מדידות.

תוגתי מ"קרום" של חנוך לוין...

לא מוצא מנוח למחשבתיו...

"מתי עדיף לעשות התעמלות בערב או בבוקר?"

אם בבוקר, לפני יום העבודה קיים חשש שההתעמלות מעייפת, ואני אהיה עייף בעבודה.

ואם בלילה, לפני השינה, קיימת אפשרות שההתעמלות מרעננת, ואז יהיה לי קשה להירדם.

ובצהרים זה לא בא בחשבון, כי אני לא איש של פשרות.

חמש עשרה שנה אני מתחבט בבעיה, ובכל פעם שאני מחליט משהו אני נתקל במאמר בעיתון שמוכיח את ההפך. למה לא עושים אחת ולתמיד קונגרס רפואי בינלאומי על הבעיה הזאתי ומחליטים סופית ?"

בשבוע האחרון, אני ממש מוצאת את עצמי נושאת את המונולוג הזה ושואלת את עצמי..

באמת,מתי עדיף? והתירוצים..הו, הו...אוקיאנוס רחב...

איפה הימים של 10 שעות ספינינג בשבוע ,לא חבל? סוף סוף הברכיים השתקמו..

איפה הימים של לקום ב 6 בבוקר, ללכת ל מכון כושר ורק אחר-כך להזדרז לעבודה?

ספורט זה לא רק קלוריות, זה גם בריאות, כמובן..אבל..

אויש , כמה שאני שונאת להזיע...

נשמע מוכר?

ומה אתכם? מה אתם, מבטיחים לעצמכם כבר שבועות..שתתחילו לעשות?

לפני כמה שנים השתתפתי בפרסומת לגבינה כחושה של אחת מהחברות הגדולות ליצור החלב.

הסלוגן אמר:"באיזה מידה את רוצה להיות רזה"?

וזה היה בעל דאבל מינינג..

החיזיון היה:  בחורה מלאה ובחורה רזה שמודדות בגדים בחנות.

תעזבו, את הביקורת שיש לי על זה היום.כן?... אבל...

זו שאלה בהחלט טובה...

אני מהרהרת בשלל דיונים פנימיים לאחרונה...על השלמה, על קבלה..על אהבה עצמית..

בוחנת ובודקת מה אני מרגישה..

באמת, באיזה מידה אני רוצה להיות רזה?

זה הלחץ החברתי...שערי המגזינים

מידה 40 זה נחשב מידה גדולה ?!!! נו באמת!!!

אז באיזו מידה?

במידה כזו ש"אטריח" ת'עצ'מי , בשביל עצמי..

או שטוב לי ככה עם עצמי :)