אתמול יום חמישי (10/11/2011)  התקיים דיון  לכבוד ד"ר בנימין בראון , למעשה ,היה זה ערב עיון לרגל צאת ספרו של בנימין בראון, "החזון איש הפוסק ,המאמין ומנהיג המהפכה החרדית" .

ערב הדיון התנהל  בשני מושבים ,  במושב הראשון  דיברו על חברה והנהגה , מי שניהלה את המושב הייתה ד"ר אסתי אייזינמן,  מהאוניברסיטה העברית.

בפנל ישבו  פרו'פ מנחם פרידמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת בר אילן , שדיבר על החזון איש והחברה שמסביב , כיצד הפכו החזון איש  ותלמידיו לגיבורי החברה החרדית החדשה . 

פרו' עמנואל אטקס מהחוג  להיסטוריה של עם ישראל ויהדות בת זמנינו מהאוניברסיטה העברית , בדבריו  התייחס לאיש החזון והמיתוס , הרצאתו של אטקס הייתה מרתקת , כמו תמיד .

הוא התלונן על כך שהספר הוא עב כרס כ-950 עמודים , אך ציין כי עבודתו של ד"ר מנחם בראון על החזון איש הייתה עבודה מונומנטליות בהיקפה ומעניינת ,

בסוף ,דיבר הרב פרופ' נפתלי רוטנברג מהמכון ואן ליר שאירח את הכנס  על הישבות והחזון איש בין השפעה להתנגדות.

הכל הסכימו כי העבודה שבוצעה על ידי ד"ר בנימין בראון היא עבודה מדהימה מרתקת  ויסודית ,שאין שני לה , בארץ לא נהוג לכתבו ביוגרפיות , על אנשי הלכה ועניין זה בארץ נמצא עדיין בראשית דרכו.מי שעשה סוג כזה של עבודה היה הרב ד"ר בני לאו על הרב עובדיה יוסף.

לא מקובל לנתח  אישיות רבנית ולנסות להבין איך אישיותן וכיצד זו  משפיעה על פסיקותיו , שכן נוטים לראות את הצד ההלכתי  במפעל חייו של האשיות הרבנית ,ולא מעבר לזה .

הכל סברו,כי החזון איש היה פוסק  מחמיר בפסיקותיו , חי בדלות ונחבא במושבה  של בני ברק  של אז ,מעולם לא למד בישיבה אך היה אחד הענקים בגדלותו בתורה ומכאן הוא שאב את כוחו מהציבור החרדי. החזון איש חלק ויצא נגד אנשי המוסר בעולם הישיבות ולמעשה השפיע על עולם זה למרות שלא היה חלק ממנו מאחר והוא היה הלעומת ( המתנגד ).

.

המושב השני התייחס להלכה  וניהל אותו  ד"ר אבינועם רזניק ראש החוג למחשבת ישראל מאוניברסיטה העברית , בפנל ישבו הרב דוד פרידמן שדיבר על החזון איש , שמרן או אנרכיסט והילה  בן אליהו מהפקולטה למשפטים אוניברסיטה העברית שהתייחסה לחזון איש מהכיוון בין ראליזים לפורמליזים  האיש או האישו(ISSU)

הערב היה מרתק ומעניין לכל , שכן החזון איש -ר אברהם ישעיהו קרליץ (ב-1953-1878)היה מנהיגה הבולט של היהדות החרדית בארץ ישראל בשנים הקריטיות של המדינה בדרך , השואה והקמת מדינת ישראל , החזון איש היה כאמור אחד מגדולי הפוסקים במאה העשרים והיא אחראי בין השאר לאיסור הגורף על  שימוש בחשמל , להתנגדות החרדית  לזיכרון השואה בשבת וגיוס בנות לצבא ולשירות לאומי , ועוד .. עוד בחייו נעשה סמל להתחדשותה של היהדות החרדית בארץ ולאחר מכן זוהה כמבשרה של חברת הלומדים החרדית .

פגישתו עם דוד בן גוריון בשנת 1952 הייתה אף לסמל בזכות "משל העגלה המלאה והעגלה הריקה " היו שאומרו כי זו לא הייתה עגלה אלא גמל שנשא את המטען , מי שנכח באותה פגישה חוץ מדוד בן גוריון והחזון איש היה  מר נבון  מי  שהיה לימים הנשיא של מדינת ישראל.כזכור הוא הגיע עם ראש ממשלת ישראל דודו בן גוריון להסדר כי בני הישיבות ילמדו ולא ילכו לצבא , ואתם יודעים כמה היו שם תלמידי בני שיבות ?

כל תלמידי הישבות באותם ימים של ההסדר עם חזון איש ובן גוריון לא  עלה על 500 איש וכל היותר לא עבר את 750  התלמידים, והיום ,כולם יודעים  זה מאות אלפים של בני ישיבות שלא עובדים ומקבלים שכר מהביטוח לאומי וכן מהישיבות , וכשהם מקבלים ולא נותנים זה נופל עלינו האזרחים , והאמינו לי אבי היה תלמיד חכם , ועבד ולמד , בהתאם למסורת הרמב"ם , כי מי שלומד ולא עובד , לשיטתו זה חילול ה'.משום שהוא נופל על כתפי הקהילה/ חברה .

ספרו של בנימין בראון הוא מונוגרפיה מחקרית ראשונה על אודותיו של החזון איש והוא בוחן את תולדות חייו ואת כל שטחי פעולתו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ בהלכה בהגות ובמנהיגות ציבורית .בתגובתו לכל הנואמים שאחד מהם ציין כי הוא זכה לביקורת קטלנית מצד עיתון יתד נאמן אמר ד"ר בנימין בראון כי יש תגובה מוכנה לביקורת החריפה של יתד נאמן , הוא ציין כי הוא התעקש להיות נסמך על מחקר אקדמי והוא לא מתכוון לסטות מזה כמלוא הנימה.

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=E5KKZBIx7hg

* המשך יבוא וישופצר לשונית