כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    הצנטריפוגות הגיעו

    0 תגובות   יום שלישי, 8/11/11, 22:34

    מכל ענפי המדיה, זה של המוסיקה הוכיח את עצמו כמתנגד הנחוש והאגרסיבי ביותר לשינויים שהאינטרנט הביא.

    אפשר להבין מדוע: היכולת לשתף קבצי מוסיקה באמצעות האינטרנט גרמה לירידה חדה במכירות של יצרניות ומשווקות המוסיקה. על פי נתונים של פורסטר, בעוד שסך המכירות של מוסיקה בארה"ב הגיעו ב-99' ל-14.6 מיליארד דולר, עד 2008 הן צללו ל-6.3 מיליארד דולר.

    בעולם שלפני האינטרנט, התעשייה הזו יכלה לשמור על מעמד מונופוליסטי ולגרוף רווחים בהתאם. אבל אז הגיע האינטרנט ומוסס את הדבק שחיבר את החלקים במודל האנטי-תחרותי שלה.

    תגובתה היתה קיצונית, ובשיאה הלייבלים הגדולים איתרו משתפי מוסיקה פרטיים ותבעו אותם בבתי משפט. התביעות האלה לא רק גררו ביקורת עצומה, כי אם גם הוכיחו את עצמן כבלתי יעילות לחלוטין.

    את מסלול היציאה הראשון מתוך התסבוכת הזו הראה סטיב ג'ובס, שיצר חנות מוסיקה מקוונת, iTunes, ששכנעה גולשים לשלם עבור מוסיקה. מאז השקתה, ב-2003, נמכרו בה מעל 10 מיליארד שירים, כשפרק הזמן החולף בין מיליארד למיליארד מתקצר – מ-1,033 ימים למיליארד הראשון עד 109 ימים למיליארד העשירי.

    המנגנון הזה שבר חתיכה אחת ממודל השיווק הישן של הלייבלים – הוא מאפשר לרכוש שירים בודדים ולא מחייב לרכוש אלבומים שלמים. אבל השאיר חתיכות אחרות במקומן.

    כדי שגם החלקים האחרים במודל יתנתקו – תהליך חיוני ליצירתם של מודלים חדשים – יש צורך בתהליך צנטריפוגאלי, תהליך שמנתק את חלקי המודל הלא מתאימים ומשאיר במרכז את אלה שהם עדיין חיוניים. זה בדיוק מה שאחד הלייבלים הגדולים, EMI, מנסה לעשות.

    ל-EMI, כמו לשאר הלייבלים, יש מאגר מידע עצום על כל האמנים שהיא מייצגת. בעידן שלפני האינטרנט, פרטי המידע הזה – המוסיקה, המלים, תצלומים, הכריכה ומידע נוסף – שימש בעיקר ליצירת אלבומים. כמו כן, עד אז, EMI היתה היחידה שהיתה לה גישה למידע הזה והיא היתה היחידה שהפכה אותו למוצר שניתן לשווק אותו.

    בעידן האינטרנט אלבומים איבדו את העוצמה השיווקית שלהם. אז האם יש דרכים אחרות לקחת את המידע שיש ל-EMI על אמניה ולארוז אותו בדרך אחרת שתתאים לעידן הדיגיטלי?

    הדרך המסורתית להתמודד עם האתגר הזה תהיה לתת למנהלי EMI לספק תשובות. אבל הדרך העדכנית יותר תהיה לתת למפתחים מחוץ לחברה הזדמנות לקחת חלק במאמץ.

    הטכניקה הזו קיימת והיא נקראת "לפתוח API". מבלי להיכנס למונחים טכניים, הכוונה היא לאפשר למפתחים חיצוניים גישה לבסיס המידע של EMI ולתת להם הזדמנות ליצור שירותים המבוססים על המידע הזה.

    וזה בדיוק מה ש-EMI עשתה: ביום חמישי EMI הודיעה שהגיעה להסכם עם חברת The Echo Nest האמריקאית שפיתחה פלטפורמה ליצירת אפליקציות לתעשיית המוסיקה. בעקבות ההסכם, EMI תאפשר, באמצעות The Echo Nest, הזדמנות למפתחים חיצוניים לקבל גישה למידע של EMI כדי ליצור אפליקציות מוסיקליות.

    הטכניקה של פתיחת API עבדה מצוין עבור כמה שחקניות אינטרנט מובילות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, שמאפשרות למפתחים חיצוניים לפתח אפליקציות עבור חבריהן. כך פייסבוק וטוויטר הפכו את עצמן מאפליקציות בעצמן – למערכות הפעלה שמארחות אפליקציות.

    הטכניקה הזו עשויה לעבוד גם עבור EMI. היא עשויה גם להיכשל, אבל כך או אחרת , זוהי פריצת הדרך הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה אי פעם בתעשייה הזו בעידן שאחרי האינטרנט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין