"דרוש: שופט מזרחי" — כותרת פרובוקטיבית זו הופיעה השבוע בעיתון הנפוץ במדינה, שתיאר בכתבה נרחבת בעיה הניצבת לפתחה של הועדה לבחירת שופטים. תקן השופטים בבית המשפט העליון מונה 15 שופטים, כתב העיתון, "ומאז פרישתו של השופט אדמונד לוי לפני כחודש, אין שם אפילו לא שופט אחד ממוצא מזרחי". אם לא די בכך, בשבועות הקרובות אמורה הועדה לבחירת שופטים לבחור שלושה שופטים חדשים לביהמ"ש העליון, "אך גם בין המועמדים בסבב המינויים הנוכחי אין אף מועמד מזרחי".

העיתון ציטט את חבר הועדה לבחירת שופטים, השר גלעד ארדן שאמר, כי מדובר במצב בלתי סביר בעליל: "לא יתכן שבבית המשפט העליון לא יכהן אף שופט מזרחי. הרי לא יתכן שמתוך כל השופטים המחוזיים לא נמצא אף מזרחי שראוי לכהן בעליון". השר ארדן אמר, כי מאז קום המדינה נהוג שבבית המשפט העליון יש לפחות שופט מזרחי אחד, "ואם מתוך 15 שופטים בבית המשפט העליון לא יהיה אף שופט מזרחי — לא ניתן יהיה לומר שמדובר במקריות. לצערי, גם בבתי המשפט המחוזיים קיים מחסור בשופטים מזרחיים והמערכת צריכה לשאול את עצמה כיצד זה קרה".

יש להזכיר, כי מדובר באותה מערכת משפטית, שמדי פעם בפעם מטיפה מוסר למערכת החינוך החרדית בנושא "אפליה עדתית", כביכול. למרות שבבתי החינוך התורתיים מתחנכים תלמידים מכל העדות ובכיתות הלימוד ניתן למצוא שיעור ניכר של תלמידים ותלמידות ממוצא ספרדי, עושים אנשי התקשורת והערכאות מאמצים מיוחדים כדי לנסות ולאתר כל בדל של האשמה בעניין "אפליה עדתית", כביכול. כזכור, השופט אדמונד לוי, שכיהן עד כה על תקן "השופט הספרדי הבודד בביהמ"ש העליון", היה זה שהעז לפני למעלה משנה לשלוח למאסר עשרות הורים חרדיים, אך ורק בשל נכונותו לאמץ האשמה כוזבת ועלילה נבזית שביקשה ללבות את העימות העדתי. כעת, עם עזיבתו את התפקיד, הפכה הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר בישראל לגוף "על טהרת האשכנזים" בלבד. אין כאן אפילו "מיכסות" עבור "שופטים מזרחיים", כי פשוט אין כאלה בנמצא כלל; לא שלושים אחוזים של שופטים מקרב הציבור הספרדי, ואף לא עשרים אחוזים, אלא אפס מאופס.

כמובן שהללו ימצאו נימוקים דמגוגיים שונים ומשונים כדי להסביר מדוע להם מותר, מה שלאחרים אסור ואף נחשב כעבירה על חוקי המדינה. אך הצביעות זועקת בראש חוצות: כל הפוסל במומו הוא פוסל.