0
לכי תוכיחי שאין לך אחות
השמועה פשטה כאש בשדה קוצים. משחזרה לביתה ליאורה המופתעת, ספקה כפיה בשביעות רצון ובתקווה כי מעתה דרכה תהיה סלולה. * * * ליאורה עמדה לסיים את לימודיה התיכוניים. היא הילכה בודדה מכונסת בעצמה בשבילי גינת בית סיפרה. נערה עגומה חסרת נסיון עם בנים. פנים עטורי פצעי בגרות הם אשר קבעו את גורלה שהשתנה כמעט בן לילה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ומקומה הרם בסולם הפופולריות הידרדר פלאים. היא לא יכלה לשאת את מצבה העגום ובחלומותיה, הן בשינה והן בהקיץ, שיוותה בנפשה כי היא מלכה וכולם עדיין נתונים למרותה. היא הפנימה באיחור כי הצטיינותה בלימודים אשר היקנתה לה מקום ראשון בנעוריה, אינה משחקת עוד בעלומיה. בגילאים אלו שעה שההורמונים מתחילים להשתולל אצל הבנים, המשיכה הקובעת היא הצורה. הבנות מתעגלות ומבליטות חלקים והבנים מפסיקים להרביץ להן בגבן או למשוך בצמותיהן על מנת לשבות את ליבן. כל רמז המכוון לאפשרות להתחיל עם מי מהן מעורר בהם אשליות... ליאורה המשיכה להשלות את עצמה. הם עוד יגיעו אלי, אם במוקדם או במאוחר, ויתחרטו על כי הדיחו אותי מכסא מלכותי... אולם עם נקוף העתים משחזרה בה מהזיותיה והבינה הלכה למעשה כי איש אינו מחפש את קירבתה, דיכאונה הלך והתגבר. מה לעשות , מה לעשות? לא ידעה את נפשה. תהתה וחיפשה פתרונות, אך לשווא. עלי למצוא מוצא , אחרת... נו, מה אחרת? ... ולא העזה להשלים את מחשבתה. כך עברו עליה ימים אפורים ללא תוחלת, עד לאותו יום... בעוברה באותו יום במסדרון החוצה את הכיתות נתקלו עיניה במודעה בזו הלשון: "דרושה מודלית עירום לרישום. אם את מעוניינת, אנא רישמי את פרטייך כאן". ללא הכנהוביאושה, הושיטה ידה לעט התלוי על לוח המודעות ורשמה את פרטיה. רשמה ומיד הסתלקה לכיתתה וחיכתה לשיעור הבא רכונה על ספריה. היא כלל לא התכוונה לבצע את אשר נתבקשה במודעה.
ליאורה המורגלת למצבה המבודד לא הבחינה בליחשושי הבנות ובמבטיהזימה הגנובים של הבנים. אולם, בחזרתה לביתה הביטה בחמוקיה בראי. אין לי במה להתבייש, הירהרה.
למחרת ניגש אליה לפתע אחד מבני כיתתה והחל לפתוח עימה בשיחה כשחיוך זימתי על פניו.בסוף החנחון תפש את זרועה וביקש את עזרתה בבעייה חשבונית אחת. עם הצלצול המסיים את יום הלימודים, ניגש אליה תלמיד שני והחל לשוחח איתה שיחת חולין על הא ועל דא כשהוא מתבונן בקבוצת הבנים שעמדה מחויכת בצד. משנסתיימו הלימודים הזכיר לה אחד האריות שבחבורה כי שכחה לקחת את אחד מספרי הלימוד שלה והגיש לה אותו ... ליאורה יצאה לביתה. השמים היו מוארים באורה של שמש קורצת ומחייכת, כאומרת לה כי מעתה דרכה אכן סלולה...הביטה בה ליאורה וחייכה לעצמה: ואולי, אולי אצטרך בעתיד להוכיח שאין לי אחות?.... ופסעה קורנת לדרכה. |