מי שאשם בכל נושא עובדי הקבלן הם ההסתדרות והוועדים למיניהם.
כאשר הוועדים וההסתדרות לא אפשרו לפטר אף עובד גם אם הוא היה עובד גרוע,  וכאשר אי אפשר היה לתת תוספת שכר לעובד גם אם הוא היה עובד מצטיין, וכאשר כל עליית שכר גררה עלית שכר בכל המשק, כאשר כל סקטור היה תלוי בסקטור אחר. כל הדברים הללו דחפו לפחות במגזר הציבורי את המעסיקים לידי הפתרון הגרוע של עובדי קבלן. אבל זה אפשר מינימום ניהולי. משום המעסיקים התעסקו עם חברות קבלניות במקום עם עובדים ווועדים.
עיני התעורר פתאום, אבל בעצם הוא וחבריו יצרו את הבעיה.
עד שלא ימצא פתרון שיאפשר למעסיקים במגזר הציבורי לפחות לנהל את העובדים באופן עניני, אין שום משמעות לפעילות של עיני, והיא מיועדת רק לצרכים פוליטיים.
אם עיני רוצה לעשות משהו באמת, שינסה להוביל את המעסיק הגדול (הממשלה) לדון בראש וראשונה בעקרונות ה"גמישות הניהולית" ואחר כך בהעסקת / אי העסקת עובדי קבלן בכל המגזרים ולא רק עובדי ניקיון: מורים, עובדים סוצייאלים, אחריות, עובדי מחשב, ועוד
עד אז ימשיכו החברות הקבלניות למיניהן להינות מדמי תווך "ראויים". חלקן יתנו יחס הולם לעובדיהן, וחלקן לא.

ישראל פטשניק

אימון -  אישי, צוותי, ניהולי, ועסקי
יעוץ - אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית
 054-9003900
ptashnik@netvision.net.il

http://www.linkedin.com/in/israelptashnik