כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    שיחדש חינוכי

    2 תגובות   יום רביעי, 9/11/11, 13:27

    בספרו של ג'ורג' אורוול "1984" מופיע הביטוי "שיחדש" (Newspeak) עבור מה שהגדיר לימים הסופר דוד גרוסמן כך: "מתפתח פה זן חדש של מילים מגוייסות, בוגדניות, מילים שאיבדו את משמעותן המקורית, מילים שאינן מתארות מציאות, אלא משתדלות  להסתיר אותה" (הזמן הצהוב). כך זה מתרחש בעוצמה גם במערכת החינוך שלנו. הנה דוגמאות:

     

    "איכות המורים" – "מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה", מצטט הרבה שר החינוך סער מדו"ח מקינזי 2007. בציבור רווחת הסברה, שיש בעיה גדולה עם המורים. לא! הבעיה נעוצה במערכת שבתוכה הם צריכים לתפקד. ישנם מורים מצויינים וגם רבים בעלי תחושת שליחות, אבל תנאי העבודה אינם מאפשרים להם לממש את שליחותם וכישוריהם. מה מפריע? הנה למשל:

     

    "הישגים" – המונח הזה מתייחס כבר מזמן רק אל הציונים של התלמידים במבחני הסטנדרט. אלה יכולים להיות בגרויות, מיצ"ב, מבחני מפמ"ר או מבחנים בינלאומיים. תפיסה זו של "הישגים" משטחת את הלמידה וההוראה עד דק. הדפוס שנוצר הוא – למידה לקראת מבחנים חוזרים ונשנים שנה אחר שנה. התלמידים משועממים ומפריעים, והמורים מאבדים מוטיבציה ונשחקים. מה לעשות? להציב מערכת שיש בה משמעות ואתגר למורים ולתלמידים, עם מדידה המתייחסת לריבוי אינטליגנציות וסגנונות חשיבה ומעט מאד לציונים מספריים.

     

    "חינוך ערכי" – דברנו על הוראה, ומה על חינוך-חינוך? הדיבורים על חינוך ערכי הם דגל שמניפים שרי החינוך, שאין בו ממש. מי יודע באמת מהו חינוך ערכי? האם השרים הגדירו למה כוונתם? בעובדה, הסקרים מצביעים על ירידה בזיקה הדמוקרטית של תלמידי ישראל; האם זהו חינוך ערכי? ערכים הם בראש ובראשונה אלו האוניברסאליים היפים לכל אדם. אליהם יש לצרף ערכים לאומיים ואזרחיים ישראליים, בתנאי שלא יפגעו בחוק, בכבוד האדם וזכויותיו, עזרה לזולת ולחלש וכיו"ב, שמופיעים אצלנו בשפע בספר-הספרים.

     

    "טוהר הבחינות" – אין אולי ביטוי טהור ממנו ל"שיחדש". יש כאן ניסיון להעניק מימד "ערכי" לבחינות ידע והבנה בסיסיות, שמשרד החינוך מטיל על התלמידים מבלי שיהיה להם חלק בכך, בתוספת הדרישה לעשות זאת באופן "טהור". הביטוי מסתיר את תוכנו האמיתי: אסור בבית-הספר התיכון בישראל לבצע עבודת צוות! האם יש דבר חשוב וערכי יותר משיתופי-פעולה למי שגדל אל תוך המאה ה-21?

     

    "לומד עצמאי" – מהו הסוד שמסתיר הביטוי הזה? יתכן שאין בעולם המערבי לומדים תלותיים וחסרי אונים מאלה שלנו. הם מתקשים בהבנת הנקרא ובקריאת ספרי הלימוד, דורשים מן המורים ללא-הרף לסכם עבורם את חומר השיעור ואינם יודעים לבצע עבודת מחקר. לומד עצמאי מתאפיין בשליטה טובה בשפות ובמיומנויות חקר. את אלה המערכת שלנו אינה מספקת.

     

    "מתנ"ה" – רישום בגוגל ימציא לכם "מארז לתכנון ניהול והיערכות" שמחייב את המנהלים למלא באינטרנט. ה"מתנה" הזאת היא דרישה להציג בפרטי-פרטים את תכנית ביה"ס לשנה הקרובה. זאת לא אופציה למעוניינים, אלא חובה חונקת ומטרידה, מרשם בולם אוטונומיה שמספק המשרד. עוד מתנה כזאת...

     

    "תעודת בגרות" – הדובדבן בקצפת ה"שיחדש". מבקשים לדעת מהי הבגרות שהושגה? תלמיד חסר כישורים השכלתיים בסיסיים כמו אלה שהזכרנו; שביה"ס לא באמת עסק בזהות האישית שלו הרגשית-חברתית-ערכית; שלא למד באמצעות ביה"ס להשתלב בחברה הסובבת; שמרבית הדברים החשובים שרכש, רכש מחוץ לביה"ס.

     

    מי רצה "שיחדש" חינוכי ולא קיבל?

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/11 11:05:
      את צוקדת. אוסיף
        10/11/11 16:32:
      מילת מפתח הנעדרת מה"שיחדש" החינוכי שהבאת הוא "זכאות לבגרות"

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין