"טלי, מה תעשי כשתהיי גדולה?" טלי: "זונה"
אפשר להבין את יצר המציצנות. נכנסים לבית של נשים שדבק בהם אבק כוכבים רואים דברים יפים, חולמים כאילו בגדול... סוג של סרט. האמת. צפיתי בשלושה פרקים. את הפרק הראשון אהבתי, בכל זאת היה איזשהו תוכן. מהפרק השני התחלתי להרגיש את ארוחת הצהרים של אתמול עולה במעלה הגרון...
נשים שמוכנות להנשא לגברים שגדולים מהם בשלושים וחמש שנים וכל זאת למה? כדי להיות מסוגלות לצעוד בכיכר המדינה ולרכוש עציץ בחמשת אלפים שח. או נעלים יוקרתיות. שמקבלות יחס אנושי וחם.
אישה שהולכת וקונה לגרושה האבוד בגדים יוקרתיים מכספי בעלה הנוכחי, כמובן ללא ידיעתו - לא נראה לכם קצת גזל? לאישה האינטלגנטית והיפה הזאת אין קצת כבוד עצמי. מה היא זונה? אישה שמביא ילדים מכמה אבות כדי "לא לשים את כל הביציות בסל אחד" אישה מגלומנית שחוגגת לעצמה יום הולדת פאר ודורשת שהברמניות יהיו חתיכות ויפות כי זה חלק מהאווירה. אישה שמבקשת מהמבשלת שהיא שוכרת שהאוכל קודם כל יהיה מרזה ולא טעים.
הלוו!!! הללווווו!!! יש מישהו בבית???
עכשיו הפחד מגיע. ילדות ונערות צופות בסדרה. אין להם מספיק שיקול דעת או חשיבה ביקורתית. הן שואלות את עצמן "למה לי להתאמץ? אחיה עם מישהו שיש לו כסף, אהיה הזונה שלו ואז אני אחגוג" הסדרה הזו משפילה נשים. בזה להן. מעליבה אותן. אני בתור אישה נפגעתי.
מה בין זה לבין חוקת השריעה של האיסלם? אלו שני צדדים הפוכים של המטבע מעושרות והשריעה תופסות את האישה כאובייקט (מיני יש לומר) מעושרות והשריעה סוברים כי הכסף יענה את הכל הוא האלוהים ולו נשתחווה
מעושרות והשריעה מוכרים פנטזיות לא ממומשות. אלו בקפדנות יתרה ואלו במתירנות יתרה.
אישה וגבר או בן אדם בכלל שווים יותר. יש תבונה, יש ערכים, יש מעבר. יש אהבה בין בני זוג. החיים הן לא מסיבה אחת גדולה. הן עליות ומורדות ונדרשת המון עבודה קשה כמעט על כל דבר. סדרה עצובה. סדרה מעליבה. סדרה בזויה. חבל.
יעל אלון
|