כותרות TheMarker >
    ';

    אכפת לי

    נושאים ציבוריים מרגיזים הניתנים לשינוי.
    נושאים שאם נפעל יחד לשנותם - נוכל להצליח.
    התשובה: ככה זה, אינה מתקבלת.
    נשתדל להעלות נושאים אלו לאור ואולי נשפר במעט את הסביבה שאנו חיים בה.

    ארכיון

    ד"ר יוסי ופרופ' גרוס

    15 תגובות   יום רביעי, 9/11/11, 12:32

    "חלק ממסקנות ועדת הריכוזיות נבעו מהצורך לספק את מחאת רוטשילד", קובע בפסקנות אופיינית, פרופ' גרוס בראיון נרחב לערן עזרן מדמרקר (7/11/2011).
    אין חולק על מקצועיותו ומומחיותו של פרופ' גרוס בדיני החברות, דירקטורים ואסיפות כלליות. בכובעו האחד, לא רק שלימד והשכיל אלפי סטודנטים באוניברסיטאות, הכשיר ואימן לתפקידם, אלפי דירקטורים, בתוכניות השונות להכשרת דירקטורים, של להב ומרכזים אחרים דומים, הוא אף לש ועיצב במו ידיו, את חוקי החברות, הנהוגים בארצנו.  
    בכובעו השני, שאותו אינו מסתיר, מייצג פרופ' גרוס את בעלי השליטה בפרמידות ובחברות הגדולות במשק. בכובע זה מרוחה החמאה, בשכבה נדיבה, על ידי טיקונינו הנעזרים במשרדו של פרופ' גרוס, לקבלת חוות דעת מקצועיות, ולייצוגם בבתי משפט ובפני השלטונות.
    עלות השימוש שעושים לקוחותיו של פרופ' גרוס, בידע המקצועי הנרחב שלו, יקרה למדי, אך אין רבים בתחום המכירים כמוהו, כל אות ותג בחוקי החברות. כל חוק ותקנה, יש להם פירצה ושביל עוקף, המוכרים לפרופ' גרוס בעינים עצומות. כי מי אם לא הוא עצמו, עזר להכין אותם מבעוד מועד.
    כדי להמחיש את פיצול האישיות ממנו סובל הפרופ', או ליתר דיוק, ממנו סובלים החוסכים הקטנים שאותם אינו מייצג, נביא מספר קטן של דוגמאות, מראיון זה של פרופ' גרוס עצמו, המתייחס בעיקרו, להמלצות ועדת הריכוזיות.
    "גרוס, שייעץ במשך השנים למאות חברות ציבוריות, סבור שהמלצות הוועדה יוצרות סדק בעיקרון שבעל הממון הוא גם בעל הדעה. "בעלי השליטה יצטרכו להבין שהם איבדו חלק מהיכולת לנתב את ההשקעה שלהם. אני, כבעל שליטה, אשקול שלוש פעמים אם להשקיע במשהו שלא תהיה לי אמירה לגבי ההכוונה שלו. אם נפרדתי מהכסף שלי ואין לי יכולת להשפיע - אני לא אעשה את זה. אשקיע במקום אחר" "
    מיהו בעל הממון בחברות הציבוריות? האם אין אלו החוסכים הקטנים המממנים את עיקר ההשקעות בחברות הציבוריות? מדוע שקולם לא ישמע? מדוע יוכל בעל השליטה לבצע עסקות "בעלי ענין", העושקות את החוסכים הקטנים, מבלי שתהיה להם היכולת להתגונן?
    נמשיך הלאה בראיון: "כל מה שבודקים לפני המינוי הוא היעדר זיקה לבעל השליטה. אבל צריך יותר - צריך שהדח"צים ילמדו ויכשירו את עצמם, שיעשו משהו רציני ובאופן מתמיד"
    מה פרוש הבדיקה, של היעדר זיקה לבעל השליטה? האם עצם קבלת המינוי לתפקיד דירקטור,  מבעל השליטה, אינו יוצר את הזיקה לבעל השליטה ולא לציבור, שאותו הוא אמור לייצג בדירקטוריון. כאשר בעל השליטה הוא זה שמחדש לדירקטור את המינוי והוא גם זה, שמחליט להגדיל את שכרו, כדירקטור "איסטרטגי", למי יחוש הדירקטור חייב?
    גם אם תכשיר אותו, פרופ' גרוס, בכל סעיפי החוק ואיני מזלזל בחשיבות ההכשרה, הנאמנות הפנימית של הדירקטור, תשאר לבעל השליטה ולא לגוף אמורפי שנקרא ציבור.
    גרוס תומך בהמלצת ועדת הריכוזיות, שבעל השליטה יצטרך לאשר את מינוי  הדח"צ באסיפה הכללית, ברוב של בעלי מניות המיעוט. מדוע תומך לפתע פרופ' גרוס בהמלצת הועדה? אין ספק שזו המלצה מרגיעה לבעלי השליטה.
    מי כמו גרוס, מכיר את הצבעות המוסדיים, המאשרים ומכשירים ברוב עצום וכלאחר יד, כל "נבילה וטריפה" המתבצעת ע"י בעלי השליטה, בכספי החוסכים הקטנים.
    בהמשך, תוקף פרופ' גרוס במילים חריפות, את המלצת הועדה להביא לאישור ועדת הביקורת, את מינוי הדח"צים בחברות ציבוריות המוגדרות בדו"ח כחברות פער - עיינו היטב בדבריו:
    "ההמלצה הזאת הכי יוצאת דופן בעיני. אם אני, כחברה, משקיע מאות מיליוני שקלים בחברה בת, אני רוצה למנות אנשים שיפקחו מטעמי, שינהלו וישמרו לי על הכסף. באים ואומרים לי שמי שימנה זה לא אני, אלא אנשים שלא השקיעו גרוש מכספם. זו קיצוניות קשה. ההחלטה גורמת לכך שאין לי יותר שליטה על הכסף שלי - אני חושב שזה דבר לא מקובל".
    כעת נבצע תרגיל מחשבתי קטן, החליפו במשפט זה, את המילה "אני", ב"אנחנו, קבוצת החוסכים הקטנים".
    כעת, אמור לי פרופ' גרוס, האם כספם של החוסכים הקטנים הוא הפקר? האם "זכויות הקנין" אינן חלות גם עליהם?
    האם לא מגיע גם להם שליטה ובקרה על כספם, מפני טיקונים חמדנים, העושים בו כבשלהם, בחסות החוק, הרגולציה הרופסת של השנים האחרונות ויועציהם המשפטיים המתוחכמים, ששכרם משולם אף הוא, ע"י אותם חוסכים קטנים.
    לא נמשיך לנתח את הראיון הארוך עם פרופ' גרוס, יש לי אליו אישית הערכה רבה, אני מוכן גם להאזין לדבריו בקשב רב, כאשר הם מופיעים תחת כותרת ברורה, של דוברם של הטיקונים ולא כמסה אקדימית אוביקטיבית, המתיימרת להיות נקיה משיקולים של צד אחד, נוגע בדבר ועושק ללא בושה את החוסכים הקטנים.
    ולסיום, בהתייחסות לכותרת הראיון עם הפרופ', אם אכן, מחאת רוטשילד הביאה, לחיזוק מסקנות ועדת הריכוזיות, הדבר ראוי לשבח ולא לגינוי.
    לטעמי האישי, מסקנות הועדה חלשות מדי, מול המציאות בשוק ההון הישראלי, שהועדה עצמה מתארת היטב, אך לפחות בנושא הצגת הבעיות והעיוותים באופן רשמי, התקדמנו בדרך הארוכה שעוד צפויה לנו, לפתרון הבעיה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/4/12 00:49:

      1. זה באמת שני קולות: ד"ר יוסי ופרופסור גרוס [או פרופסור יוסי ועו"ד גרוס].

       

      2. התופעה של בכירים שמסייעים או בהתנדבות, או במסגרת תפקידם בשרות הציבורי, לחקיקה מקצועית ואח"כ מוכרים את שרותיהם המקצועיים למי שיכול לשלם כדי להשתמש בפתחי מילוט שהם ערים לקיומם - אינה יחודית רק לו.

      רבים וטובים מתפרנסים מזה לא רע, וסביר בעיני שהיו מוצאים את הפרצות בעצמם גם אילו לא היו מעורבים בעצם תהליך החקיקה אלא במחשבה מאוחרת. זה המקצוע בעצם. .

       

      עדיין יפה בעיני ההתנדבות לסייע ולתרום מהידע [גם אם המסייע יגזור אח"כ קופון ביתר קלות].

      כשאני חושבת על עשרות השנים שמיטב המוחות המשפטיים בארץ השקיעו פה בקודקס הישראלי החדש שלא הגיע לחקיקה ונעצר בשערי הכנסת עד שהאלקינים לסוגיהם יפרקו לו את הצורה ו"יבדקו" אותו סעיף סעיף, כמובטח  - מעי מתהפכים.

      פני הדור כפני הכנסת.

        16/11/11 11:48:
      כרגיל, מילים בסלע...
        12/11/11 21:25:

      צטט: שושי 2011-11-11 00:20:23

      קרן שמש דקיקה לועדת השרים האטומה לענייני חקיקה, שהפילה את הצ"ח הדח"צים של נחמן שי.

      הצעתו היתה התקדמות מול המצב הקיים, פשרנית במקצת לטעמי, אך גם אותה לא אישרו מומחי הטיקונים.
      בסוף הדרך, תעבור ההצעה שלי, הסומכת פחות על "חיזוק המוסדיים", קישור.
      חבל רק, שהדבר יקרה לאחר המשבר, מעין סגירת האורווה, לאחר שנגנבו הסוסים...

        11/11/11 17:24:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2011-11-11 13:34:24

      צטט: אודי.חמודי 2011-11-10 18:45:48

      ......לטעמי יש כשל מבני באופן גיוס ההון לחברות ציבוריות. פעם שחברה ציבורית רצתה לגייס הון, הנפיקה מניות והציבור בחר להשתתף בסיכוי ובסיכון.

      היום הטכניקה היא גיוס הון-חוב באג"ח והציבור משתתף בעיקר בסיכון. יותר מכך, כדי להתחמק ממגבלה בדמות ועדת חודק (גם הוא גרוס) עושים הרחבת סדרות קיימות ולא מכינים גיוס חדש עם תשקיף שמחייב גילוי נאות על המצב דהיום.......

      בשוק ההון שלנו, ההשתתפות של המשקיע הקטן, היא תמיד רק בסיכון ולא חלילה ברווח.

      לא חשוב, אם קונים לו אג"ח או מניות. שכח מהחינוך הפיננסי שלך.
      ראה דוגמית: נוחי דנקנר - זהירות! (נכתב לפני כשנתיים, בשיא הצלחת ההימור על CS)

       

       

       

      ישראל ידידי,

       

      אתחיל מהסוף. קראתי. אני אגב לא התלהבתי מהקנדידט עוד בראשית הדרך ב 2003. גם חיים קרסו מנוחתו עדן, לא התלהב ממנו והזחיל אותו עד ששילם את שהתחייב בראשונה. 

      וכאן בניגוד לאמירתך, "שכח מהחינוך הפיננסי שלך" אמר לו קרסו, שלא מעניין אותו שווי שוק וכל "חוכמות הבורסה". זה המחיר ואם אין לו כסף, שיפסיק לבלבל לו את המוח. (רוח הדברים בציטוט לא מדוייק)

       

      אני יודע שאנחנו לא באוטופיה. ולמרות זאת בין הרצוי למצוי, הייתי מבקש לראות התנהלות אחרת ואחראית בעולם העיסקי.

      אין לי בעייה שחברות ייצרניות עם ערך מוסף, יגייסו הון לפיתוח והתפתחות וביחד עם זה תעסוקה. לעומת זאת, גיוסי הון של תאגידים פרמידיאלים, שבינם ובין התפתחות וערך מוסף לציבור, אין דבר וחצי דבר.

       

      אתה כתבת והתרעת על עסקאות בעלי עניין, ראה ערך בניין HSBC במנהטן, שערכו צמח ב 45%  בשנה אחת לטובת פתרון בעיות פיננסיות בתאגיד של הקנדידט מהפיסקה הראשונה.

      ועדת הריכוזיות בהמלצותיה ובתנאי שיממושו, יקשו על משחקי "החברה" של בעלי השליטה למינהם ואם תוסיף לזה את החינוך הפיננסי שלי, לא יהיה די כסף זמין למימוש משחקים שכאלה. 

       

        11/11/11 13:34:

      צטט: אודי.חמודי 2011-11-10 18:45:48

      ......לטעמי יש כשל מבני באופן גיוס ההון לחברות ציבוריות. פעם שחברה ציבורית רצתה לגייס הון, הנפיקה מניות והציבור בחר להשתתף בסיכוי ובסיכון.

      היום הטכניקה היא גיוס הון-חוב באג"ח והציבור משתתף בעיקר בסיכון. יותר מכך, כדי להתחמק ממגבלה בדמות ועדת חודק (גם הוא גרוס) עושים הרחבת סדרות קיימות ולא מכינים גיוס חדש עם תשקיף שמחייב גילוי נאות על המצב דהיום.......

      בשוק ההון שלנו, ההשתתפות של המשקיע הקטן, היא תמיד רק בסיכון ולא חלילה ברווח.

      לא חשוב, אם קונים לו אג"ח או מניות. שכח מהחינוך הפיננסי שלך.
      ראה דוגמית: נוחי דנקנר - זהירות! (נכתב לפני כשנתיים, בשיא הצלחת ההימור על CS)

        11/11/11 11:17:
      הוועדה באה לפתור את הקומבינה של בעלי שליטה , שבעזרת חברות שרשור, שולטות בחברות גדולות , למרות שמעשית הם בעלי אחוזים בודדים בחברה .....
        11/11/11 00:20:
      קרן שמש דקיקה לועדת השרים האטומה לענייני חקיקה, שהפילה את הצ"ח הדח"צים של נחמן שי.
        10/11/11 18:45:

      ישראל ידידי,

       

      ועדת הריכוזיות כידוע לכולנו, התחילה עבודתה, הרבה קודם למחאה. יש לי ספק, אם המחאה חילחלה למסקנות הביניים של הוועדה. עדיין לא הוגשו המסקנות הסופיות.

      תמצא שעסקתי בהחלטות הביניים בפוסט שקראתי לו אחיזת עיניים או שחר של יום חדש http://cafe.themarker.com/post/2358493/ ובהחלט יש לי ביקורת על מסקנות הביניים.

       

      לטעמי יש כשל מבני באופן גיוס ההון לחברות ציבוריות. פעם שחברה ציבורית רצתה לגייס הון, הנפיקה מניות והציבור בחר להשתתף בסיכוי ובסיכון.

      היום הטכניקה היא גיוס הון-חוב באג"ח והציבור משתתף בעיקר בסיכון. יותר מכך, כדי להתחמק ממגבלה בדמות ועדת חודק (גם הוא גרוס) עושים הרחבת סדרות קיימות ולא מכינים גיוס חדש עם תשקיף שמחייב גילוי נאות על המצב דהיום. 

       

      והדירקטורים. זו פארסה במלוא מובן המילה.

       

      פרופ' גרוס בכובעו כשותף במשרד עו"ד מוביל, יגן על לקוחותיו בחירוף נפש. אינטגרטי זה לא הצד החזק אצל המשרד והלקוחות.

      התירוץ שההמלצות יקשו על ההתנהלות השוטפת, זה כתב הגנה מראש, על חוסר יכולת להתנהלות שקופה וממשל תאגידי תקין.

       

      גם שיפור בהתנהלות בעקבות מסקנות הריכוזיות, תהיה ברכה. תמיד צריך לשאוף לעוד. 

        10/11/11 06:45:

       

       ישראל ידידי, חזק ואמץ ! 

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-11-09 22:22:21

      הגוש הדומם.אפשר בקלות לכנות את אלפי המשקיעים הקטנים במניות החברות. ההתייחסות אליהם כאל גוש אמורפי. אפילו לדירקטור המייצג אותם הם אבק. הוא מכיר את האיש שמינה אותו ובמקרה שלנו הוא בעל השליטה. אין לי מושג למה התכוון המשורר כשקבע שבדירקטוריון ייוצג הצבור על ידי דירקטור מיוחד. חוץ מזה שהוא מקבל כסף על הישיבות בהן הוא משתתף, איזה תרומה אמיתית צריכה להיות לו.
      לדירקטור זה, מטעם הציבור, ניתנו דוקא סמכויות רבות.
      התרגיל המתוחכם שהשחילו יועצי הטיקונים, היה הסכמה לכל הסמכויות שניתנו לדחצ"ים, חוץ "מפרט קטן אחד", את מינוי דירקטורים חיצוניים אלו, הפקידו בידי בעל השליטה ובכך ניטרלו את החוק. פרופ' גרוס יוכל להסביר לך, איך בוצע "השינוי הקטן".

      אגב, גם כיום הוא משוכנע, שצעצוע זה, הדירקטור החיצוני, שייך לבעל השליטה, מדיני זכויות הקנין...
      כיצד לתקן זאת? התיחסתי לכך בפוסט:
      העם רוצה שליטה בשארית חסכונותיו.

       

        9/11/11 22:22:
      הגוש הדומם.אפשר בקלות לכנות את אלפי המשקיעים הקטנים במניות החברות. ההתייחסות אליהם כאל גוש אמורפי. אפילו לדירקטור המייצג אותם הם אבק. הוא מכיר את האיש שמינה אותו ובמקרה שלנו הוא בעל השליטה. אין לי מושג למה התכוון המשורר שכקבע שבדירקטוריון ייוצג הצבור על ידי דירקטור מיוחד. חוץ מזה שהוא מקבל כסף על הישיבות בהן הוא משתתף, איזה תרומה אמיתית צריכה להיות לו.

      צטט: עו"ד אילנה דור 2011-11-09 18:21:20

      גם לי יש הערכה לפרופ' גרוס. למדתי אצלו דיני מיסים. מבלי לגרוע מכך – אני חושבת שיש מקום להבחין בין השקעה פרטית של בעל שליטה לבין השקעה של כספי המשקיעים הפרטיים שנעשית ע"י בעל שליטה בקרן פנסיה. במקרה הראשון בעל השליטה אדון לכספים שלו ולכן הגיוני שיבקש לשלוט בהם. כנראה שפרופ' גרוס התכוון להשקעה מהסוג הזה.

      במקרה השני, הכספים אינם כספים פרטיים של בעל השליטה ועל כן הוא נדרש למקסימום זהירות וגם פיקוח.

      ההתיחסות הנחותה לכספי החוסכים הקטנים, לפנסיה בעיקר, היא אם כל חטאת.

      ניתוק הקשר בין החוסך לכספו שהופקר, לכל המרבה במחיר, יצר שדה ציד לבעלי שליטה שהזדרזו לגלות את מנעמי ההפרטה של שוק ההון, שיצרה ועדת בכר.

      האוצר חכך כפיו בהנאה, על סכומי העתק ששילמו רוכשי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, מבלי לשאול את עצמו, על מה משולמים סכומים גדולים אלו? ענתבי וגושן, שהיו שומרי החומה, חככו ידם בהנאה גלויה.

      התוצאות רק מתחילות לצוף, כשיבוא המשבר הגדול, תראה תמונת ההפקרה, גם לאזרח הקטן שיוותר עם שברי חסכונותיו ופנסיה מצומקת.

        9/11/11 18:21:

      גם לי יש הערכה לפרופ' גרוס. למדתי אצלו דיני מיסים. מבלי לגרוע מכך – אני חושבת שיש מקום להבחין בין השקעה פרטית של בעל שליטה לבין השקעה של כספי המשקיעים הפרטיים שנעשית ע"י בעל שליטה בקרן פנסיה. במקרה הראשון בעל השליטה אדון לכספים שלו ולכן הגיוני שיבקש לשלוט בהם. כנראה שפרופ' גרוס התכוון להשקעה מהסוג הזה.

      במקרה השני, הכספים אינם כספים פרטיים של בעל השליטה ועל כן הוא נדרש למקסימום זהירות וגם פיקוח.

        9/11/11 16:19:
        9/11/11 15:28:

       

      אור השמש מחטא!

       

      פרופיל

      הרשימות שלי