בְּמָקוֹם שֶׁל עִרְפּוּל וַעֲרָפֶל מִלוֹתי רְעֵבוֹת מוּנָחוֹת בְּסַּף המחשבות וְאוֹתִיּוֹת בּוֹדְדוֹת זוֹעֲקוֹת מִתּוֹךְ דַּף.
מַחְסוֹם חָשׁוּךְ מְאַיּיֵם לִשְׁחוֹק וְלִמְחוֹק כֹּל תָּו לְבַל יַחְמּוֹק
וַאֲנִי רוֹצָה לִזְעוֹק
עוֹטֶפֶת מִלִּים בִּדְמָעוֹת רוֹאָה אוֹתָן בּוֹקְעוֹת וְ י וֹ רְ ד וֹ ת בְּטִפְטוּף שֶׁל סְתָיו.
שִׁיר לֹא כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ.
|
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר לא כותב עצמו
ועד שאדם כותב שיר
יפה תיארת את כל המהמורות והמכשלות בדרך
המילים מוצאות את הדרך למרות הכל...
יפה :)