0

2 תגובות   יום שלישי, 8/11/11, 17:44

''

=-=בכורה =-=
הִיא אָמְרָה, עָדִיף לָהּ לִהְיוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב מֵאֲשֶׁר חוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית.
הַיּוֹם עוֹד הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִּמְאַוְרֵר, וְאָז הַגֶּשֶׁם הַרִאשׁוֹן,
בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה רִסֵּס כְּאִילוּ לְתוֹךְ סִיר שֶׁמֶן רוֹתֵחַ.
בַּפֶּה שֶׁלָּהּ נִכְרְכוּ גְּוִילִים שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי לְהַתִּיר.
אֲרָמִית, לוֹעֲזִית, הַמִּלִּים נִשְׁמָעוֹת נֹסַח סְחִיטָה.
אֲנִי שׁוֹמַעַת רַק סִינִית, כְּלוֹמַר מַה שֶּׁקּוֹרֶה כְּשֶׁמִּשְׁתַּחְרֵר אֲוִיר מִבַּעַד פֶּה
בְּאֶלֶף הִתְקַבְּלֻיּוֹת שׁוֹנוֹת. הִיא חוֹזֶרֶת עַל זֶה שׁוּב וָשׁוּב.
הַמַּבָּט שֶׁלִּי בִּלְתִּי מְכֻבָּד וּמְסֻמָּן בְּצִבְעֵי תְּבוּסָה, כְּמוֹ אֵצֶל גֶּבֶר.
לִקְרַאת סוֹף הַשָּׁבוּעַ שָׁרַב. חֲזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים מִתְנַסֵּחַ בְּמִקְרֶה.
וְכָל אֵלֶּה הַמִּתְפַּיְּטִים עַל אוֹתָהּ בְּכוֹרָה שֶׁל הַגֶּשֶׁם
שָׁכְחוּ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּעִבְרִית כְּאִלּוּ תּוֹקֵף מִתּוֹךְ כְּלִי נֶשֶׁק. יוֹרֶה.


נוית בראל, משוררת וחוקרת ספרות.

דברי הימים

הַנִּסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים. קַל לְטַלְטֵל אֲנָשִׁים מֵאֶרֶץ זוֹ לְאֶרֶץ אֲחֶרֶת. החַיִּים אִלְּמִים. אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ רַק אֵשׁ טוֹבָה וּרְחוּמָה וּלְפָרֵשׁ אֶת הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה כְּפִי שֶׁנִּרְצֶה. הַקַּרְנַיִם נִשְׂרָפוֹת בַּסּוֹף. קֹדֶם נִשְׂרָפוֹת הַיָּדַיִם. אֵין הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַנַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין לְהָשִׁיבוֹ לְבֵין מַה שֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת. תְּפִלָּה נוֹפֶלֶת מִן הַפֶּה. הַלָּשׁוֹן נֶאֱחֶזֶת בִּסְבַךְ הַקָּלוֹן.    

המקום

 חוֹף הַיָּם טָרַף אֶת כָּל הָאֳנִיּוֹת הָרְחוֹב אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ בּוֹ, רוּחָם יְשֵׁנָה הָיוּ רוֹצִים לִצְרֹחַ וְלָשִׁיר וּמַה עוֹמֵד לְהַגִּיעַ בְּכָל רֶגַע, גּוֹרֵר בַּחֲשַׁאי אֶת פְּרָטֵי הַפְּרָטִים?    אַמְתִּין רֶגַע. בַּמֶּרְחָק שֶׁל אוֹר הַבֹּקֶר  נְשִׁימָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַדָּרוֹם מוּל פָּנַי  רוּחַ חֲרִישִׁי וְחַם       

שיריה הקודמים של נוית בראל פורסמו ב מטעם 12   

הַנִּסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים. קַל לְטַלְטֵל אֲנָשִׁים מֵאֶרֶץ זוֹ לְאֶרֶץ אֲחֶרֶת. החַיִּים אִלְּמִים. אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ רַק אֵשׁ טוֹבָה וּרְחוּמָה וּלְפָרֵשׁ אֶת הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה כְּפִי שֶׁנִּרְצֶה. הַקַּרְנַיִם נִשְׂרָפוֹת בַּסּוֹף. קֹדֶם נִשְׂרָפוֹת הַיָּדַיִם. אֵין הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַנַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין לְהָשִׁיבוֹ לְבֵין מַה שֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת. תְּפִלָּה נוֹפֶלֶת מִן הַפֶּה. הַלָּשׁוֹן נֶאֱחֶזֶת בִּסְבַךְ הַקָּלוֹן.    

המקום

 חוֹף הַיָּם טָרַף אֶת כָּל הָאֳנִיּוֹת הָרְחוֹב אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ בּוֹ, רוּחָם יְשֵׁנָה הָיוּ רוֹצִים לִצְרֹחַ וְלָשִׁיר וּמַה עוֹמֵד לְהַגִּיעַ בְּכָל רֶגַע, גּוֹרֵר בַּחֲשַׁאי אֶת פְּרָטֵי הַפְּרָטִים?    אַמְתִּין רֶגַע. בַּמֶּרְחָק שֶׁל אוֹר הַבֹּקֶר  נְשִׁימָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַדָּרוֹם מוּל פָּנַי  רוּחַ חֲרִישִׁי וְחַם       

שיריה הקודמים של נוית בראל פורסמו ב מטעם 12 ''

 

וחופים הם....http://www.youtube.com/watch?v=LacSJOqvCyM

 

גם מחווה לנחום הימן  לחוה ולכולם  לילה  נעים  .

 

 

 

 

תודה נט. תודה קוראים מגיבים ביי

 

 

 

 

דרג את התוכן: