשות הזו הכרחית?
      ואז בראייה יותר רחבה אפשר להבין לא מעט פעמים שנכון יותר לוותר או לפחות בצורה חלקית.

        8/11/11 10:39:
      פרפקציוניזם הוא בהחלט תכונה מפריעה בחיים. אם נוח לך יותר ככה אז סבבה.
        8/11/11 10:22:

      יקירקה, את כותבת נהדר כרגיל,

      אני לא מכירה את המילה הזאת..

      לא המשמעות ולא היישום,

      אני חיה, ככה , ובערך..

      מרגישה נהדר..

      חוץ מהעבודה כמובן

      שם פשוט אין לי ברירה....

        8/11/11 09:04:
      שקט נפשי הוא נושא כל כך חשוב, פרפקציוניזם יכול לגרום לטרדת נפש אצל האחד ולרגיעה אצל האחר.
      יקירה, את צריכה - דחוף - את סזאר מילאן, "הלןחש לכלבים"... אין לו בעייה לטייל עם להקת פיט-בולים ורוטויילרים - כולם ננטשו או עברו התעללות.......
        8/11/11 08:32:
      התנהלות עם כלבים היא קצת כמו התנהלות עם ילדים, או שזה ההפך?...
        8/11/11 08:26:

      מהי ההגדרה לאושר?...  שחרור מדאגה!

      הנה, את מאושרת ומכנה זאת - שקט נפשי....

        8/11/11 07:07:
      בוקר טוב בונבונייטה... אני לא רואה פרפקציוניזם כאן, הייתי מסתכלת יותר על המצב בהקשבה, בגמישות, ביצירתיות, בדיאלוג מתמשך שלך עם עצמך ועם הכלבים במקרה זה. התובנות לאחר עיבוד ההקשבה הן אלה שיצרו את האיזון המרגיע כל כך. תודה על התיזכורת- יונה
        8/11/11 07:01:
      נו, עכשיו כל היוניברס יודע עם מי אני חולקת את יצועי (-: עכשיו את מכירה את המושג "ראש קטן", די עוזר לפעמים, במיוחד עם מחסומים (-:
        8/11/11 06:38:
      כשאמצתי את ג'ו ידעתי שהוא עבר תקופת שוטטות וכל מני והחלטתי להיות "אמא" ליברלית ולתת לו להיות מאושר ולחיות כפי שהוא מבין. ואז גיליתי שהוא אכלן זבל ולא רציתי לחסום לו את הפה אז יש לי סיכום עם הרופא שלו שאין זמם אבל יש זריקות (תולעת הפארק תולעים משושה ) סיזר מילאן אומר: חינוך כלבים כמו חינוך ילדים. לא שונה. אז ככה זה אצלי קצת חלשה וותרנית אבל כולנו מאושרים ובנתיים בריאים. תמשיכי כך ומובטח לך שקט נפשי..
        8/11/11 06:23:
      גם עם בני אדם להרפות גם אני מנסה
        8/11/11 06:09:
      &&&&&&&&&
        8/11/11 04:51:
      את צריכה להיות ה - pack leader תשאלי את סיזר מילאן :)
        8/11/11 01:16:
      תודה ששיתפת וריגשת המשך שבוע מחויך צחיתוש
        8/11/11 00:46:
      תמיד עדיף (-; THANX
        8/11/11 00:22:
      כתב הגנה מושלם. זה באמת מרשים לראות כמה הילדות העזובה של כלבים משפיעה על ההתנהגות שלהם, הכרתי כמה כלבים שנלקחו ממרכזי חיות זנוחות, שלא יכולים להתגבר, ומכניסים לפה כל מה שנוחת על הרצפה, אי אפשר לשכוח עבר של רעב והזנחה
        8/11/11 00:08:

      אני מקווה ש-NETRIDER רק צחקצעקה

      כמה אהבתי את שסיפרתחיוך

      התמונה האחרונה רק מוכיחה שאין חיוך כזה עם מחסוםצוחק

        7/11/11 23:41:
      טוב, אני אשמח לדעת איך עשית את זה באמת.... עדיין לא גיליתי את הטריק שעובד עליי....:-)
        7/11/11 23:23:

      בונבוניטה,

      ויתור עצמי יש כאלה שנולדים עם זה ויש כאלה שלומדים.
      יש ספרים על גידול ילדים, ויש ספרים על גידול בעלי-חיים

      אבל לא תמיד אפשר להתאים לכתוב בספר,

      צריך ללכת עם הלב, לחוש אותם.
      סיפור אימוץ הכלבים שלך ממש מרגש

        7/11/11 23:22:
      כמה נכון, אני למשל מגבילה את טימי ביציאות, כי כל פעם כשהוא יוצא עד שהוא חוזר יוצאת לי הנשמה. הוא פרחח גדול. נכנס לדירות שלא שלו וכל מיני. ויש לי תמיד רגשי אשמה כשהוא מבקש לצאת, אבל אני כבר רוצה לישון וכדומה. את צודקת אנחנו צריכים גם לחשוב שאם אנחנו במתח גדול זה גם משפיע לרעה על החיות. אבל האמת, יש מתחים וקשיים שאני לא יכולה להתגבר עליהם. לא בכל דבר זה מצליח
        7/11/11 23:20:
      התמונה האחרונה קרעה אותי מצחוק....
        7/11/11 23:11:
      כל מילה בסלע
        7/11/11 22:11:
      חבל שאין מחסומים לחתולים :-)
        7/11/11 21:40:
      אני מכיר כמה אנשים שצריך לשים להם מחסום, אך לצערי אין חוק עזר עירוני כזה.