קיבלתי כמה תגובות למאמר שפרסמתי בשבוע שעבר. תכלס, הוא מדבר גם על נשים וגם על גברים, על כולם. אבל כמה גברים ענו לי שם ובמאמרים אחרים פחות או יותר משהו שדומה לשתי התגובות, שאני מצטטת פה מילה במילה.

תגובה:

"... דבר אחד מאוד משמעותי מפריע לי כאן.
שוב ושוב אני רואה באתרי ההיכרויות ובכלל, נשים שמחפשות מישהו שיאהב אותן, שיחבק אותן, שיצחיק אותן, שיהרוג בשבילהן את הג'וקים וגם מוסיפות שהן אוהבות גלידה וטיולים.. בקיצור ילדות קטנות שמחפשות מישהו כמו אבא שידאג להן ויפנק אותן.. אבל מצטער לומר, זאת ממש לא אהבה. זה שעבוד הגבר לרצונות האישה- זאת אנוכיות גרידה".

ועוד תגובה:

"אני מאוד מזדהה עםxxx  . אולם הנתינה הענקית נראית לי לא מציאותית לצערי. מה שכן נראה לי ואני מיישם זה נתינה הדדית. אני נותן מרצון אבל מצפה להדדיות כשהיא לא מגיעה ישנה בעיה . כמובן שזה לא חייב להיות סימטרי. אתה נותן יותר פה מקבל יותר בתחום אחר אבל נתינה ללא תנאי מבחינתי היא בעייתית.למה שאישה תציין בפרופיל שלה שהיא רוצה כל מיני פינוקים למיניהם כאילו זה יעודו של הגבר לספק את הפינוקים האלה. למה שלא תגיד מה היא מוכנה להעניק" .

*

לדעתי אנחנו נתפסים לתוך הגדרות מוזרות. למה לא לצאת מנקודת הנחה שלאף אחד לא קל לכתוב פרופיל או לתאר בכמה מילים? או להגיד משהו נורא מוצלח ונורא מיוחד ושנון ו... על עצמו.

ולמה הפכנו את המקום (אתרי היכרויות) שבו אפשר למצוא אהבה או ליצור קשרים ותקשורת עם אנשים שחווים סך הכל, דברים נורא דומים.

איך זה יכול להיות שהחיפוש אחרי אהבה אמיתית וטובה, הפך להיות מלחמה? מי שאתה רוצה לאהוב ושאתה מחפש למצוא שם, הופך להיות האויב שלך?

אולי הפיתרון הוא לנסות לתת לאחרים קצת  of a doubt  Benefit  כזה, לפני שאנחנו שופטים.

לא יודעת עוד...