כמיליון אנשים עובדים בתנאי עבדות אבל איש בישראל לא מדבר על מעסיקיהם, סוכנויות עובדי הקבלן. הם מתעשרים מזיעת אפם של העבדים המודרניים, עובדי הקבלן, אבל הם בחזקת נפקדים נוכחים. לאיש בישראל אין טענות נגדם. כי יש בישראל חוק חופש העיסוק. אמנם יש חוקי עבודה אבל לא מקפידים על קיומם: ביבי-שטייניץ דואגים לכך: אין בתקציב כסף להעסיק מספיק פקחים שיאכפו את חוקי העבודה של ישראל. אלה גם חוקים שמאפשרים לבית המשפט להגביל את חופש השביתה. אבל עבדי סוכנויות כוח האדם לא חושבים אפילו לשבות. ג'ורג' אורוול, בספרו "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון", יסביר לכם מדוע.

ציטוט: "אנחנו יודעים שהעוני הוא דבר לא נעים. למעשה, מכיוון שהוא רחוק כל כך, אנחנו די נהנים להציק לעצמנו במחשבה על האי-נעימות שבו. אבל אל תצפו שנעשה משהו בעניין זה. צר לנו עליכם, בני המעמדות הנמוכים, בדיוק כמו שצר לנו על חתול נגוע שחין, אבל נילחם כמו שדים נגד כל שיפור במצבכם. אתם הרבה פחות מסוכנים כמו שאתם. מצב העניינים העכשווי מתאים לנו, ואנחנו לא מתכוונים לקחת סיכון ולשחרר אתכם מחובותיכם, אפילו לא לשעה אחת נוספת ביום. לכן, אחים יקרים, מכיוון שברור שאתם חייבים לשלם בזיעת אפכם בשביל הטיולים שלנו לאיטליה, הזיעו ולכו לעזאזל." מעניין איך ג'ורג' אורוול ידע, עשרות שנים לפני שנולדו, את דרך מחשבתם של ביבי-שטייניץ. והוא גם ידע את הסיבה המביאה אותם למחשבה כזו. הנה עוד ציטוט:

"... פחד פשוט מפני ההמונים. ההמונים (על פי קו המחשבה הזה) הם ייצורים נחותים כל כך, שהם עלולים להיות מסוכנים כשיש להם זמן פנוי. בטוח יותר לדאוג שיהיו עסוקים בלי הרף ושלא יהיה להם פנאי לחשוב." כעת ברור קצת יותר מדוע ביבי-שטייניץ קפצו על רגליהם האחוריות כדי להמשיך ולהגן על ההעסקה השערורייתית של קרוב לעובדי קבלן בישראל. ובעניין זה הם מהירי מחשבה ופעולה. הם ראו כיצד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מפרשת בצורה מכנית את חוקי העבודה עם קביעתה בעניין הרופאים המתמחים. מעכשיו הם ישימו יהבם עליה כדי להסיר כל אנושיות וחמלה בענייני תעסוקה בישראל. הם ישתדלו מאד להפוך את האיגודים המקצועיים בישראל לגוף חסר שרירים ויכולת להגן על עובדים חלשים. בדיוק כפי שעשתה מרגרט תאצ'ר בבריטניה. אבל שם שה הביא לנפילתה ולבואו כעבור זמן של טוני בלייר. כאן זה לא יקרה. לביבי-שטייניץ יש מתנחלים. הבעיה שלהם כעת היא כיצד להתפתל ולהשביע את רצונם בקשר להוראת בג"צ לפנות התנחלויות על אדמות פרטיות.

ולבסוף כדאי להבין כיצד ג'ורג' אורוול הגיע להשקפת עולמו ולצטט עוד ציטוט קטן מספרו:

" זה מוזר בתכלית, המגע הראשון שלך עם העוני. אתה הרבית כל כך לחשוב על העוני - זה הדבר שחששת מפניו כל ימיך, שידעת שיקרה לך במוקדם או מאוחר; וזה שונה כל כך, ובאורח פרוזאי כל כך, ממה שציירת לך בדמיונך. חשבת שזה יהיה פשוט למד; זה מסובך ביותר. חשבת שזה יהיה נורא; זה רק מאוס ומשעמם. השפלות המיוחדת של העוני היא הדבר שאתה מגלה תחילה; התחבולות שאתה נאלץ לנקוט, הקטנוניות המורכבת, ניגוב הצלחת בקרום הלחם."

המחשבה ששטייניץ, משרתו של ביבי, הוא פילוסוף במקצועו, כלומר יש לו דוקטורט בפילוסופיה, מטריפה את דעתי. אבל מסתבר שכמו שיש שופטים מכניים, חסרי נשמה, יש גם פילוסופים מכניים המוכנים לשרת קפיטליסט חזירי.