"חולים מכסף"

וכאילו אין לו מספיק חסרונות, הוא גם פיזית מאד מאד מלוכלך; שלא לומר, מזוהם באופן משמעותי. כסף. לא לחינם היפנים משתמשים בכספומטים שמחממים את השטרות ל-39 מעלות, כדי להשמיד את החיידקים.

חשבתם פעם מה מתרחש, או יותר נכון, מה ומי רוחש על גבי שטרות הכסף שבארנק שלכם? הנה עוד סיבה טובה לשמור מרחק מכסף. מחקר אוסטרלי חדש ומקיף מביא מספר תגליות בנושא. חיידקים, כך מתברר, אוהבים שטרות של נייר. על כ-1,300 שטרות כסף מרחבי העולם שנבדקו במסגרת המחקר, נמצאה קולקציה מרשימה של חיידקים. מהסטאפאאורוס הידוע לשמצה, ועד לחיידקים אחרים העלולים לגרום למחלות נשימה ולדלקות במערכת העיכול.

וכמובן, ככל שהשטר היה ישן ומקומט יותר, כך מצאו החיידקים בונקרים ומקומות מסתור רבים יותר. המחקר גילה כי על שטרות העשויים מפולימר פלסטי, (כמו השטר של ה-20 שקל), רובצים פי עשרה פחות חיידקים מאשר על גבי שטרות הנייר.

מהיכן מגיעים החיידקים? הפסיקו לרגע לספור את הכסף, וחישבו מהיכן הוא משתחל אל הארנק שלכם. השטרות מגיעים מהאינסטלטור, רגע לאחר שסיים לפתוח סתימה מסובכת בבור הביוב. קיבלתם אותם מעובד תחנת הדלק שהחזיר עודף ללקוחות, שלוש שניות לאחר שסיים לבדוק שמנים.

רוצים עוד? אז הנה, קיבלתם את הכסף מדייג שהתעייף מניקוי איברים פנימיים של דגים, ואז רכש בקבוק שתייה של ליטר וחצי/ מהקצב שבמשך השעות האחרונות ביתר בעלי חיים שונים ומיין את איבריהם הפנימיים (אנחנו מתנצלים על התיאור הפלסטי)/ מהרופא שסיים את הקליניקה, שם שב"חים תפסו עליו טרמפ/ מהמוכר שהפגיז את הסביבה בסדרת התעטשויות מרשימה ועוד ועוד.

האם החיידקים שמפהקים על השטרות מסכנים את הבריאות? ובכן, בספרות הרפואית המקצועית, הנושא שנוי במחלוקת. אולם נראה כי בעלי מקצוע שמתעסקים עם כסף באופן אינטנסיבי, כמו קופאיות ונהגי מוניות, חשופים לסיכון במידה רבה יותר.

במשרד הבריאות הבריטי מעדיפים לא להסתכן, שם ממליצים לתיירים לשטוף את ידיהם היטב לאחר שהם נוגעים בכסף. מה שבטוח, לא מומלץ ללקק את האצבעות, בזמן שאתם סופרים את השטרות בחבילה התפוחה.

יתכן מאד שכדאי לשקול אופציה של מעבר לכסף קטן. המטבעות בארנק חפים ממרבית הסכנות הזיהומיות. הם קשים, יבשים וחלק מהמתכות מהן הם עשויים, מתאפיינות בתכונות אנטי בקטריאליות, כך שבאמת הם לא נושאים עליהם כמות רבה של חיידקים. בקיצור, אל תתנו לילד לשחק לכם בארנק, ואם הילד מתעקש, תנו לו דווקא שטרות של עשרים שקל.

מכונת כביסה, לא מה שחשבתם 

שטרות הם לא הכסף הקטן של החיידקים, אולם בפירוש ישנם חפצים המתחרים איתם בתואר "האינקובטור של החיידקים". לפני עונת החורף המתרגשת עלינו, נביא לטובת קוראי "בחיק הבית", את רשימת החפצים המזוהמים ביותר.

חולי הניקיון האובססיביים בינינו יודעים היטב, שאין לגעת בידית של דלת באופן בלתי אמצעי, אלא עדיף לשלוף מגבון סטרילי, ולסובב את הידית. למה? פשוט מאד למה, כמות החיידקים הזדוניים שמתנחלת על ידית החדר/הדירה/ הכיתה, היא אסטרונומית. כך גם עטים וחפצים רבים נוספים, שכולם מדגרה פנטסטית לחיידקים.

הנה מוקש מחוידק עליו לא חשבתם מעולם; דיספנסר הסבון הנוזלי, ההוא שלוחצים על הכפתור, ונוזל לשטיפת הידיים זולג בסטריליות אל היד. סטריליות אמרנו? תחשבו פעם נוספת. מחקר שערך החוקר ג´ונת´ן סקסטון, מעלה כי רבע מהדיספנסרים שבחדרי שירותים ציבוריים, פולטים עם הסבון כבונוס, גם בקטריות חיות.

הבקטריות חודרות אל תוך המתקן כשמחליפים את הסבון, וגם כשהדיספנסר פתוח (כפי שקורה במקרים רבים). הדיספנסרים שנמצאו נקיים היו כולם מכוסים וסגורים היטב.

הנה לכם חממת חיידקים ערמומית, שמתחפשת להיכל הניקיון, ולמרות הכל, היא סופרמרקט עצום של מזהמים. מכונת הכביסה. החוקר צ´ארלס גרבה, ערך מחקר בנושא בטוסון ובטמבה ביי בארה"ב, וגילה כי כ-60 אחוזים ממכונות הכביסה מפיצות קוליפורמים וכ-10 אחוזים מפיצות חיידקי אי-קולי. מכאן שלחבק את ערימת הכביסה שזה עתה יצאה מהמכונה, ולשאוף אל קרבכם את ניחוח הניקיון, הוא לא ממש רעיון מעולה.

את המחקרים הבאים לא הנפיקו ג´רמופובים (כאלה החוששים מחיידקים וממחלות), אלא חוקרים נורמטיבים ושפויים לחלוטין. ובכן, נתונים קרים טוענים כי שולחן העבודה שלנו מזוהם בחיידקים, בעיקר שולחן עבודה משרדי משותף. שולחן העבודה יכול להכיל עד עשרה מיליון חיידקים: במשרד ממוצע רובצים על השולחן כ-3200 חיידקים לסמ"ר — רק לשם השוואה, אסלת שירותים ממוצעת מכילה 8 חיידקים לסמ"ר בלבד.

המובילים במצעד המזוהמים הם שפופרת הטלפון עם 4000 חיידקים לסמ"ר, המקלדת של המחשב עם 250 חיידקים לסמ"ר והעכבר — חיה רעה בפני עצמו, עם 500 חיידקים לסמ"ר.

ארגון הייעוץ לצרכנים הבריטי, Which, ניגב את המקלדות במשרדיו ושלח את מטליות הניגוב למעבדה; זאת כדי לקבוע את היקף המזהמים וסוגי הבקטריות שמתנחלות על המקלדות. המחקר מצא כי מקלדת של מחשב מכילה פי ארבעה חיידקים יותר מאסלת שירותים.

מחקר דומה נערך בבית החולים נורת´ווסטרן בשיקגו, שם התברר כי המקלדות משמשות מצע לכל חיידקי בית החולים, גם לאלה שפיתחו עמידות לתרופות.

באלו מיקרובים מדובר? ובכן זה תלוי בסביבת העבודה. בסביבה רפואית הרכב החיידקים הוא מגוון פי כמה ומסוכן עשרת מונים. אולם גם במשרדים, במצב בו עובד מצונן (תרחיש סביר למדי) הוא שופע ווירוסים או חיידקים. וירוס השפעת למשל, יכול בקלות להגיע אל המקלדת ומשם למשתמש הבא. נמצא שחיידקים רבים, ובהם זנים של פסאודומונס, אנטרוקוקוס וסטפילוקוקוס, יכולים לשרוד שעות רבות במקלדת המחשב.

פרורי מזון או נתזי משקה על שולחן העבודה, הופכים את המקום כולו לאינקובטור למיקרובים. אין צורך בקשר ישיר עם עמית לעבודה שלוקה במחלה זיהומית כלשהי, השולחן כשלעצמו הוא שדכן מעולה, ואפשר בפירוש להידבק דרכו.

ארגון הצרכנים הבריטי בדק את תדירות הפעמים בהן משתמשים מנקים את המקלדת. על פי הממצאים, כ-50 אחוזים מהמשתמשים אינם מנקים את המקלדת אפילו פעם בחודש. 10 אחוזים ממשתתפי המחקר הודו כי מעולם לא ניקו את המקלדת, וכ-20 אחוזים הודו כי מעולם לא ניקו את העכבר.

באופן כללי, ביתכם הוא מבצרכם, אבל הוא בפירוש גם מבצרם של החיידקים. למרבה הפלא, המחקר מצא כי ב-75 אחוזים מהבתים שנבדקו, ידית חדר השירותים היתה נקייה למשעי, נקייה פי כמה מהמוקדים האחרים שנבדקו.

חוקרים מהמועצה להיגיינה בארצות הברית, דירגו את מוקדי החיידקים בבית והשוו ביניהם. תעלת הניקוז של המטבח מכילה 567,845? חיידקים ב-6.45? ס"מ מרובע. האמבטיה, ליד תעלת הניקוז: 119,468? חיידקים ב-6.45? ס"מ מרובע.

הלאה, מוקדים מזוהמים נוספים הם ידית הברז של האמבטיה, כיור האמבטיה, רצפת המטבח סמוך לכיור, רצפת השירותים, השיש במטבח, פח האשפה, הצעצועים של הילדים, שולחן המטבח, דלת המקרר, מתג האור בחדר האמבטיה, הלחצנים של מכשיר המיקרוגל ועוד ועוד.

אולם מוקד המשיכה האטרקטיבי ביותר לחיידקים בבית, הפריט המזוהם ביותר, הוא ברז המטבח. במחקר שנערך על ידי הארגון הבין לאומי להיגיינה, נמצא כי בשליש מהברזים שנמצאים בכיור המטבח, שורצים המוני חיידקים, לעומת 15 אחוזים מהידיות באסלה. ב-14 אחוזים מהמקרים נמצאו בברז המטבח רמות גבוהות מאד של החיידק המסוכן אי-קולי, לעומת שישה אחוזים בלבד בידית שאחראית על הורדת המים בשירותים.

חיידק אלים בשם סטפילוקוקוס, שעלול לגרום למחלות כמו דלקת ריאות, נמצא בשמונה אחוזים מברזים במטבח, בחמישית מהברזים אף נמצאו פטריות.

ומה עם המטלית שמונחת לה סתם כך בצד? ישנם כאלה המקפידים לשטוף את המטלית המונחת לה דרך קבע על השיש לצד הכיור, ואין להם ספק כי היא נקייה. ובכן, על פי ממצאי המחקר, במטלית התמימה מסתתר קוקטייל מסוכן של חיידקים.

מטלית לחה או ספוג לח, מכילים את כל המרכיבים שחיידק שפוי יכול לבקש, גם כזה המסתפק במועט; לחות ושאריות מזון. בספוג כזה החיידקים יכולים לשרוד שבועיים ויותר, לאחר יומיים הוא מדביק בחיידקים את כל כלי המטבח.

איך החיידקים מגיעים לברז, למטלית ולידית באסלה? ובכן, באדיבות הידיים הנושאות אותם ממקום למקום ומפיצות אותם. הפתרון לחיסולם טמון בשטיפת ידיים לעתים קרובות.

ערוץ נוסף של העברת חיידקים הוא המזון, כך חיידק הסלמונלה, המתפזר לכל חלקי המטבח, לרוב בעזרת מטלית הניקוי. מוקדים נוספים שמכילים חיידקים רבים הם כיסאות אוכל של תינוקות וקרשי חיתוך.

חיידק על כל מקש

אין חפץ חף מחיידקים, הנה למשל אחד השימושיים והממכרים ביותר, הטלפון הסלולרי. מחקרים מעלים כי הסלולרי הוא גורם מטריד, גם בגלל החיידקים ושפע המזהמים שרובצים עליו. במחקר שפורסם בכתב העת Annals of Clinical Microbiology and Antimicrobials, השתתפו 200 רופאים ואחיות ביחידות לטיפול נמרץ ובחדרי ניתוח. החוקרים ערכו בדיקות לידיהם ולמכשירים הסלולריים בהם הם השתמשו.

תוצאות המחקר העלו כי 95 אחוזים מהמכשירים הסלולריים של הרופאים והאחיות, מזוהמים בחיידקים מזנים שונים, ולפחות בזן אחד שהוא פוטנציאל לגרום למחלה זיהומית, החל מדלקת קלה בעור שמתבטאת בגרד, ועד להופעת מחלה קטלנית.

בנוסף, קרוב ל-35 אחוזים מהטלפונים הסלולריים שנבדקו, נשאו שני זנים של חיידקים המהווים פוטנציאל למחלה זיהומית, ויותר מ-11 אחוזים מהמכשירים נשאו שלושה זנים של חיידקים.

הנתון המדאיג ביותר במחקר, הוא שבאחד מכל שמונה טלפונים נתגלה חיידק ה-MRSA (בשמו המלא: סטפילוקוקס אארוס עמיד-למתיצילין), שעלול לגרום לדלקת ריאות או לזיהומים בדם. מדובר בחיידק שבשנים האחרונות מסתמן כאיום בריאותי משמעותי על חייהם של חולים רבים המאושפזים בבתי חולים בעולם כולו. לפי נתוני המרכז לבקרה ומניעת מחלות (CDC) בארה"ב, ה-MRSA גורם ליותר מ-60 אחוזים מכלל הדלקות הזיהומיות שפורצות בבתי חולים.

בדיקה מעמיקה יותר שערכו החוקרים גילתה כי רק 10 אחוזים מחברי הסגל נוהגים לנקות באופן שגרתי וקבוע את מכשירי הטלפון שבהם הם משתמשים, אף שרובם מקפידים על כללי היגיינה ונוטלים את ידיהם לעתים קרובות לאחר שהם באים במגע עם חולים ועם ציוד רפואי.

החוקרים קבעו בדיווחם כי "לפי מיטב הערכתנו, הטלפונים הסלולריים עשויים לשמש מאגר של מחוללי דלקות ומחלות זיהומיות מדבקות, שעוברים למעשה מחולה לחולה. זה בדיוק המסלול להפצת חיידקים כאלו בבתי החולים".

זני החיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה הם בדרך כלל בלתי מזיקים עבור אנשים בריאים, אבל עלולים להיות קטלניים כאשר מדובר בחולים מאושפזים, שהמערכת החיסונית שלהם נחלשה. החיידקים חודרים לגוף דרך פצעים פתוחים שלא הספיקו להגליד, אך גם דרך צנתרים, צינוריות נשימה ועוד.

בקיצור, אם עד היום לא הייתם ג´רמופובים, אולי הגיע הזמן.