שכתבה מריאן קיז.

נדמה לי שרק אישה יכולה להרעיד נימיה הסמויים של אישה אחרת.

וזה מה שעשתה לי מריאן קיז בספר הזה.

איני יודעת אפילו כיצד להתחיל לתאר את הספר, כי לתקצר אותו זה לתת לו איזו עלילה של רומן רומנטי, של איזו היסחפות שרק מגרדת את פני השטח של העומק האמיתי שאני מצאתי בספר הזה.

כי הוא עוסק בהתאהבות.

והוא עוסק באהבה.

והוא עוסק בבגידה.

והוא עוסק בהתמכרות.

והוא עוסק בדימוי עצמי.

והוא עוסק בהתפכחות.

והוא עוסק באלימות.

והוא עוסק בהתבגרות.

ויש בו הכל מכל.

יש בו תבונה

ויש בו הומור

ויש בו עצבות

ויש בו דמעות

ויש בו ציניות

ויש בו חיים שלמים שמפיחים חיים מתוך המצבור המדהים הזה של רגשות שמתפרשים לעולם שלם ומלא.

יהיו שיאמרו שזהו ספר נשים, של אישה שכותבת על נשים לנשים.

אני מכירה נשים שלא הצליחו לצלוח את הספר כי הוא היה להן משעמם/דל/שטחי.

אני עצמי לא הצלחתי להניח אותו מידיי, ולקחתי לעצמי זמן כדי לבדוק אם אכן התרשמותי הראשונית אכן עומדת במבחן היום שאחרי והיומיים שאחרי, והוא עומד ובגבורה רבה.

בעיני הוא ספר מקסים.

ואני שמחה להמליץ עליו.