שְׁלֹשָׁה הִרְהוּרִים קְטוּעִים, חֲתוּכִים גַּס
מתוך מחזור שירה: "הַמֶּרְחַקִּים הַגְּבוֹהִים הָאֵלֶּה" (מפרסמת אוותו בהשראת הפוסט של שמעון רוזנברג "חדרו של הפקיד" בהקשר "בַּפִּנּוֹת הָרְחוֹקוֹת-גְּבוֹהוֹת")
--- בַּחֲדַר הַפְּרָטִים שֶׁלֹּא נִדּוֹנּוּ מַאי הוּא כְּמוֹ יָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ. אֲנִי לוֹגֶמֶת הַנָּחוֹת-יְסוֹד מֵהַיָּמִים שֶׁעוֹד הֵנַחְתִּי אֲנָחוֹת בְּרֶצֶף הֶגְיוֹנִי-אוּנִיבֶרְסָלִי.
--- מִסְתַּבֵּר שֶׁקְּלִישָׁאוֹת שׁוֹקְלוֹת פָּחוֹת. גּוּפִי גָּדוּשׁ בָּהֶן. צָרִיךְ לְהַשְׁרוֹת אוֹתָן בְּאַמְבַּטְיוֹת לָבֶנְדֶּר , כִּי סָגֹל בָּהִיר בּוֹלֵעַ גַּם גְּבָהִים וְגַם מֶרְחַקִּים.
--- בְּסוֹף אוֹתוֹ הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לִי סְעִיף: "גַּם אַהֲבָה פִּרְחוֹנִית כְּשֶׁלָּנוּ נוֹלְדָה לִהְיוֹת בַּת מָוֶת" הַנִּסְפָח מְדַבֵּר עַל הִסְתַּפְּקוּת בְּסֻלָּם כַּמּוּתִי: "רַק מָה שֶׁמְּכִילוֹת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם".
מאי 2011
|