כותרות TheMarker >
    ';

    על אם הדרך

    נעים מאוד, אני שמוליק, מורה דרך המתגורר באזור המרכז. הבלוג בא לתאר מקומות, תופעות טבע, מקומות הסטורים, סיפורים אנושיים וכד' שניתן למצוא בדרך. בדרך לאן? זה יכול להיות בצד כבישים בין עירוניים, בדרך לעבודה באחד מרחובות העיר, לפעמים אפילו ליד הבית.
    הערה טכנית קטנה. בשל שיקולים של זכויות יוצרים, הצילומים שיצורפו לפוסטים השונים הינם צילומים שלי, אלא אם כן אציין אחרת.

    כעת, לאחר ההקדמה נותר לגשת לעבודה. עלי מוטל לכתוב ולצלם, ואני מקווה שאתם תקראו, תיהנו, ובפעם הבאה בדרככם ממקום למקום, תזהו את המבנה הזה, שמעולם לא שמתם לב אליו, ותחייכו אליו משמע היה מכר ותיק.

    ארכיון

    0

    בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים

    0 תגובות   יום חמישי, 10/11/11, 21:29

    בתאריך .11.11.1918 נכנסה לתוקפה שביתת הנשק שסיימה את מלחמת העולם הראשונה, ובכך בא אל קיצו מרחץ הדמים הגדול ביותר בהסטוריה עד אז, ולדעתי גם הכי חסר פשר בהסטוריה.  לכבוד התאריך ההסטורי, נבקר הפעם בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים. בית הקברות שוכן בשדרות וינסטון צ'רצ'יל בירושלים, בשכנות לבית החולים הדסה הר הצופים.

     

    הרעיון להלחם עבור מדינה או מלך הוא רעיון עתיק, ולא אתפלא אם גילו הוא כגיל התרבות האנושית.  לאור זה מפתיע לגלות שהרעיון של טיפול בתוצאת הלואי המצערת ביותר של המלחמות, בחללי המלחמה, הוא דוקא רעיון מודרני.  בארצות הברית למשל, בתי הקברות הצבאיים הראשונים נוסדו לאחר מלחמת האזרחים, בשנות השישים של המאה התשע-עשרה.  לאחר היווסדם הועברו לחלקם גם חללים ממלחמות קודמות. 

     

    האמפריה הבריטית לא היתה יוצאת דופן, וגם היא במרבית שנותיה לא טיפלה בנושאי קבורה והנצחה של חלליה, ומי שדאג לכך היו בני המשפחה וחברי החללים.  השינוי במדיניות הבריטית חל לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה.  מספר הקורבנות העצום (סך החללים של צבא בריטניה והמושבות עמד על כ- 1,105,000) עורר בבריטים את ההבנה שעל המדינה להירתם ולשלם את חובה המוסרי לנופלים.  יתכן שגם העובדה שהאמריקאים נהגו כך מזה כחמישים שנה השפיעה על הבריטים. 

    הראשון שהחל לרשום את קברי החללים הבריטים היה פביאן ווייר (Fabian Ware).  ווייר שניסה להתגייס לצבא אך נדחה בשל גילו, התנדב לצלב האדום הבריטי שם היה אחראי על יחידה ניידת שפעלה בצרפת.   הוא נדהם לראות שאין כל תיעוד של קבורת החיילים הבריטים, והוא הקים רשת שיעודה היה לתעד את מקום הקברים של החללים.  בשנת 1915 הועברו ווייר והצוות שלו מהצלב האדום לצבא, שם הם יסדו את הועדה לרישום קברים (Graves Registration Commission).  בשנת 1917 אושר מזכר שהעביר ווייר למשרד המלחמה הבריטי, והוקמה הועדה האמפריאלית לקברי מלחמה (Imperial War Graves Commission ).  ועדה זאת קיימת עד היום, ומרכזת את הטיפול בבתי הקברות הצבאיים הבריטים.

     

    לאחר המלחמה החלה הועדה לגבש עקרונות לקבורה והנצחת החללים.  העקרון החשוב ביותר היה עקרון השוויון.   אחת ההחלטות הראשונות שנגזרו מעקרון זה, היה איסור להחזיר גופות חללים לבריטניה.  לבריטניה לא היו את המשאבים הדרושים להחזרת למעלה ממליון גופות וקבורתם מחדש, ומצד שני היה רצון למנוע מצב בו חללים בני משפחות אמידות יזכו לטיפול שונה לעומת חללים בני משפחות בעלות מצב כלכלי פחות טוב.  לאחר שהוחלט שהחללים יקברו סמוך למקום  בו הם נפלו, היה צורך להחליט כיצד יראו בתי הקברות.  הועדה התייעצה עם טובי הארכיטקטים באותה תקופה.  ההחלטה היתה שהמראה יהיה אחיד.  כל המצבות יראו כטבלת אבן עומדת בעלת מימדים אחידים, ללא הבדל דת, דרגה או מעמד כלכלי.   על כל מצבה נחקקו סמל היחידה בה שירת החלל, מספרו האישי, שמו, דרגתו וסמל הדת שלו.  בתחתית המצבה ניתנה אפשרות למשפחה להוסיף מספר שורות אישיות.  החלטה זאת גרמה להתמרמרות בקרב משפחות שרצו לבנות מצבות מיוחדות על קברי יקיריהם.  גם ההחלטה שלא לעצב את המצבות בצורת צלב גרמה לחלוקי דעות קשים.  מצד אחד היו רבים בציבור הבריטי שראו בכך פגיעה, אך מצד שני היה ברור שלא יהיה ניתן לקבור חללים שאינם נוצרים מתחת למצבה בצורת צלב, ובניית מצבות שונות לבני דתות שונות היתה פוגעת בעקרון האחידות.  על מנת לאפשר בכל זאת סמל נוצרי בולט בבית הקברות, הוחלט שבכל בית קברות שיש בו לפחות 40 קברים יוקם  צלב ההקרבה.  זהו צלב אבן גדול, ובתוכו חרב העשויה ברונזה, הרומזת על האופי הצבאי של בית הקברות.   בנוסף, בכל בית קברות שיש בו לפחות 1000 קברים מוקמת גם אבן הזכרון.  זהו גוש אבן מלבני ועליו חקוקות המילים "Their Name Liveth For Evermore"  ("ושמם יחיה מדור לדור", ספר בן סירא 44, 13).  את הרעיון לחרוט דוקא את מילים אלה העלה הסופר והמשורר הבריטי רודיאד קיפלינג, ששכל את בנו במלחמה (הוא גם האיש שניסח את הכיתוב על קברי חללים לא מזוהים:  "Known unto God" ).  בניגוד לצלב ההקרבה, אבן הזכרון לא מכילה סמל דתי (אמנם ספר בן סירא נכלל בתנ"ך הקתולי והאורתודוכסי, אך לא בתנ"ך הפרוטסטנטי והאנגליקני- ש.כ).  יתכן שזוהי הסיבה שבטקסים הרשמיים מונחים הזרים למרגלות אבן הזכרון, ולא למרגלות צלב ההקרבה.

     

    ''

     

    מבט כללי על בית הקברות.  צלב ההקרבה במרכז בית הקרבות.

     

    הועדה נאלצה בסופו של דבר לפגוע מעט בעקרון האחידות, כאשר הוחלט על הבדלים קלים במצבות לפי הלאום של החלל.  כך למשל הצלע העליונה של מצבות החללים התורכים נראית כגל, הצלע העליונה של החללים הגרמנים מחודדת מעט ועוד.  התורכים והגרמנים היו כזכור אויבי הבריטים במלחמה, אבל שבויי מלחמה שנפטרו בשבי נקברו גם הם בבתי הקברות הצבאיים, ומכאן הצורך להתייחס למצבותיהם.  הסיבה שהם נקברו בבתי הקברות הצבאיים הבריטים היא ככל הנראה התחייבות בריטית בנושא בחוזה ורסאי, וכן קיומם של בתי קברות בריטים בתוך תחומי תורכיה.  בבית הקברות בירושלים מרוכזים מספר קברים של חללי האויב בחלקה הדרום מערבית. 

     

    המצבות יוצאות הדופן ביותר הן המצבות של החללים הצרפתים הנוצרים, שנראות כצלב.  בירושלים לא קבורים צרפתים, אך ברמלה, בה קבורים צרפתים ניתן לראות מצבות שכאלה.

     

    ''

    מצבה של חיל בריטי.  זוהי אחת המצבות החביבות על מדריכי הטיולים בשל שמו של החלל - ויליאם שייקספיר

     

    ''

    קבר של חיל שזהותו אינו ידוע.

     

    ''

    החלקה בה מרוכזים מרבית הקברים של החללים היהודים.  במרכז מגן הדוד נכתב תנצב"ה

     

    ''

    קבר של חלל אויב, במקרה זה חיל גרמני. בניגוד למצבות של חיילי הוד מלכותו,  צידה העליון

    של המצבה מעוצב בצורה מחודדת.

     

    ''

    קבר של חלל אויב, במקרה זה תורכי.  החלק העליון של המצבה מעוצב בצורת גל.

     

    ההמלצות התייחסו גם לנושא הצמחיה.  הוחלט שבתי הקברות יהיו עשירים בצמחיה, אך לא צמחיה שתאפיל על המצבות.  אנגליה, היא כידוע ארץ המשופעת במשקעים.  היה רצון שבתי הקברות הצבאיים ברחבי העולם, יזכירו מעט את האחו האנגלי הירוק, ללא קשר למקום בית הקברות.  כך יצא שבתי הקברות בארץ ישראל נראים כמו אי ירוק בסביבה יבשה יחסית.  בשנות השלושים ביקשה אשת הנציב העליון לשלב בבתי הקברות צמחים האופייניים לארץ ישראל.  אחד העצים המרשימים ביותר הצומח בשטח בית הקברות הינו עץ קטלב גדול.  העץ, שלמרבה הצער חלה בשנים האחרונות ונראה היום פחות מרשים, זכה לאגדות שונות.  מסורת בעל פה מספרת שהוא צמח מזרע של קטלב שנקבר יחד עם גופת אחד החללים.  לא מצאתי לטענה זאת שום מקור כתוב אמין, ולמען האמת לא ברור לי מהו מקור הסיפור.

     

    ''

    מבט כללי על בית הקברות ועץ הקטלב

     

    תחילתו של בית הקברות בירושלים היתה ככל הנראה מקרית.  בדצמבר 1917 נכבשה ירושלים ללא קרב.   לאחר כניעת העיר החלו קרבות צפונית לעיר, וחללי הקרבות הללו היו הראשונים להיקבר בבית הקברות בהר הצופים.  בשלב זה איש לא שיער שבית הקברות הארעי שהכיל קרוב ל- 300 קברים, יהפוך לבית קברות אמפריאלי שיכיל כ- 2500 קברים.  עם סיום המלחמה היו בארץ עשרות אתרים שבהם נקברו החללים.   חלק מהאתרים היו לצד שדות קרב מרכזיים.  אחרים צמחו סביב תחנות לטיפול בפצועים או בתי חולים שדה (למשל בית הקברות הבריטי בדיר אל בלאח, שברצועת עזה).   בחיפה ובאר שבע נקברו חללים לצד בתי הקברות שהיו קיימים במקום.   היו גם קברים בודדים שבהם נקברו חללים שנהרגו בהתקלויות או במארבים בדרכים.

    בשנת 1920 הועבר הטיפול בקברים בארץ ישראל לידי הועדה האימפריאלית לקברי מלחמה.  הועדה החלה להעביר את הקברים הבודדים או את הריכוזים הקטנים יחסית למקומות ריכוז גדולים יותר, שבהם הוקמו לאחר מכן בתי קברות עם סדורי קבע. 

     

    ''

    שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל והבישוף האנגליקני של ירושלים רנה מק אינס בבית

    הקברות בשנת 1921.  מקור התמונה - ויקיפדיה

     

    אחת הבעיות בהקמת בית הקברות היתה שאלת הבעלות על הקרקע.  כאשר נקברו החללים הראשונים, איש לא חשב לבדוק את הבעלות על הקרקע.  רישום לקוי של הקרקעות בבתקופה העות'מנית החמיר את הבעיה.  בסופו של דבר ממשלת המנדט החליטה לקנות את הקרקעות הדרושות להקמת בתי הקברות השונים ולהעבירם לבעלות הוועדה לקברי מלחמה.  בירושלים התנהלו במשך מספר שנים משפטים של בעלי קרקע שטענו שלא פוצו.  למרות זאת בכניסה לבית הקברות נחקקה כתובת באנגלית, ערבית ועברית בזו הלשון:  "חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה נתנה במתנת עם מאת בני פלשתינה א"י להיות מקום מנוחת עולמים לחללי ההסכמה אשר נפלו חללים במלחמת 1914-1918.  יהי זכרם לברכה."

    ארכיטקט בית הקברות, נרתע בתחילה מלהציב את צלב ההקרבה, משום שחשש שצלב גדול שיבלוט על רקע קו הרקיע של הר הצופים יפגע ברגשות האוכלוסיה המקומית (הכוונה אגב היתה למוסלמים, לא ליהודים).  הועדה לא קבלה את טענותיו והבהירה לו שצלב ההקרבה מתנוסס בכל מקום בו יש בית קברות צבאי בריטי, ועל כן "לא יהיה זה ראוי אם החרב הצלבנית תיעדר רק מירושלים".  אגב, בשני בתי קברות בארץ ישראל הוצנע הצלב, ונחקק בצד הפנימי של החומה:  בדיר אל בלאח ובבאר שבע.  בית הקברות מחולק לארבע חלקות באמצעות שני שבילים המצטלבים והיוצרים צלב ענק.  יש הרואים בכך מעין "התחכמות" של האדריכל, שמצד אחד נרתע  מלהציב את צלב ההקרבה, אך מצד שני יצר צורת צלב ענקית המשתרעת על כל שטח בית הקברות.

    בצידו הצפוני של בית הקברות הוקם קיר הנצחה הנושא את שמם של 3300 חללים שלחמו במצרים, ארץ ישראל וסיני, ושמקום קבורתם לא נודע.  במרכז הקיר עומדת קפלת זכרון.  הקישוט בתוך הקפלה אינו מכיל סממנים דתיים, על מנת שבני כל הדתות יוכלו להתייחד בקפלה עם זכר הנופלים.

    ''

    צילום אויר של בית הקברות.  במפגש של השבילים נמצא צלב ההקרבה.  בחלקה העליון של

    התמונה רואים את קיר ההנצחה וקפלת הזכרון.  אבן הזכרון נמצאת בחזית הקפלה, אך

    בתמונה היא מתמזגת עם הקפלה והרחבה וכמעט בלתי אפשרי להבחין בה.  מקור התמונה:  ויקיפדיה

     

    למרות שבית הקברות בירושלים אינו בית הקברות הצבאי הבריטי הגדול ביותר בארץ, הוא היה בית הקברות האחרון שנחנך.  בטקס חניכתו השתתפו מפקד חיל המשלוח המצרי, שכבש את א"י מידי התורכים – הלורד אלנבי; הנציב העליון בארץ הרברט פלומר, וכן נציגים מהמושבות הבריטיות השונות.

    היום, למעלה מ-90 שנה לאחר סיום המלחמה, עדין מתחזקת הועדה את כל בתי הקברות הצבאיים הבריטים, ובתוכם כמובן גם את אלה שבארץ ישראל.  מדי שנה נערכים טקסים רשמיים בכל בתי הקברות הצבאיים הבריטים.  השגרירות הבריטית עורכת טקס בשלושת בתי הקברות הגדולים בישראל (ירושלים, רמלה ובאר שבע) בסביבות ה- 11.11.  בנוסף ביום הזיכרון הניו זילנדי והאוסטרלי (Anzac Day) שמצוין ב- 25.4.  מי שמתעניין בתיאור הטקס הבריטי, יכול לקרוא עליו בבלוג של אורי קציר (אפלטון) בקישור http://www.aplaton.co.il/story_144.  באותו מאמר חושף קציר גם קשר מפתיע בין בית הקברות בירושלים לבין מנהיג איטליה הפשיסטית – בניטו מוסוליני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה