כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    'קולאז' המראות' - (החג של החגים 2 - 1996)

    21 תגובות   יום שישי , 11/11/11, 05:09

    קולאג' המראות

    (החג של החגים 2)

     

    מומלץ לראות את הסרטון לפני קריאת הרשימה

     

    ''

     

     


     

    באותה שנה, 1996, המראות של הוואדי לא הרפו ממני. כבר סיפרתי שצילמתי בוואדי בכל פינה, כאחוזת אמוק. כל מפתן וכל סף, כל חלון וכל סורג, כל אבן ומרצפת. כל דבר שנראה לי הכי טיפוסי, הכי מאפיין של הוואדי, והכי אוריינטלי, בתוך עיר שוקקת חיים שמהווה בעיני סמל לרב תרבותיות.


    חוויתי את חוויית הוואדי, הסכמתי להשתתף בפרויקט 'החג של החגים' – שעדיין היה בחיתוליו והחל את צעדיו הראשונים והמהוססים. מצוידת בעשרות תמונות, שנולדו אצלי בתוך המצלמה האנלוגית, חזרתי אל שולחן העבודה שלי. מוכלת במראות שחוויתי אני שואלת מה אני עושה? מה יהיה הפרויקט שלי – בתוך השכונה הציורית הזאת, שידעה גם זמנים של סבל? שכונה שפרנסי העיר החליטו להפוך אותה ל'אקו מוזיאון' (מוזיאון פתוח), ל'גלריה ללא קירות', ל'במת תצוגה למייצבים ומיצגים'. מעט אמנים הבינו זאת, אלה שהבינו זאת, כמו שגם רצו להירתם לפרויקט שיש לו גם משמעות חברתית , לקחו חלק בפרויקט ואני הייתי ביניהם.


    אמרו לנו שהפרויקט נולד ומתקיים בשם השאיפה ל 'דו קיום' – לדבר עם ובשם הדו קיום, לדבר בעד דו קיום ולהוכיח זאת הלכה למעשה. וואדי ניסנאס הפך להיות כור ההיתוך של רב תרבותיות, דו קיום, יהודים ערבים (מוסלמים ונוצרים) אמנים וזבנים בשוק כולם יחד חברו. קולאז' של תרבויות ודתות, קולאז' של אנשים ודעות, קולאז' של אמנים כל אלה הפכו להיות בעבורי השראה לקולאז' המראות.  כ"שמצרפים אז מצרפים" (קולאז' – מקור בצרפתית. תרגום המילה קולאז' – מצרף – צירוף), אמרתי לעצמי.

     

    'מראות בוואדי' - זו הייתה הכותרת של הפרויקט שלי באותה שנה. זאת משום שהרגשתי מצד אחד כמו אותה עליזה בארץ המראות, ומצד שני המראות בוואדי הותירו בי את רישומם. אמרתי, אחזיר לוואדי באותה מטבע. אחזיר לו במראות. והתחלתי ליצור מראות. ושוב כמו אותה עליזה, בארץ המראות שאני ביקשתי כאן ליצור, בחרתי לעשות סדר אחר. כמו שאמרה עליזה כשעברה לצד השני , מבעד למראה " החדר הזה אין מקפידים בו על הסדר כבשני". אכן, לא הקפדתי על הסדר שנקבע בשכונה. יצרתי קולאז'ים ובהם עולם וסדר אחרים ( כפי שאסביר בהמשך).


    ברשימתי הקודמת, 'מראות בוואדי'- החג של החגים 1, הראיתי כיצד גייסתי מראות אמתיות לצורך העניין.


    פרויקט מספר 2 באותו אירוע התבסס כולו על הצילומים שצילמתי. יצרתי מראות חדשים לוואדי. יצרתי קולאז'ים מתוך אותם צילומים. במילים אחרות, פירקתי את המראות של וואדי לגורמים, ולחלקים קטנים, שברתי צורות מוכרות, ערבבתי ביניהם ומהם יצרתי מבנים ומראות חדשים. מתוך נופי הוואדי יצרתי נופים חדשים. הוואדי והמראות שקלטתי בו היו בעבורי מקור השראה שממנו יכולתי לייצר עוד מראות, עוד נופים. בדרך זו שחזרתי, ושכפלתי, והגדלתי את המראות הנתונים של הוואדי.


    בקולאז'ים לא עשיתי הבחנה בין שמים לארץ ולא ניסיתי ליצור נופים ריאליים. יצרתי מצבים חדשים, תמונות נוף שלא התכוונו לחקות ולייצג את המציאות הקיימת, אלא לקחת מתוך המציאות הקיימת נתונים ומהם ליצור מציאות חדשה. אפשר לראות זאת כמטאפורה לרעיון של דו קיום – של האפשרות לצרף ולקשור בין תרבויות, לשים אותם יחד גם אם הם שונים, ואולי גם להפוך חלום למציאות.


     

    http://cafe.themarker.com/image/2416039/

    קולאז' המראות - מתוך מראות בוואדי, החג של החגים 1996 - נורית צדרבוים


    היצירות שנולדו מתוך הקולאז'ים, הם לא הוואדי (הוואדי הוא הוואדי והיצירות הן יצירות). זהו גוף עבודות, יצירות, שכבודן במקומן מונח כיצירות ואלה עומדות בפני עצמן כאשר מקורות ההשראה שלהם הם המראות שנחשפו אלי בוואדי שאני נחשפתי אליהם וספגתי אותן באופן שספגתי.


    כך קיבלתי סדרה של שנים-עשר יצירות - קולאז'ים -  שהציגו מראות חדשים של הוואדי, שממנו הם הפיקו את המראות שהיו ההשראה.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2416032/
     

    קולאז' המראות - מתוך מראות בוואדי. החג של החגים - 1996 - נורית צדרבוים


    עתה היה עלי להביא מראות אלה בחזרה אל הוואדי, שהרי שם הן אמורות להיות מוצגות. בחרתי לי חלל תצוגה אוטנטי וטבעי. מצאתי את המאפייה המקומית (ניתן לראות אותה בסרטון שמוצג ברשימה 'מראות בוואדי' – החג של החגים 1). במאפייה מצאתי קיר אחד מקושת צבוע לבן. וכך בין הטבון וריח הפיתות והזעתר, ליד האופים המיוזעים, על קיר אחד לבן, במקום צנוע שאיש לא יודע עליו, היו תלויים על הקיר שנים עשר קולאז'ים שמדת המסגרת שלהם זהה. המסגרות היו בצבע כחול, ובכך הם יצרו דיאלוג סמוי וגלוי עם המסגרות הכחולות של המראות שהיו מקובעות על קירות הבית הנטוש. הכחול, כבר אז, תפס את מקומו כמי שימשיך וילווה אותי בכל שמונה השנים שבהם פעלתי בוואדי.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2416045/
     

    קולאז' המראות - מתוך מראות בוואדי. החג של החגים - 1996. נורית צדרבוים


    התקבלה תערוכת זוטא בתוך מאפייה מהבילה- הפנים החדשות של הוואדי.


    אך לא היו אלה רק הפנים החדשות של הוואדי כפי שהם עולים מתוך עבודות הקולאז', אלה גם הפנים החדשות של הוואדי שבתוך מאפייה מתקיימת תערוכה, כמו גם בכל מקום אחר בו.


    והעניין עדיין לא תם בכך.


    הקולאזים, כאמור, נוצרו מתוך תמונות שצילמתי שאותם הדפסתי ואחר כך חתכתי והתמשתי בהם כחומר גלם לעבודה. כאשר הקולאז'ים היו מוכנים, צילמתי אותם לשקופיות. ובלילות החורפיים במהלך כל חג החנוכה (שזה היה שיאו של הפסטיבל) הייתי מגיעה לוואדי, בונה לי עמדה יציבה ממול לבניין הגדול שעליו הרכבתי את המראות, והייתי מקרינה באמצעות מקרן שקופיות את השקופיות על קירות המבנה (זה היה עדיין עידן אנלוגי – מצגות לא היו דבר של יום ביומו).


    וכך, כפי שניתן להבין, יצרתי עוד ורסיה של מראות. הפעם על 'בית המראות' הוקרנו מראות נוספים, דבר שיצר והוסיף עוד מראה לוואדי. בניין המראות שלי עכשיו מקרין עוד וריאציה של מראות ונופים. הוא הפך להיות מסך שקולט ופולט ממנו מראות שנוצרו מהוואדי ובאותה שעה גם יצרו אותו.


    וכך קולאז' המראות הוא לא רק הקולאז' הפיזי המוחשי שיצרתי, אלא כל תפיסת המראות שאותה הצגתי ברשימות אלה.

     

    ''

    קולאז' המראות - מתוך מראות בוואדי. החג של החגים - 1996. נורית צדרבוים

     


    זו הייתה שנתי הראשונה, כיוצרת וכאמנית בוואדי – שנה שבה הרגשתי כמו 'עליזה בבית המראה' – תופעה, שלימים ידעתי, מהלכת על קו התפר הדק שבין מציאות לאגדה.

    __________________________________________________________________

     

    ועוד הערה אחת קטנה. זה היה מזמן – 1996 – מים רבים זרמו בנחלים וגם בתעלות הניקוז שבוואדי. נראה היה שיצירות אלה נשאבו אל תהומות הנשייה. אך לא. הרשימות שלי האלה, והעלאת הדימויים אל המרחבים האינסופיים של הרשת, נותנת להם גם חיים חדשים וגם אולי חיי נצח.

     

    ניתן לקרוא על הפרויקט הזה בהרחבה באתר שלי - כאן 


    ©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/11 09:53:

      צטט: רפי פרץ 2011-11-15 23:32:26

      צילום מדהים

       

      תודה רפי

        15/11/11 23:32:
      צילום מדהים
        14/11/11 21:10:

      צטט: שולה63 2011-11-14 17:57:16

      יופי של פרויקט. כנראה הקדמת את זמנך בהקרנה על הבנינים.

      ריגשת אותי מאד באמרך זאת. כשעשיתי זאת, זה היה באמצעות מקרן שקופיות בלילות חנוכה הקרים. והייתה כאן אמירה מאד חזקה. אבל מה? זה נעשה בחיפה הרחוקה, הרחק מעין האנשים שיודעים לפרסם הכל. השבוע כשכתבתי את הפוסט , זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי. שבעצם, היום כולם מקרינים על מוזיאונים ובתים באמצעים מאד מאפשרים. וכך, אכן חשבתי. שאני בעצם עשיתי זאת ביוזמה צנועה משלי הרבה לפני כולם.
      תגובתך ריגשה אותי, וחיזקה את הרגשתי זו.
      חן חן לך.
      אגב, בהמשך אם תקראי, תראי שבמשך שמונה שנים בכל שנה, בזמן הזה של החג של החגים , הוספתי עוד מימדים לפרוייקט.

       

        14/11/11 17:57:
      יופי של פרויקט. כנראה הקדמת את זמנך בהקרנה על הבנינים.
        14/11/11 00:42:

      צטט: Palma De Majorca 2011-11-12 20:29:43

      צטט: נורית-ארט 2011-11-12 20:04:37

      צטט: IlanaHaley 2011-11-12 00:39:19

      אוהבת הכל ואוהבת אותך

       

      תודה אילנה יקרה,

      עוד יחשבו ויחשדו שאת לא אובייקטיבית

       

      היא לא אשמה, לא קשה לאהוב אותך:)

       

      איזו סנגוריה. אהבתי!!!!!!!!!!!!

        14/11/11 00:41:

      צטט: נורית-ארט 2011-11-14 00:41:07

      צטט: perach1 2011-11-13 20:45:16

      תודה על הפוסט המושקע והיפה .. יופי של פרוייקט ..

       

      תודה לך פרח. שמחה שאת מבקרת.

       

        14/11/11 00:41:

      צטט: milina 2011-11-12 22:37:10

      פוסט נפלא ,פרויקט חשוב ומבורך

       

      תודה מלינה. שמחה שביקרת

        14/11/11 00:41:

      צטט: perach1 2011-11-13 20:45:16

      תודה על הפוסט המושקע והיפה .. יופי של פרוייקט ..

       

      תודה לך פרח.

        13/11/11 20:45:
      תודה על הפוסט המושקע והיפה .. יופי של פרוייקט ..
        12/11/11 22:37:
      פוסט נפלא ,פרויקט חשוב ומבורך
        12/11/11 20:29:

      צטט: נורית-ארט 2011-11-12 20:04:37

      צטט: IlanaHaley 2011-11-12 00:39:19

      אוהבת הכל ואוהבת אותך

       

      תודה אילנה יקרה,

      עוד יחשבו ויחשדו שאת לא אובייקטיבית

       

      היא לא אשמה, לא קשה לאהוב אותך:)

        12/11/11 20:06:

      צטט: סטודיו אמן 2011-11-11 18:43:12

      התכתבות מעניינת בין רעיונות לויזואליזציה.... בין תודעה והתמצאות במרחב ובאותה מידה חוסר התמצאות ...

       

      אנטון.

      נפלא. אמירה מצויינת ההתמצאות במרחב ובאותה מידה חוסר התמצאות. איזה פרשנות מצויינת ומדוייקת. כלומר יש כאן סתירה מובנית, שאחר כך הופכת להיות בעיני כסתירה מובנת.

      תודה.

        12/11/11 20:04:

      צטט: IlanaHaley 2011-11-12 00:39:19

      אוהבת הכל ואוהבת אותך

       

      תודה אילנה יקרה,

      עוד יחשבו ויחשדו שאת לא אובייקטיבית

        12/11/11 20:04:

      צטט: avimedia 2011-11-12 01:33:44

      אהבתי ההשתקפות...

       

      תודה אבי.

      ואת העבודות האלה עשיתי גם בעזרת מחשב ( מדיום - מסר) לפני למעלה מעשור. תודה.

        12/11/11 20:03:

      צטט: Palma De Majorca 2011-11-11 15:38:53

      האלמנטים המעורבבים לאחדות רוחנית, ליישות כמהה משלהם
      התלויים מנותקים מעבותות משעבדים, חופשיים מזמן משוחררים מאירועים
      מזכירים לי גם את דאלי, בהמשך למה שכתבתי לך לגבי עבודה אחת שלך

      (המצויה גם כאן למעלה) באותו פרוייקט.

      נהדר, מרהיב ומשובב נפש.

      אשוב.

       

      זיוה יקירתי,

      איזה פרשנות מופלאה למה שנראה לקורא בעינו הבלתי מזויינת כסתם בניינים. כמה יפה שראית את המעופפות שלהם התלוייה בין שמים וארץ כמשהו רוחני שאינו כבול לשום דבר משעבד. אכן ניתקתי אותם מהנוף שלהם ויצרתי מהם נוף חדש. עכשיו כשהזכרת את דאלי, חשבתי שזה אפילו עוד יותר מזכיר את מאגריט.

      תודה על דברייך . שמחה ששובב את הנפש.

        12/11/11 01:33:
      אהבתי ההשתקפות...
        12/11/11 00:39:
      אוהבת הכל ואוהבת אותך
        11/11/11 18:43:
      התכתבות מעניינת בין רעיונות לויזואליזציה.... בין תודעה והתמצאות במרחב ובאותה מידה חוסר התמצאות ...
        11/11/11 15:38:

      האלמנטים המעורבבים לאחדות רוחנית, ליישות כמהה משלהם
      התלויים מנותקים מעבותות משעבדים, חופשיים מזמן משוחררים מאירועים
      מזכירים לי גם את דאלי, בהמשך למה שכתבתי לך לגבי עבודה אחת שלך

      (המצויה גם כאן למעלה) באותו פרוייקט.

      נהדר, מרהיב ומשובב נפש.

      אשוב.

        11/11/11 14:51:
      תודה שאולי ושבת שלום
        11/11/11 13:51:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבת שלוום וברכה

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין