כותרות TheMarker >
    ';

    אמא שלהם

    הבלוג של סיגל, אמא של אבשלום ורחל, ובו אדבר על קבלה, חינוך, משמעות החיים,ן בכלל, על מה שבא לי... נעים להכיר, מוזמנים להשתתף ולשתף.

    בית ספר - שיעמום טוטאלי...

    74 תגובות   יום חמישי, 10/11/11, 09:03

    אבשלום, הבן שלי, התחיל כיתה א לפני קצת יותר מחודשיים.

    בהתחלה הוא מאד התלהב מהשינוי. היה לו מאד כיף לקבל ספרים חדשים, מחברות, ילקוט יפה. גם הלימודים עצמם הלהיבו אותו. ללמוד דברים חדשים ומעניינים, להכיר חברים חדשים. אפילו הטקסים שמתקיימים בבית הספר היו לו מעניינים.

    הוא כבר גדול.

    עברו כחודשים והכל כבר נכנס לשיגרה. אתה חייב לשבת בבית הספר ולא לזוז ולא להפריע הרבה יותר מידי שעות ביום. השיעורים עצמם חוזרים על עצמם וכבר לא מעניינים יותר. הוא כבר הבין את הפרנציפ: שיעמום טוטאלי.

    אפילו בהפסקות משעמם.

    לפני יומיים הוא שאל אותי:

    אבשלום: "אמא, כמה שנים צריך ללמוד בבית ספר?"

    אני: "12 שנים"

    אבשלום: "אוף... זה המון המון שנים..."

    אני: "אבל זה כיף ללמוד דברים חדשים ומעניינים, נכון?"

    אבשלום: "בית ספר זה משעמם. המורה משעממת. כל מה שעושים בכיתה משעמם. אני לא אוהב ללכת לבית הספר. אני רק מחכה שהשיעור יגמר. למה לומדים כ"כ הרבה זמן?"

    הוא המשיך ותיאר לי כמה קשה לו לשבת בשיעור.

    באותו רגע, נגמרה האופוריה שהייתי בה בחודשיים האחרונים. הבנתי שהילד שלי משועמם מאד וזה יילך ויהיה יותר קשה עם הזמן.

    ילדים יושבים בכיתה המון שעות. הם צריכים לשבת בשקט, לא להפריע, לעשות מה שהמורה אומרת, ולענות רק שנותנים להם רשות. מילא אם השיעורים היו מעניינים, אבל הם כ"כ מונוטוניים, בלי מעוף, בלי הרגשה של עניין או איזה גירוי חושי ומחשבתי.

    ילד בגיל הזה אמור להשתולל ולרוץ ולשחק. גם ללמוד, אבל בצורה אחרת, מעניינת. ללמוד מתוך בחינה של הסביבה וגירויים שהמבוגרים נותנים לו.

    איך זה נשמע בכלל למישהו הגיוני שילד ישב כך בבית ספר? איך לא עידכנו את המערכים של הלימודים ויצרו סביבה יותר מעניינת ומגרה את החושים? איך אנחנו ההורים שותקים?? אנחנו זורקים את הילד שלנו למערכת נוראית שמדכה אותו, הופכת אותו לזומבי, בדיוק כמונו.

    בתי הספר, וגם ההורים לא נותנים לילד שום מטרה לשאוף אליה. שום רצון להגיע למשהו ולהיות משהו.

    ראיתי תוכנית בטלויזיה על זה ששאלו ילדים קטנים מה השאיפות שלהם לעתיד. התברר שלרובם לא היו שאיפות בכלל. למה שיהיה להם? מה השאיפות שלנו?? גם לנו אין.

    ביומיים האחרונים הסתכלתי על הילד שלי וראיתי את מה שהתעלמתי ממנו כל החודשים האלה. הילד שלי השתנה. הוא הפך לרציני יותר. כבר הרבה דברים לא מעניינים אותו כמו שהוא היה פעם, כבר אין לו החשק והתשוקה שהיו בו לחקור ולבדוק (והיה בו הרבה). אז חשבתי שהוא פשוט התבגר. כנראה שההתבגרות היום זה למקום שבו אנחנו מדכאים בילד כל מחשבה חופשית ורצון לשנות, לדעת ולחקור.

    מה אנחנו עושים לילדים שלנו??

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (74)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/4/13 08:29:
      לדעתי את צודקת אבל לצערנו אנחנו רואים את גם במסגרות אחרות שזה לא חינוך
        17/12/11 15:07:
      בתור אדם שהחליף כמה וכמה מערכות חינוך לימד ופיקח על כמה מה שאני יכול לתת לך זה רק כמה עצות 1 . לעבוד עם הילד באופן פרטני על נושאים יצירתיים שאינם כלולים בתחום הלימודים הרגיל קרי 1.1 שעורי מלאכה משפר את היצירתיות. 1.2 שעורי אלקטרוניקה למתחילים חוש טכני 1.3 פיסול בדאס . 1.4 בישול והסברת התהליכים הכימיים שקורים למרכיבי המזון.. 2 לברר מה משעמם אצל הילד שיספר שיכתוב משפר את יכולת ההבעה שלו.. 3 לנסות למשוך אותו באמצעות ניסויים פשוטים בפיזיקה / כימייה לכיוונים / אפיקים שבהם יוכל לגלות יותר עיניין 4 לנסות לעודד אותו לקרא ספרים החמישיה / חסמבה / השבעייה / הארי פוטר ושיכתוב על מה שקרא 5 משחקי קופסה להתמיד בהם נראה שנעלמו מהעולם.. 6 להטמיע בו משחק בכדור משפר קורדינציה 7 סבלנות 8 להסביר על מעגל החיים בצמחים ושרשרת המזון 9 בהצלחה
        28/11/11 00:10:
      מסכים לענין הפסיקו לדחוף את הילדים תנו להם ילדות
        17/11/11 21:40:

      אנו לפחות עושים את המיטב בתחום הוראת החשבון:

      http://www.hashiv.co.il/28156/boring-math

       

        16/11/11 12:11:

      אני מסכימה עם הכתוב לגבי העניין של הכפייה. אולם, זה רק חלק מסויים מהבעיה.

      חופש כשלעצמו לא נותן כלום אם הוא לא מגיע עם מטרה אמיתית אליה הילדים יכולים לשאוף.

      אם תיתן להם חופש ולא תיתן להם מטרה + ערכים, הם יגיעו לאותה נקודה: שיעמום.

      פעם, הייתה מטרה שהיא להשיג עבודה טובה שתמלא אותנו, קריירה שתפרנס אותנו בכבוד, נוכל להקים משפחה וילדים.

      הנוער של היום לא מסתפק בדברים האלה. הוא יודע שעבודה לא תמלא אותו, לא לימודים, לא כסף. הוא מחפש משהו אחר.

      בלי המשהו האחר, הוא ישאר התוך הבועה שלו. בועה של שיעמום וחוסר תוחלת. גם כשנותנים אתגרים זה חייב להיות בהתאם לרצון של הילד. מה הוא מחפש, מה מעניין אותו.

      האתגרים שעיניינו את הדור שלנו, הדור הזה לא מעוניין בהם.

      אני רואה כאן כל מיני הצעות שאני חושבת שאם נשלב את כולם נוכל להגיע למשהו.

      אבל, על מנת שזה יקרה אנשים צריכים לצאת מהבועה שהם נמצאים בה ולהתחיל לפעול. אני יודעת שזה לא פשוט לצאת ממצב של מנוחה למצב של עשייה. אבל מדובר בילדים שלנו. אם לא נעשה את זה עכשיו, המציאות תאלץ אותנו יותר מאוחר להתמודד עם מצבים הרבה יותר קשים.

        16/11/11 11:25:

      צטט: רוקם 2011-11-16 09:35:42

      כל חינוך מטבעו שהוא מתבנת ומעצב את הילד ובמידה רבה נועל בפניו את האפשרות לגלם ולעצב את עולמו מתוך עולמו הוא. ובכך האדם הופך להיות תבנית נוף של מוריו

       

       

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  

      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

       


        16/11/11 09:35:
      כל חינוך מטבעו שהוא מתבנת ומעצב את הילד ובמידה רבה נועל בפניו את האפשרות לגלם ולעצב את עולמו מתוך עולמו הוא. ובכך האדם הופך להיות תבנית נוף של מוריו
        16/11/11 09:09:
      נכון ועצוב מאוד, בתי הספר נוהגים בשיטת הקולקטיב במקום להתאים את עצמם לייחודיותו של כל ילד...חשוב מאוד שילכו עפ"י "חנוך לנער עפ"י דרכו"...
        16/11/11 09:07:

      תנו לילדים גם להנות מתקופת הילדות שלהם...החיים עוד לפניהם קריצה

       

       

      ''

        15/11/11 14:54:

       

       

      הפסיקו לדחוף את הילדים ! 

       

       

               למאה העשרים יש תביעות מעטות לאנושיות נאורה, אולם הישג אמיתי אחד שהושג הם חוקי עבודת-ילדים. המהפכה התעשייתית הביאה ילדים קטנים, בגילים צעירים כמו גיל חמש, לתוך בתי-מלאכה עם תנאי עבודה ירודים ובתי-חרושת בניצוחם, לעיתים קרובות, של מנהלי עבודה סדיסטיים ושל שיטה שהייתה תמיד-אכזרית. התוצאה הייתה מעין רצח של ילדים: השמדה שיטתית של ילדים, אשר הותירה צלקת קבועה בנוף האנושי.

       

               חוקי עבודת-ילדים שינו את כל זה. אנשים תרבותיים היו גאים בכך שהם החזירו לאנשים הצעירים את ילדותם,  תקופת צמיחה, משחק והבשלה איטית. אפילו בתי-הספר הושפעו מחוקים אלה וכך הוכנסו לתוך שיגרת היום-יום שלהם פעילויות אקזוטיות כגון משחקים מחוץ לכותלי בית-הספר, התעמלות והפסקות.

       

       

               זה היה דבר טוב מדי מכדי שימשך אני מניח. תרבות השרויה בנוירוזות איננה יכולה סתם כך להכריז על עצמה  כבריאה. החיזיון שכל הילדים האלה מתהוללים בשמחה ובאושר ללא דאגה, היה יותר מדי מכדי לשאתו. לכן החליטו חכמינו ומנהיגי החינוך שלנו לקלקל את התמונה. עכשיו נאמר לנו שאנחנו חייבים להכריח את ילדינו ללמוד מיומנויות או נושאים אקדמיים  מסוימים מהרגע שהם נולדים למעשה. 

       

               המסר הוא ברור. צעצועים טובים עבור תינוקות חייבים להיות צעצועים חינוכיים, הם חייבים לפתח מיומנויות מוטוריות, תאום (קואורדינציה) עין-יד, או זיהוי סמלים. על מעונות-יום טובים לכלול הדרכת תינוקות. על פעוטונים וגני-ילדים טובים לעבוד על פי תכניות לימודים בנויות היטב.

       

               הוראת מוסיקה צריך להתחיל בגיל שלש, לימוד שחייה בגיל שנה, לימוד קריאה, ברגע שהילד יכול לראות. נאמר לנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהורים אשר מתעלמים מציוויים אלה מזניחים את ילדיהם, ומכינים אותם לכישלון בחיים. 

       

               ליהירותו של האדם אין גבול. במשך מיליוני שנים של אבולוציה התפתחו אצל כל המינים מנגנוני הישרדות המכוונים בעדינות. אחד המנגנונים האלה שהוא אוניברסאלי ביותר הוא ההבשלה. תהליך אשר עוצב כך שהוא מפתח את מלוא הפוטנציאל אצל כל יצור חי.

       

               גדילה, שונה בפרטי פרטים אצל כל יחיד והיא תלויה במבנה הגנטי ובנסיבות הסביבתיות. אולם דבר אחד משותף לכולם: התהליך, על מנת שהמינים יוכלו לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם, חייב להיות תהליך של הבשלה טבעית, שהוא איננו נתון להתערבותם של משיגי גבול מגושמים ובלתי מיומנים.

       

               מדוע איננו יכולים להניח להם לנפשם? הילדות היא מצב נהדר, מהולל על ידי משוררים ופילוסופים מימים ימימה. ילדים חופשיים, עם לב קל ומאושרים, משתדלים בעצמם להשתלב בצורה חלקה בעולם המבוגרים -- להיות מועילים, להחזיר את האהבה שהם מקבלים, ולגדול כאזרחים פוריים וכהורים טובים.

       

              האם אנחנו באמת משפרים את המצב כאשר אנחנו לוקחים את הילדים האלה והופכים אותם לאנשים קטנים מתוחים, הנתונים לרגשות אשמה, נשלטים ומלאי חובות, כאשר הם מאולצים להשיג מטרות של מבוגרים שהם אינם יכולים אפילו להבינן?


              אולי "היה צריך להיות חוק": איש לא ידחוף ילדים ללמוד  מ י ו מ נ ו ת   א ו   ל י מ ו ד  א ק ד מ י   כ ל ש ה ו   בטרם הם בוחרים לעשות זאת מרצונם החופשי. אולי העשור השני של המאה העשרים ואחת צריך להתחיל, כפי שהמאה העשרים התחילה, בהבעתה של החברה את דאגתה האוהבת לצעיריה.

       

       

        15/11/11 14:48:

      צטט: shabat shalom 2011-11-11 16:49:56

      צטט: נעמה ארז 2011-11-11 16:21:11

      צטט: דרורהגרין 2011-11-10 09:40:51

      סאמרהיל הוא מודל לבית הספר הכי מדליק בהעולם. נכתב בשנות ה-60, קיים עדיין באנגליה. בארץ יש משהו שמזכיר במשהו.

      בתי הספר הדמוקרטיים בארץ בנויים על המודל של סמרהיל עם כל מיני שדרוגים, כל בית ספר, לפי צרכיו והאוכלוסיה שלו.

       

       בתי הספר הדמוקרטים מעולם לא הצליחו להמריא ולהפוך ל"בון טון" החינוכי. אפילו לא במדינות בעלות רקע תרבותי-דמוקרטי שורשי.

      מדוע?

       

       

      כי הפוליטיקאים לא דואגים לכך -- כי "לא כדאי להם": לגרום לדמוקרטיזציה ולחופש בחירה וחופש לימוד בבית הספר. כי לא יישאר להם מה לעשות (לפוליטיקאים) אם עם חכם, עצמאי, יצירתי וחופשי כזה. 

       

       

      סיגל, כל הכבוד שהעלת את הדיון גם בקהילת חינוך.

       

      נראה לי שאת יודעת כבר את התשובות מה צריך לעשות.

       

      אחרי שהבחנת, שחלק מהבעיה היא  אצלך- נקודת המבט שלך, וחלק מהבעיה היא אצל ילדך- נקודת המבט שלו.
      הבנת שצריך לעשןת מעשה.

      הכיוון שאת מציעה, לדעתי, הוא הכיוון הנכון, לקרוא להורים נוספים להתערב, להכנס לתוכניות הלימודים, להיכנס לבית הספר, לעורר עוד הורים לנקוט יוזמה.

       

      ההצעות השונות שחלקן משונות: לקטר, להאשים את המערכת או לשלוח את הילד למיני בתי ספר שונים הן לא הפתרון, וודאי לא לילדך.

       

      הניסיון האישי שלי מבתי הספר היסודיים של ילדיי, היה דווקא   חיובי, לא רק ידע מעניין ומיוחד קיבלו בבתי ספר, גם אווירה רגשית וחברתית. נוסף למה שקיבלו בבית.

       

      הייתה  פה תגובה חכמה, בית הספר והמורים מגישים סוגים שונים של ידע וחוויות, לא תמיד ההגשה נעימה, אמפתית.
      למדי את ילדך לקחת מה שאפשר לקחת, ואת השאר להשיג במקומות אחרים.

       

      זה לא המקום להיכנס למטרות בתי הספר, מטרות משרד החינוך או לשינויים שהיו או לא היו במערכת.

      אני מציע מבט קצת אחר, למרות הקיטורים האופנתיים והקבועים בתי הספר, אלו שאנו כל כך אוהבים להשמיץ, הובילו את מרבית החברות המודרניות להישגים טובים מאוד כמעט בכל תחום.

       

      אז קצת פרספקטיבה.

      בהצלחה

        15/11/11 08:31:
      כולנו גדלנו כך והפכנו לאנשים שלקחו את החיים לכל מיני מקומות.אין בררה.הילד צריך ללמוד ואני לא חושבת שכל המורים וכל בתי הספר משעממים.עלינו כהורים להזהר שלא להעביר את התחושות והסטיגמות שלנו על ביהס לילדנו.הוא יגדל בריא יותר בעולם שיש בו גם שגרה אפורה ולא רק ריגושים
        15/11/11 07:59:

      אני חושבת שיש כאן איזה חוסר הבנה לגבי הבעיה עצמה. תבחנו את התוצאות.

      הנוער של היום נמצא בבעיה. אין לו שום מטרה לשום מקום. השעמום מביא אותו למקומות לא טובים.

       

      הילדים של של כיתה א של היום יגיעו בעוד כמה שנים לגיל ההתבגרות ואז נצטרך להתמודד עם חוסר הפעולה שלנו כאשר זה היה אפשרי.

      ילד לא רוצה ללמוד וזה משעמם אותו מכיוון שהוא לא מבין מה המטרה של זה.

      כל אדם פועל רק אם הוא מרגיש שיש לו רווח עתידי בפעולה שהוא עושה. אם הילדים משתעממים זה אומר שהם לא מרגישים את הרווח שלהם בזה. הם לא מבינים למה ההורים דוחפים אותם.

       

      גם אם תגידו, הם קטנים, הם לא יכולים לראות את הרווח העתידי שלהם מזה, אנחנו יכולים לראות שבני הנוער נמצאים במקום שהם מרגישים שלא נתנו להם כלום. הם מסתגרים בבועה שלהם ומכאן הדרך למקומות לא טובים הוא קטן

       

      בואו נעשה משהו!!!

        14/11/11 18:43:
      האמת נמצאת באמצע. חשוב שיהיה לילדים מעניין,,,חשוב לאפשר להם לשאול לחפש בעצם תשובות וכו. יחד עם זאת-המסגרת המגבילה במידה, מאפשרת לילדים להבין שהם לא מרכז העולם,ובחיים כמו בחיים לא הכל מדהים מרתק ומפעים בכל רגע. חשוב להקשיב, להיות סבלן למרות שמדי פעם משעמם.כי גם אלה הם כישורי חיים נחוצים מאוד להצלחה.
        14/11/11 07:56:

      צריך לבחון את זה מכמה היבטים..
      יש לזה המון אפשרויות..
      הן שקשורות לילד עצמו.. והן שקשורות למסגרת.
      *

        13/11/11 13:34:
      כמורה למתמטיקה בתוכניות נוער שוחר מדע- ובמיוחד כמורה פרטי לבגרות- אני רואה מקרוב את הנזק העצום שגורמים פולחני השינון מחוסר ההבנה. מזה יותר משנתיים אני זומם להעלות פוסט בשם 'רוצחי הנויירונים' אך עד עתה לא העזתי. עכשיו, לאחר קריאת הפוסט שלך מפלס הזעם גאה לרמה כזו שאשחרר את הפוסט בלוויית דוגמאות נתעבות במיוחד שממחישות איך הופכים את ילדינו ל'תוכים'- למרות כל הסיסמאות שמשמיעה המערכת וכל השמות המכובסים היפים (אופק חדש וצפונה) מספר פרופסורים למתמטיקה ומחשבים כתבו מנשר נזעם על ירידת יכולת החשיבה של סטודנטים בגלל תועבות השינון בחטיבה ובתיכון. ישנה 'תכנית חדשה' ומהפכנית ללמד ילדי חטיבה אקסיומות ולרוץ כמה שיותר מהר למשפט פיתגורס בדרך עקיפין מטופשת ש'לא עושה שכל' יש לי מס' חברים מורים מחוננים למתמטיקה ולמדעים והייתי רוצה להציע הקמת קבוצות לימוד אמיתיות למדעים מתמטיקה ומחשבים כדי שהמוחות של דור העתיד לא יתאדו לנו!. מי מוכן להרים את הכפפה ? המכובסים
        12/11/11 14:42:

      לבחור.. פשוט..

       

      אולי כדאי שתעבור על התגובות שלי לבלוג ותראה שזה בדיוק מה שאני אומרת.

       

        12/11/11 12:51:
      ההורים , איפה ההורים ? בהכל אשם בית הספר ? (למשל אם הילד לא סקרן אוהב אתגרים ועם שאיפות - שלא לדבר על המסגרת החברתית הלא פחות חשובה בבית הספר ) בדקת את עצמך לפני שאת יורה חיצים החוצה ?
        12/11/11 11:18:

      צטט: nirsas0 2011-11-11 17:02:25

      מסגרת בית הספר ומערכת החינוך שכחו את העיקר בחינוך, לחנך ולהוציא מהילד את האדם שבו ולטפח אותו. מסגרת בית הספר כבר לא מתאימה לדור הזה והיא תשתנה עם הזמן, זה עומד לקרות! אך בנתיים אני מאחל לאבשלום בהצלחה :)

       

      nirsasa0

      "אתה רושם שמסגרת בית הספר כבר לא מתאימה והיא תשתנה עם הזמן"

      אני לא רואה שהיא השתנתה במשך עשרות שנים. היא נשארה תקועה.

      אתה רושם: "זה עומד לקרות!!" - איך זה עומד לקרות? אם אנחנו לא נעשה מעשה, כלום לא יקרה. אם אתה יודע על משהו שנעשה בעניין, אשמח מאד לשמוע על כך ואולי לאחד כוחות.

      אני מרגישה שזה משהו שחייב להתבצע ועכשיו

       

       

        12/11/11 10:44:

      אני אגיד לכם מה אני חושבת -

       

      אפשר להמשיך לחיות בבועה, להאשים את המערכת, לנסות למצוא פתרונות ובתי ספר אלטרנטיביים שהם עוזרים רק לחלק קטן מהאוכלוסייה, להתעלם מהבעיה, לנסות לבד וכל מיני דברים.

       

      אני רוצה לעשות משהו.

       

      אם יש הורים ואנשים שרוצים לעזור, בואו נשתמש בפורום הזה ונאחד כוחות ונראה איך אנחנו עושים פעולה ביחד לשינוי. איך מתחילים להביא עוד ועוד אנשים לרעיון. אני חושבת שרק שאם יבואו הרבה אנשים אנחנו נצליח ליצור משהו חדש שיפתור את הבעיות של כולנו.

       

      בעיית השעמום של בני נוער היא נוראית והרסנית ומביאה את כל החברה למקום לא טוב.

       

      אי אפשר להמשיך ככה... 

        12/11/11 09:49:

      צטט: y2work 2011-11-11 21:47:14

      יש גם בתי ספר אחרים. אני שהיתי בשלוש השנים האחרונות של לימודי (זה היה פעם) בבית הספר הניסויי הפתוח אבשלום ברשל"צ (שלא קיים יותר). זה היה כיף. עד אז הייתי כלוא במתקן כליאה של משרד החינוך. גועל נפש. נסי להציל את הילד.

       

      ולמה בית הספר המצוין הזה לא קיים עוד?

        11/11/11 21:47:
      יש גם בתי ספר אחרים. אני שהיתי בשלוש השנים האחרונות של לימודי (זה היה פעם) בבית הספר הניסויי הפתוח אבשלום ברשל"צ (שלא קיים יותר). זה היה כיף. עד אז הייתי כלוא במתקן כליאה של משרד החינוך. גועל נפש. נסי להציל את הילד.
        11/11/11 17:13:
      המוסד החינוכי הראוי ביותר לילדים הוא גן הילדים. מדוע? בשל התחלופה בעיסוקים: ריכוז בחדר, פעילות בגינה, משחקים, מגוון צעצועים. גם גננת מחבקת, מלטפת בשעת הצורך. האידליה הזאת נלקחת מהילדים בחתף. כמעט ללא הכנה. אני מציעה לאימהות שילדיהם בכיתות הראשונות, לשחזר חלקים מהווית הגן.להזמין חבר אהוד למשחקים, ללכת עם חבר לגינה שיש בה פעילות, וכדומה. אספר על נסיון חנוכי שהייתי שותפה לו (לפני שנים לא מעטות). הייתה הצעה לבנות בית ספר שיכלול גן-ילדים, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. זה היה צריך להיות מבנה מיוחד. כולו שקוף מוקף בגן גדול. נמצא הקרקע, נמצאה ארכיטקטית שתכננה את המבנה. עובדה שיטת הלימודים- הילדים יכלו לעבור מגן הילדים לכתה שנראתה להם. כל כיתה הייתה יעודית- כלומר כיתה לכימיה עם הספרות ההולמת והאביזרים הדרושים. וכך שאר הכיתות. ילד יכול היה ללמוד כימיה ברמה של כיתה ח' וספרות ברמה נמוכה יותר לפי בחירתו. החומר התיאורטי היה מוכן. ואז אירע אסון. זוג הפרופסורים שיזם את הפרוייקט והשיג מימון עבורו, חזר מסמינר בחוץ-לארץ והמטוס, בו טסו, נפל והם נהרגו כמו שאר הנוסעים. איתם מתה התוכנית. כדאי לזכור שבית הספר לא נועד לבדר ילדים. הוא נועד ללמד אותם. כמובן שהוא נועד גם לחנך אותם לערכים הומאניים. אנחנו, כהורים, חייבים לתמוך בנעשה בבית הספר. אם יש לנו מחאה - צריך להעלות אותה בפורום הנכון. בשום אופן לא באזני הילד וחבריו. זה נזק שאי-אפשר לתקן. חישבו על כך.
        11/11/11 17:02:
      מסגרת בית הספר ומערכת החינוך שכחו את העיקר בחינוך, לחנך ולהוציא מהילד את האדם שבו ולטפח אותו. מסגרת בית הספר כבר לא מתאימה לדור הזה והיא תשתנה עם הזמן, זה עומד לקרות! אך בנתיים אני מאחל לאבשלום בהצלחה :)
        11/11/11 16:49:

      צטט: נעמה ארז 2011-11-11 16:21:11

      צטט: דרורהגרין 2011-11-10 09:40:51

      סאמרהיל הוא מודל לבית הספר הכי מדליק בהעולם. נכתב בשנות ה-60, קיים עדיין באנגליה. בארץ יש משהו שמזכיר במשהו.

      בתי הספר הדמוקרטיים בארץ בנויים על המודל של סמרהיל עם כל מיני שדרוגים, כל בית ספר, לפי צרכיו והאוכלוסיה שלו.

       

       בתי הספר הדמוקרטים מעולם לא הצליחו להמריא ולהפוך ל"בון טון" החינוכי. אפילו לא במדינות בעלות רקע תרבותי-דמוקרטי שורשי.

      מדוע?

        11/11/11 16:23:
      לשמחתי יצאתי מן המערכת הזאת לפני כמה שנים, צר לי שעדיין הורים מתלבטים עם אותן הבעיות.
        11/11/11 16:21:

      צטט: דרורהגרין 2011-11-10 09:40:51

      סאמרהיל הוא מודל לבית הספר הכי מדליק בהעולם. נכתב בשנות ה-60, קיים עדיין באנגליה. בארץ יש משהו שמזכיר במשהו.

      בתי הספר הדמוקרטיים בארץ בנויים על המודל של סמרהיל עם כל מיני שדרוגים, כל בית ספר, לפי צרכיו והאוכלוסיה שלו.

       

        11/11/11 12:40:

      צטט: יהלשחר10 2011-11-10 13:00:15

      מיותרות לפחות 10 שנים מתקופת הלימודים כדי ללמוד את לוח הכפל ואת האלף בית שנתיים מספיקות

       ..............

      שנה אחת מספיקה. חצי שנה של לימוד רציני בבית שוות ערך ל-4 שנות לימודים בתיכון(בגרות מלאה). המערכת  לא יעילה באנדרסטייטמנט.

      משרד החינוך, בחירת מורים, בחירת חומר לימודים, מורה עובד קבלן...

        11/11/11 12:30:
      ילדחם תמיד צודקים גם אבשלום תודה שבת שלום
        11/11/11 12:03:

      אני חושבת שחלק מהבעיה היא שאנשים מפילים את האשם על מערכת החינוך. הבעיה היא קודם כל אצל ההורים. אם באמת היה איכפת להם מהעניין הם היו הופכים את העולם על מנת שזה יקרה.

      זה רק נראה קשה, אבל מה שבעצם צריך זה שאנשים יתעוררו ויפסיקו להאשים את המערכת ויתחילו לשלב כוחות ואז תראו איך הכל יכול להשתנות.

      אנשים מוצאים כסף על חופשות, בילויים, מחשבים, ipod, בגדים, משחקים במקום בדבר האמיתי והעיקרי שהוא חינוך.

      אחר כך כשהילד מגיע מרוב שיעמום למקומות לא טובים הם לא מבינים. הרי הם השקיעו בילדים שלהם ונתנו להם הכל, אז מה השתבש??

      גם אלה שהם בחינוך ביתי או משהו כזה וחושבים שהם פותרים לילד שלהם את הבעיה הם טועים. הילד שלהם לא נמצא בבועה. הוא נמצא בעולם שבו יש הרבה סכנות. ברגע שהבעיה לא תיפתר לכולם אז הסכנות לא יעברו מהעולם ועדיין יהיו סמים, אלימות וכו..

        11/11/11 09:55:
      בית הספר הוא מן סוג של מכנה משותף נמוך,, לכל מיני סוגי ילדים. הוא לא יכול לתת מענה לצרכים של כל אחד, לא המתקשים, לא המתעניינים, ולא המשתעממים. נעשו פה ושם נסיונות לייצר משהו שונה, אבל בסוף כולם חוזרים לאותה שיטה ישנה, משמימה ובלתי נסבלת. אבל איכשהוא כולנו שרדנו את זה, אם זה מנחם.
        11/11/11 08:14:
      חושבת שהכנה מוקדמת לקראת מה הולך היתה יכולה להקל.לדעתי זהו סוג של משברון כל ילד ואיך שלוקח הדברים.אין ספק שהמעבר דראסטי אך בסופו של דבר כולם מתגברים.אך קודם לכן עדיף לערוך אבחון ולבטל אפשרויות ואזאמא יקרה להרגע גם.
        10/11/11 23:46:
      לסיגל, כתבתי תגובה ולא הועברה. לא ברור לי מדוע. מכיוון שהייתה ארוכה אין בדעתי לשחזר אותה. מצטערת. וגם כועסת.
        10/11/11 22:34:
      מערכת החינוך בישראל שמרנית ביותר המתרחקת משינוי וחדשנות. יש לי תלמידים רבים מאנשים במערכת החינוך שאומרים כמה העבודה שלי תתרום לאנשי הוראה ולתלמידים במערכת החינוך. הצגתי את הנושא בפני אנשי קבלת החלטות במערכת החינוך שקבעו מראש שאין זה מתאים למדיניות המשרד מבלי שטרחו להבין לעומק. התחום בו אני עוסקת הוא תרגילי תנועה לשיפור יכולות ומיומנויות. תנועה היא חלק טבעי בהתפתחות הילד. המקום הראשון שמונע תנועה והתפתחות מהילד הוא מערכת החינוך. מהרגע שנוצר העובר הוא נמצא בתנועה. מייד עם הוולדו אנו רוצים לוודא שהתינוק זז. בשנתו הראשונה של התינוק אנו דואגים מתי הניע את היד? הרגל? מתי התהפך? התיישב? עשה צעד ראשון? המקום הראשון בו אומרים לילד לשבת לשלב ידיים ולא לזוז הוא מערכת החינוך. כל כך מנוגד לטבע האדם! כל כך עצוב! זמן לתנועה במערכת החינוך הוא בין השיעורים במקום שהתנועה תהיה השיעור עצמו לפחות בכיתות הראשונות של בית הספר. קחי אוויר, נשימה ארוכה - אם תרצי טיפים להתמודדות עם מערכת החינוך, את מוזמנת ליצור קשר בהודעה פרטית. בהצלחה.
        10/11/11 21:14:
      לצערי מחקתי בטעות 2 תגובות לבלוג אני עדיין לא ממש משופשפת באיך מבצעים כאן כל דבר סליחה
        10/11/11 21:11:

      תשובה לשמעון (מההודעה):

       

      הי שמעון,

      אני לא חושבת שבעית החינוך היא של מערכת החינוך. זה גם לא קשור לכמה אנשים משתכרים. למשל, עורכי דין שמשתכרים מאד יפה לא פועלים תמיד לשם הצדק והאמת.

      אני חושבת שהבעיה מתחילה מלמטה, מאיתנו. הרי אנשי החינוך הם בסך הכל אנשים כמוני וכמוך. יש טובים יותר וטובים פחות. אבל כולנו באותה סירה. לאף אחד לא ממש איכפת מה קורה בחינוך.

       

      כתבתי בבלוג,  באחת התגובות, שאנשים מוצאים המון כסף וזמן על הרבה דברים, אבל לא יבזבזו זמן על מנת לשבת בקבוצות, לשתף מוחות ולהגיע למערכת חינוך טובה יותר.

      הבעיה היא גם שאנשים נמצאים בחושך. הם לא יודעים בעצמם לאיזה ערך לחנך את ילדיהם. ובגלל זה בורחים מהשאלה הזאת למקומות העבודה או לכל מקום אחר.

      השאלה הזאת לא תברח. היא תהפוך לחמורה יותר עם הזמן. הילדים משועממים ברמות חמורות והשעמום מביא אותם בשלב מאוחר יותר למקומות לא טובים.

      אם לא נתחיל מיד להתעסק עם השאלה הזאת, כולנו ביחד, אנשי חינוך ואנשי הי-טק, כולם, כבר לא יהיה את מה לתקן

        10/11/11 18:35:
      יש שתי פנים לנושא שהעלית ולפני שאתיחס אליהם צריך לשאול שתי שאלות: איך הילדים האחרים באותה כיתה? איך הילדים בכיתות אחרות? האם היו לילדך תופעות דומות במקומות אחרים (בנוסף על ביה"ס הזה)? תני לעצמך (לא ללי..) תשובות כדי לבדוק האם זו בעיה פרטנית או כללית כמו שאת מנסה לתאר כאן. כאמא, אני מציע לך להתיחס באופן אישי לילד ללא שום תאוריות שאחרים מאד מאד היו רוצים להלביש עלייך..... מנסיוני - להרבה ילדים ברבעון הראשון של שנה"ל יש קשיים נורמלים ומקובלים מאד בתקופת מעבר והתרגלות לשינוי. זה עובר. בהצלחה ברוב המקרים.
        10/11/11 18:34:
      יש כנראה ילדים שהפתרון ה"רגיל" לא מתאים להם. יש בתי ספר אחרים פתוחים או דמוקרטיים. יש ברחובות (עד ו) בית ספר פתוח ויש עוד. הרבה כמובן תלוי במורה. יתכן שעם מורה אחר יותר רגיש פחות מונוטוני הכל יראה אחרת.
        10/11/11 17:41:
      אחת ה"בעיות" הגורמות לשעמום היא העובדה שכבר מגיל צעיר הילדים נחשפים לגירויים רבים. אם תוכנית בטלוויזיה לא מעניינת , אפשר לזפזפ. את המורה אי אפשר לזפזפ.... זה נושא אשר בהחלט יש לתת עליו את הדעת. אבל, כן בית ספר דורש ישיבה רבה, תרגול , קריאה וכו' וזה לא פשוט.
        10/11/11 17:10:

      אני השנה מסיימת מספר לא מועט של שנות הורות לילדים בבית הספר.
      החוויה שלי שונה לגמרי.
      אני תמיד מצאתי את המורים והמחנכים שותפים שלי.
      הם תמיד היו קשובים ויכולתי לשתף אותם בתחושותי.
      הם אף פעם לא השתעממו.יש מקצועות רבים ומגוונים.
      הייתי שואלת את הילד ממה הוא כן נהנה.
      לא סביר ששום דבר לא מעניין אותו.
      הייתי בודקת מה מסקרן והולכת עם זה.
      שיהיה לך בהצלחה.

        10/11/11 16:08:
      קראתי בעיון את הפוסט שלך כאחד שעובד ומלווה 65 בתי ספר בנושאי ההכנה לצהל המנהיגות האזרחות החינוכית והתרומה למדינה אני חייב להגיד לך שהילד שלך איננו דבר חריג במערכת, המערכת איננה בנויה ברובה לתת מענה לילדים מחוננים או מוכשרים מעל הממוצע ואני רואה את זה על שני ילדיי שלעיתים משתעממים אך בו בעת אני חייב להגיד לך שזה שהילד משתעמם בעיניי זה בסדר ולגיטימי וחלק מהחיים, אנחנו אנשי החינוך איננו חברת בידור למרות שחלק מההורים חושבים כך או במידה אחרת שירות ביביסיטר בתשלום זהום, אין לאנשי החינוך היום את הכלים הדרושים לא כי הם לא יכולים אלא כי ההורים שכחו להקקנות חינוך בבית, ההורים הפכו לחברים של ילדיהם במקום להיות להם להורים, שכחו את שימת הגבולות ואת הקווים הברורים המפרידים בין הורים לחברים, מאד נוח להאשים את מערכת החינוך אך לדעתי ההורים הינם החוליה החלשה והפוגמת באותה מערכת, לילד משעמם שייקח מחברת וייצייר, תאמיני לי שמנהל נבון כמו למשל שיש לבן שלי מסכים לזה ורואה בזה יתרון גדול, ילד שמשתעמם יכול לבקש בעזרת הוריו פעם בשבוע תרגיל מיוחד בשבילו ומורה שיודע איך לנהוג יכול לאתגר אותו אני שמח שמשעמם לילדך לעיתים מכיוון שאנחנו איננו חברת בידור וטוב שכך בהצלחה עם ילדך
        10/11/11 15:53:
      Hi, i am now at work and can use only english on my netbook. I will write when i am back home later at night
        10/11/11 15:11:

      תשובות לכמה תגובות:

      1. קראלה - אני לא חושבת שהבעיה היא כסף. כמה כסף אנחנו בחודש מבזבזים על סרטים, חופשות, פסטיגל, מחשבים, ג'מבורי, בגדים ועוד הרבה דברים. אני לא אומרת שהם לא חשובים, אבל הבעיה של החינוך והילדים היא בוערת ויותר חשובה מכל בעיה אחרת. כמה זמן ויכולת אנשים משקיעים בדברים אחרים? האנושות מפתחת את עצמה בכל תחום בצורה מדהימה, חוץ מהתחום הזה. התחום הזה הוא הבסיס של הבניין. הבניין עוד מעט נופל ואף אחד לא מתייחס

       

      2. לילית הכושית - אני אבדוק את הנושא, אבל שכל האנשים לא יתעוררו לא יקרה כלום. כל אחד דואג רק לעצמו וכל עוד שהילד שלו עדיין לא הגיע למצב קריטי, זה לא מעניין אותו. בואו נבין שמדובר בבעיה של כולנו ואף אחד (גם לא אלה ששולחים לבתי ספר פרטיים) לא יברח מהבעיה.

       

      3. אסור להפיל את הבעיות על משרד החינוך. משרד החינוך זה אנחנו ואנחנו זה הם. כולנו ביחד באותה סירה. כולנו שוקעים

        10/11/11 13:45:
      הי,,,לאור מה שאת כותבת..אני ממליץ לך בחום להתעניין בפרויקט מיכא"ל...נותן מענה להרבה סוגיות שאת מעלה.....(העלאת הדימוי העצמי,פירגון,אהבה,וגישה שונה ללימוד החומר....(:
        10/11/11 13:00:
      מיותרות לפחות 10 שנים מתקופת הלימודים כדי ללמוד את לוח הכפל ואת האלף בית שנתיים מספיקות
        10/11/11 12:51:
      בתי הספר כבר מזמן פשטו את הרגל. אם נבדוק בית ספר שיש לו ממוצע בגרויות גבוה נגלה ברוב המקרים שהוא בשכונה מבוססת, שם ההורים משלמים על שיעורי עזר והעשרות שונות.
        10/11/11 12:50:

      לדעתי ,לא -טוב נעשה אם ניתן "סטיגמה" לכלל בתי-הספר ואו לכל המורים,זוכר אני מורים שלקחו על עצמם את תפקיד החינוך לילדי עם ישראל ברצינות והצליחו להעמיד תלמידים מצוינים גם בנו אותם והיסתכלו לא רק על אוצר ידיעותיו אלא גם על המאמצים שהישקיעו התלמידים,ואלו תובנות מעולות,לעומת זאת כיום נאלצים המורים להיתמודד עם מ"ס נתונים בעיתיים:1.אופי התלמידים.2.משכורת המורים.3.חומר הלימוד ניקבע ע"י משרד החינוך.4.עימות מול המחשב(האינטרנט) כל החומר בלחיצת כפתור וגם ויזואלי.נסו לחשוב בתקופת כניסת מחשבי הכיס לעומת הנוסחאות הנילמדות בבי"הס,5.הגבלת המורה באמצעי הענישה,כל חריגה מעמידה אותו מול כיתת יורים.6.כבוד המורה-הלך ונישחק-מועבר ישירות לתלמידים.7.התקציבים המועברים למורים לביצוע תפקידם היתדלדל.=======כך:שאנו מוצאים חוסר מוטיבציה במורים=בתלמידים,מחסור במורים איכותים,והתוצאה המיתבקשת חוסר רצון בתלמידים ללמוד...בתיקוה לשינויים מהותיים בעתיד הקרוב,תודה.חיוך.

        10/11/11 12:26:
      לדעתי.. ילדים אכן צריכים לשחק,לתת לעצמם את כל מה שהם חפצים. אך מצד שני,צריך גם לתת להם גבולות בצורת למידה. מה היה קורה אילו לא היו לומדים,השנים רק היו מכניסים אותם לסחרחרת שאי אפשר לדעת מה יהיה בסופה. לימודים נועדו לתת לנו כבר מגיל צעיר את הידע לנתב את החיים לדבר הכי טוב שיש. נכון שיש ילדים בעלי אופי כזה או אחר,אך צריכים גם לתת להם את הידיעה שזה טוב בעבורם,ולא בשביל אף אחד אחר. אין תחליף ללימודים כשהם ילדים.למרות כל הקושי שחש הילד. בשנים שעברו,לפני 30 או 40 שנה,היו לומדים,לא היו אפילו מתמרדים..הכל שאלה של אופי,לא יותר. ושיהיה סוף שבוע נפחא.
        10/11/11 11:58:
      lesson-איזו מילה זה מזכיר לך? כנראה משם זה מגיע.. אגב ילדים באופן דרסטי גם עם הגיל מפסיקים לחייך (לפי סטטיסטיקה ילד עד גיל 6 מחייך כ300 פעם ביום ובגיל 7-9 רק 20
        10/11/11 11:52:

      עם התחושות של הילד אי אפשר להתווכח,
      אך מה לעשות, צריך ללמוד קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וחשבון.

      והמורים אינם יכולים להתחרות בכוכבי ערוצי הילדים,
      הכתות הן הטרוגניות ותוכנית הלימודים אמורה להתאים לכולם,

      הכתות מאוכלסות בתלמידים רבים ,

      במצב הזה קשה להיענות לצרכיו של כל אחד ואחד,
      מהניסיון שלי כתה מצוידת במחשבים, פינת קריאה, פינת קשב, פינת משחק,

      כמובן שכל העשרה נוספת של חדר הכתה יבורך.

        10/11/11 11:07:
      כן מערך בית הספר לא השכיל לעבור לזמן הטכנולוגי עם זאת, בהסתייגות תמיד יש יוצאים מהכלל
        10/11/11 10:51:
      בקשת תשובה, ואתיחס לכך,,,זוהי רק דעתי, גם לי יש ילד בבית ספר, מעט גדול יותר, בן 12.5, גם הוא היה בכיתה א' וגם אני התרשמתי ועד היום שמערכת החינוך לא מאתגרת כל ילד בהתאם ליכולות הספציפיות שלו, כך העניין כשמדובר בבית ספר "רגיל". קיימים בתי ספר פרטיים ששם תוכלי לקבל מענה לדרישותייך, חשוב לציין שעלות החינוך שם יקר יותר,,, מעניין למה?.... בכול אופן, את היכולות והפוטנציאל הטמון בו אני ממליצה לך לממש ע"י חשיפתו לשעות שמעבר לבית הספר, כמו גם חוגים שיש בשעות אחר הצהריים, מזמן כבר הבנתי ,,,בערך לפני 12 שנים, שאני ההורה שלו ואני אחראית על חשיפה לגירוייםמ של בני. ממליצה לך לקחת את המושכות ולא לתלות את האחריות לכך במוסד החינוכי. המלצה נוספת,,,אם הוא מתלונן על אי שקט וחוסר יכולת "להשתלב" במערכת כפי שהיא....אולי כדאי לשקול בדיקה מעמיקה יותר במכונים שמקיימים בדיקת קשב וריכוז... אל תזלזלי אולי שם טמונה הבעיה. בהצלחה לכם
        10/11/11 10:46:
      הילד הוא נשמה טהורה. והנשמה שלו בפנים צמאה למזון משלה.... תתני לו ללמוד מספר התניא ותראי את השמחה בעיניו - כי העיניים הם ראי הנשמה. שיהיה בהצלחה.
        10/11/11 10:44:
      רק בתלמוד תורה יש לימודים מעניינים ב א מ ת ! ממליצה לכוווולם.
        10/11/11 10:29:
      אין לי ספק כי אנחנו משקיעים בילדינו. לדעתי חשוב כי האתגר והעניין יינתן במסגרת הלימודית החינוכית בהם הילדים נמצאים ע"י אנשי מקצוע היינו מורים מוסמכים בעלי תארים אוניברסיטאיים..
        10/11/11 10:25:

      צטט: SHON11 2011-11-10 09:41:58

      היי לעניות דעתי את צריכה לשלוח את הבן לאבחון , יש מצב שהוא ילד מחונן וכל מה שמרחש מבחינתו בכיתה הוא חומר לימודי שאותו הוא יודע ומכאן התיסכול שלו . ישנם הרבה מקרים שבהם גננת גן החובה מגלה זאת במסגרת הגן ואז הילד מקבל שידרוג לכתה א עם חומר לימודי בכיתת מחוננים , יחד עם זה את צריכה לוודא שהילד אוכל תזונה מאוזנת שלא גורמת לו עודף מרץ . בהצלחה

      רע רע רע מה שאתה אומר. איבחונים וגרוע מזה הפתרונות המוצעים הם הדבקת סטיגמה מלאכותית וחסרת ביסוס. כי אם יאובחן מחונן, או לקוי קשב ולמידה , הריטאלין מחכה לו מעבר לפינה. כול ילד מתמודד עם הקונפליקט הזה, ודווקא אלה שכביכול מצליחים לשבת עד הבגרות, הם החלשים שמניחים למימסד לנצח את רוח האדם וגופו. בבגרות, כולם משלמים מחיר אישי כבד.

       

        10/11/11 10:20:
      ברוכה הבאה לתובנות שלי יש כבר 20 שנה . לצערי יותר מידי מורים בבתי הספר באים לעבודה ולא לעבוד . המיעוט שראוי לכל הערכה פשוט נעלם ביער המפחיד של (בעיקר) מורות שלמרות שהן בעצמן אמהות אין עובדה זו גורמת להם לרחם על ילדים אנרגטים וישר קופצת הדרישה תני לו רטלין ! אולם אם אתה מנסה להעביר עליהם ביקורת מיד כל תותחי צבאות כל העולם מופנים נגדך
        10/11/11 10:18:
      ילד בריא עם כושר חיסוני גבוה. התפתחות טבעית משמעה תנועה, שיכלול יכולות פיזיות וקואורדינציה. להושיב ילד בכיסא ל5 שעות ביום זה מלאכותי, רעיון 'רציונאלי' שעומד בניגוד לטבע הדברים. החלטה שלך, אם ללכת עד הסוף, בעדו או בעד הרעיון של למידה-הצלחה. מנסיון עם 3 בנים, התמחות בתחום של פעילות פיזית-קואורדינטיבית יאפשר שיוויון נפש כלפי השיעמום ותהליך ה'ביקבוק' שלו, וגם הרבה ימי חופש מתי שירצה ,כי מימילא עד כיתה ו' אין הרבה ערך לימודי לבית הספר, ולילד פיקח קל לסגור פערים.
        10/11/11 10:05:

      דליה - מה שמפחיד הוא שהמערכת תדכה אותו, תוציא ממנו כל רצון ליצור, לשנות ולעשות משהו בעולם.

       

      אני רואה הרבה בני נוער שהם אפטיים למה שקורה סביבם, משועממים. יש בני נוער שמחפשים עניין במקומות הלא נכונים.

      לפעמים מציקים לילדים אחרים (לא חסרות דוגמאות), לפעמים הולכים לסמים, אלכוהול, אלימות וכ'

       

      כל זה משיעמום וחוסר מטרה. אנחנו אשמים. ההורים. לא מערכת החינוך. מערכת החינוך היא אנחנו, היא לא מנותקת מאיתנו.

       

      איך אנחנו נציל את הילדים שלנו?

        10/11/11 09:55:
      המערכת פשוט לא רלונטית ,שיכת לעולם הישן ,הדור החדש חשוף לידע רב דרך האינטרנט ביהס לא מספק חינוך אלא דוחף ידע כדי להביא את הילדים לבגרות ואחר כך לפסיכומטרי ווללימודים גבוהים ,ואם לילד יש כשרונות אחרים כמו יכולת ליצור למה ביהס דורש גם מהם להיות בתוך מכונת הציונים ,הסיפור שלך מראה על ילד סקרן בריא שרוצה לגלות מיהו בעולם מה הקשר שלו לחיים סביבו (האהבה שלו למדע ) אני מחנכת כ-30 שנה במערכת השחוקה המיושנת הזאת ,מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת וראיתי הרבה ילדים מוכשרים וסקרנים שנפלו בתוך מכונת הציונים והלימוד הלא רלוונטי שמלמדים שם . מטרת החינוך צריכה להיות -לבנות אדם עצמאי שיוכל להתאים את עצמו לחיים הגלובלים האינטגרלים שבחוץ כך יהיה אדם מאושר שיתרום לחברה והחברה תוקיר אותו .
        10/11/11 09:50:

      כמה דברים:
      1. הבעייה היא לא אם זה שהוא לומד יותר מהר מאחרים ושצריך לתת מענה לצרכים שונים של ילדים. הבעייה היא שהלימוד עצמו משעמם ומונוטני. אי אפשר לחשוב על איך לעניין את הילדים?

      2. יש בתי ספר פרטיים. אני מאד לא בעד. בדקתי אותם. אני לא אשלח את הילד שלי למקום שבו רק אנשים שיש להם כסף מתקבלים. מה הוא ילמד מזה? "תמות נפשי עם פלישטים". שרק ילדים שלהורים שלהם יש כסף כיף להם ומענייין להם. ומה עם כל השאר? מה עם ההורים שבקושי סוגרים את החודש ואוהבים את הילדים שלהם ונקרעים מזה שהם לא יכולים להרשות לעצמם? אותם בתי ספר פרטיים רק גורמים להם להרגיש יותר רע ולהרגיש כשלון.

      אותו ילד בבית ספר פרטי לא נמצא בבועה פרטית.

      אנחנו יודעים מה התוצאות של השעמום אצל בני נוער. זה יפגע בסוף בכולנו.

      אם לא נפתור את הבעייה לכלל האוכלוסייה, לא נגיע לשום מקום

        10/11/11 09:43:

      דור אלון: הילד שלי מאד אהב ללמוד. היה לו שיעור שבועי עם אבא בנושאים שונים והוא כל הזמן היה מבקש יותר. הוא למד שנה שעברה בחוג מדע ויש שעה וחצי בלי בעייה בכלל. הוא ויתר כמעט על כל דבר בשביל השיעורים האלה.

      הוא לא דווקא מהילדים המשתוללים. בגן חובה הגננת אמרה שהוא אחד מאלה שתמיד יושבים ומקשיבים בלי בעייה בכלל.

      הוא ישב שעות ושיחק ובנה בלגו ובעוד משחקים.

      אני זוכרת את בית הספר. את השיעורים המשעממים. היו פה ושם מורים שהפכו את החומר למעניין וראו שהם אוהבים את המקצוע. אבל כל השאר לימדו על מנת לצאת לידי חובה.

      בית הספר לא מקנה ידע. הוא רוצה שהילדים יוציאו ציונים טובים להאדיר את שם בית הספר. אף אחד לא זוכר כלום חודש אחרי

        10/11/11 09:41:
      היי לעניות דעתי את צריכה לשלוח את הבן לאבחון , יש מצב שהוא ילד מחונן וכל מה שמרחש מבחינתו בכיתה הוא חומר לימודי שאותו הוא יודע ומכאן התיסכול שלו . ישנם הרבה מקרים שבהם גננת גן החובה מגלה זאת במסגרת הגן ואז הילד מקבל שידרוג לכתה א עם חומר לימודי בכיתת מחוננים , יחד עם זה את צריכה לוודא שהילד אוכל תזונה מאוזנת שלא גורמת לו עודף מרץ . בהצלחה
        10/11/11 09:40:
      סאמרהיל הוא מודל לבית הספר הכי מדליק בהעולם. נכתב בשנות ה-60, קיים עדיין באנגליה. בארץ יש משהו שמזכיר במשהו.
        10/11/11 09:39:

      מערכת החינוך בנויה לבינוניים.

      מי שמבין מהר - משתעמם.

      נעשו לא מעט נסיונות לקבץ תלמידים על פי כישוריהם, אבל זה יצא דומה מדי לתיוג.

      נעשו גם נסיונות של בית ספר "דמוקרטי" ודומיהם, שהתאימו לחלק מן התלמידים שנשלחו אליהם.

      כשאלה מנוהלים נכון, יתקדמו מרבית התלמידים שם בקצב שלהם. 

      המהירים לא ייאלצו לשמוע בפעם העשירית את ההסבר, בעוד שאחרים ייהנו גם מהסבר בפעם העשרים - עד שיבינו.

      אבל לנהל נכון - יודעים מעטים מאד, והם נדירים בכל תחום. גם בתחום החינוך.

      אז לילדי הסברתי את שהסביר לי אבי: "בינתיים אתה צריך את המורה - ולא הוא אותך". (בתקופתי היו גם מורים)

      ומשלי הוספתי - "תלמדו מן המורה את מה שאתם יכולים, ותתעלמו מאיכות ההגשה".

      וחוץ מזה (כאשר ילדינו הסכימו), גם דיברנו עימם על חומר הלימוד מעבר למה שהוגש להם בבית הספר. כך נוצר ונשמר ענין במקצועות ששיעממו את יתר התלמידים.


        10/11/11 09:38:
      אם יש לך אנרגיות ומוכנות להשקעה של זמן וכסף, יש מסגרות מעניינות, מאתגרות. צריך לחפש את המתאימה, ולפעול להגיע אליה. אל תוותרי, האושר של הילד חשוב. בהצלחה
        10/11/11 09:36:
      העלת שאלה שאני גם תוהה לגביה. יש לי שלושה ילדים שלומדים ביסודי - א, ג, ו - הרבה אני שואלת את עצמי - מה באמת הם לומדים שם. מערכת החינוך ברובה (מאיפה שאני מכירה) בית חרושת לידע שמתאדה מעצמו. ובעיקר - שירותי בייביסיטר. הייתי רוצה שילדי ילמדו שפה נכונה, ערכים, תרבות, חברות, כישורי חיים. אני מוצאת את עצמי נלחמת בכל אלה בבית - הם לומדים שם לרוב את ההיפך - איך לא לדבר, איך לא לרצות, איך להתייאש ולא להאמין , ואיך לא מתנהגים. גירוי שכלי ומנטלי - שלושת ילדיי - כל אחד שונה לגמרי באופיו ואף אחד מהם לא חוזר רווי סקרנות וידע מבית הספר. זה מעציב ומייאש. בתי הגדולה עוברת שנה הבאה לחטיבת הביניים - אני נמצאת כרגע בשקילה וחיפוש אחר בית הספר שעניק לה התבגרות שלווה עניין ורצון לשרוד את השנים הקרובות בנחת. בתי הקטנה בכתה א' - גם לה התנפצה הפנטזיה שהיא תגלה שם דברים חדשים - "אבל חנה נחה ודנה קמה ואם אני רוצה להגיד משהו אני צריך לחכות בסבלנות רבה עד שאותה מחשבה תחלוף. בני בכתה ג' - הוא הולך לבית הספר כי כייף לו לפגוש את החברים בהפסקה. זה בקצרה פני בית הספר מהצד שלנו.
        10/11/11 09:35:
      צר לי על כך שהילד משתעמם בכיתה אך לא כתבת אים הכנת את הילד נפשית מהגן לבית הספר לא כתבת אים בבית נקנו לו ערכי לימוד ולו תוך כדי משחק לכן נוצר מצב בסיפור שלך שהוא: או שהילד גאון ויודע את הנולד או שהילד עדיין שואף לשחק ואינו מוכן כלל לבית הספר מה שבטוח הוא כי תחילת שנה ראשונה לבית הספר נקנים ערכים אחרים מחופש והדבר קשה אך עם הזמן כאשר ההקניה משתרשת והתלמיד נכנס לתלם הכל משתנה כולל דעותיו ורצונו
        10/11/11 09:34:

      עידו ישראלי: תראה איך האנושות התפתחה בהמון תחומים. יש דברים שהאדם המציא וחשב עליהם שהם בלתי יאמנו. אפילו רק בתחום האינטרנט תראה איזה יופי כאשר אנשים מתאחדים ויוצרים משהו, עם שיתוף מוחות של כ"כ הרבה אנשים.
      זה מראה שכשרוצים, אין זו אגדה.

      במקרה של בית הספר, זה לא הגיוני שאנשים לא שיתפו מוחות ויצרו משהו מעניין לילדים של כולנו.

      כנראה שאין רצון. אנשים מעדיפים לחיות בבועה ולא לחשוב על הילדים

        10/11/11 09:31:
      מציעה לקרוא את סאמרהיל של א.ס.ניל ולהתעצבן. המערכת הזו היא כלי ניגוח של החופש והיצירתיות. המגוחך הוא שבעידן המחשב אין מקום לדפוס הישן. הילד יכול ללמוד הכל במחשב, אפשר ללמד אותו איך לגלות אופקים חדשים ולהמריא. עד שהמדינה תגלה את האופקים יעבור זמן . הכיתה של ימינו הייתה צריכה להיראות כמו ספרייה מרווחת עם מחשב לכל ילד ותוכנית לימודים מותאמת לו.
        10/11/11 09:31:
      לעניות דעתי כאב ל 3 (וסב ל 4) נשמע לי שאתוהילד צריכים ללכת לבחינה ולייעוץ אבל לחוד. מאד מומלץ לברר מדוע את קוראת לעצמך זומבי ומתארת פסימיות וחוסר שמחת חיים. מילים לא עוזרות כתשובות. מעשים כן. הילד בראשית שנותיו בבית ספר וזה הזמן לגשת לבעלי מקצוע. קודם כל בדקי אותו ואת עצמך ואחרי כן גשי לשוחח עם יועצת בית הספר. בטוחה בעצמך פתוחה להקשיב ויודעת מה יכול להתאים לילדך.
        10/11/11 09:29:
      זה קורה הרבה פעמים שאנחנו מגלים שהיל השתנה. גם בצבא, גם בעקבות אירועים משפחתיים ואחרים. אני חושבת שזה חלק מהענייןן ל ההתפתחות של הילדים שלנו.
        10/11/11 09:28:
      יש מסקנה אחת, הילד נורמאלי. בית הספר לא השתנה ולא ישתנה , תמיד יהיה רע רע רע.

      ארכיון

      פרופיל

      SigalDabach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין