אוהבת אותך המונים :)

הרי שירה טובה באה מקושי ואת מוכשרת דייך לגעת במילים הנכונות.

נפלא שחזרת, לוני יקרה ♥

צטט: David Leviathan 2011-11-13 11:42:22

עוד רגע יתגלה שקדושת אישיותה של משוררת שניקיון שפתה, האינטגריטי חסר הפשרות וכנות מילותיה, ערכיה הרוחניים המשרתים אמת מוחלטת הדוברת מתוכה, היכן שהדם הוא אדום, הדשא ירוק, ומתוכם נגלה זוהר הפשטות והצניעות, היא לי השראה מאז אותו יום בו זכיתי להכירה אין צורך להתאמץ על מנת לזהות את יופיו העמוק של העצב, ההשלמה, שירת געגועים של קרן אור נודדת בין היבטים מחמירים בתוך המערכת העקבית והנהירה של סמליי מחשבתך כ - מהות מוסרית רבת עוצמה המתבטאת ביכולת לשונית מעמיקה, ושנינות מבריקה ויצירתית במרחביי תפישת היחסים שבין חיים ומוות. אין בשירתך ולו קו אחד שאינו טעון במתח של היופי הדרמטי המובע בפשטות נקייה, בין אם הוא מיוסר או לא, בתוך הרצף הזורם בין המרכז לפריפריה, מחבר בין הפרט והשלם. שירתך היא התגלמות הארץ הטובה, הטהורה, התוהה לפשר סבלו של החי, לפשר הזיוף והשקר, לפשר המילים חסרות המשמעות, האם יש משהו אמיתי בתוך התשוקה לממשי? האם רק הכאב הוא אמיתי בתוך התשוקה הבסיסית לאושר בהבזק חיים קצרצר? איני מבין גדול בשירה, אך שירתך אלונה, תמיד חודרת למקום הכי עמוק שבי, מיישרת אותי, אינה מאפשרת לי לברוח מעצמי,, ועל כך אני מודה לך!!!

ואוווו. בראבו ולשיר היפה הזה כמובן.

צטט: Shimon Rosenberg 2011-11-13 21:13:35

במה אתחיל? 

אינך מבין בשירה? כל מילה שלך כאן היא הבנה עמוקה של יסוד מספר אחד בשירה - הבנת נפש המשורר/ת שמאחורי השיר. אמפטיה מוחלטת, ירידה לשורש העניין. למה שמניע את הכותב/ת.

כתבת = ירדת לעומק הבאר - בלי להצטעצע (כמוני) בהיבט כזה או אחר של משפט כזה או אחר, של ביטוי, מטפורה, דימוי או כל אמצעי אמנותי.

ובמה אסיים?

שתגובתך נפלאה. כמעט כמו השיר הנהדר  והמושלם הזה.     

צטט: David Leviathan 2011-11-13 11:42:22

עוד רגע יתגלה שקדושת אישיותה של משוררת שניקיון שפתה, האינטגריטי חסר הפשרות וכנות מילותיה, ערכיה הרוחניים המשרתים אמת מוחלטת הדוברת מתוכה, היכן שהדם הוא אדום, הדשא ירוק, ומתוכם נגלה זוהר הפשטות והצניעות, היא לי השראה מאז אותו יום בו זכיתי להכירה אין צורך להתאמץ על מנת לזהות את יופיו העמוק של העצב, ההשלמה, שירת געגועים של קרן אור נודדת בין היבטים מחמירים בתוך המערכת העקבית והנהירה של סמליי מחשבתך כ - מהות מוסרית רבת עוצמה המתבטאת ביכולת לשונית מעמיקה, ושנינות מבריקה ויצירתית במרחביי תפישת היחסים שבין חיים ומוות. אין בשירתך ולו קו אחד שאינו טעון במתח של היופי הדרמטי המובע בפשטות נקייה, בין אם הוא מיוסר או לא, בתוך הרצף הזורם בין המרכז לפריפריה, מחבר בין הפרט והשלם. שירתך היא התגלמות הארץ הטובה, הטהורה, התוהה לפשר סבלו של החי, לפשר הזיוף והשקר, לפשר המילים חסרות המשמעות, האם יש משהו אמיתי בתוך התשוקה לממשי? האם רק הכאב הוא אמיתי בתוך התשוקה הבסיסית לאושר בהבזק חיים קצרצר? איני מבין גדול בשירה, אך שירתך אלונה, תמיד חודרת למקום הכי עמוק שבי, מיישרת אותי, אינה מאפשרת לי לברוח מעצמי,, ועל כך אני מודה לך!!!

 

 

 

שמעון, תודה לך,

וכמו שכתבת, השיר הזה הוא נהדר ומושלם,

כך ששום תגובה או פרשנות אינה יכולה לעמוד במקום בו עומד השיר...:)

עוֹד רֶגַע יִתְגַּלֶּה שֶׁאֵינֶנִּי

יוֹדַעַת לִכְתֹּב שִׁירָה.
אחת החרדות הקיומיות של אמן היא אכן, לקום בוקר אחד ולקלוט שהאמנות "נלקחה ממנו". אבל לוני יקירתי, היות ואיש לא העניק לך את השירה אלא שהיא צמחה מתוכך, מתוך ההוויה שלך והמהות העמוקה ביותר שלך, מי יכול לגזול ממך את היכולת הזו שהיא עבורך, כמו לנשום אוויר, כמו להתעורר בבוקר אֶל חֵיק טַל-הַבֹּקֶר וכמו לראות את יפי העולם.
לוני יקירתי, איש לא יכול לקחת לך את מה שהוטבע בך כל כך עמוק. מלבד זה יקירתי, את מחויבת לנו, לקוראים שלך.
חיבוק
לאה

במה אתחיל? 

אינך מבין בשירה? כל מילה שלך כאן היא הבנה עמוקה של יסוד מספר אחד בשירה - הבנת נפש המשורר/ת שמאחורי השיר. אמפטיה מוחלטת, ירידה לשורש העניין. למה שמניע את הכותב/ת.

כתבת = ירדת לעומק הבאר - בלי להצטעצע (כמוני) בהיבט כזה או אחר של משפט כזה או אחר, של ביטוי, מטפורה, דימוי או כל אמצעי אמנותי.

ובמה אסיים?

שתגובתך נפלאה. כמעט כמו השיר הנהדר  והמושלם הזה.     

צטט: David Leviathan 2011-11-13 11:42:22

עוד רגע יתגלה שקדושת אישיותה של משוררת שניקיון שפתה, האינטגריטי חסר הפשרות וכנות מילותיה, ערכיה הרוחניים המשרתים אמת מוחלטת הדוברת מתוכה, היכן שהדם הוא אדום, הדשא ירוק, ומתוכם נגלה זוהר הפשטות והצניעות, היא לי השראה מאז אותו יום בו זכיתי להכירה אין צורך להתאמץ על מנת לזהות את יופיו העמוק של העצב, ההשלמה, שירת געגועים של קרן אור נודדת בין היבטים מחמירים בתוך המערכת העקבית והנהירה של סמליי מחשבתך כ - מהות מוסרית רבת עוצמה המתבטאת ביכולת לשונית מעמיקה, ושנינות מבריקה ויצירתית במרחביי תפישת היחסים שבין חיים ומוות. אין בשירתך ולו קו אחד שאינו טעון במתח של היופי הדרמטי המובע בפשטות נקייה, בין אם הוא מיוסר או לא, בתוך הרצף הזורם בין המרכז לפריפריה, מחבר בין הפרט והשלם. שירתך היא התגלמות הארץ הטובה, הטהורה, התוהה לפשר סבלו של החי, לפשר הזיוף והשקר, לפשר המילים חסרות המשמעות, האם יש משהו אמיתי בתוך התשוקה לממשי? האם רק הכאב הוא אמיתי בתוך התשוקה הבסיסית לאושר בהבזק חיים קצרצר? איני מבין גדול בשירה, אך שירתך אלונה, תמיד חודרת למקום הכי עמוק שבי, מיישרת אותי, אינה מאפשרת לי לברוח מעצמי,, ועל כך אני מודה לך!!!

איזה שיר יפה.

נוגע בעצבים הרגישים ביותר של היוצר באשר הוא. וודאי במי שעוסק במילים. 

יש גם מעין סתירה אינהרנטית בין הטענה כלפי עצמך, ועמה החששות הנגלים במלים, לבין מה שנגלה לקורא - היכולת השירית שהיא אמיתית ונקיה, לא שקר הוא שיתגלה ולא שפה מוגזמת. ואילו העמימות אינה הכרח. או - אינה אמורה להינקט בכוונה ,כטכניקה, אלא היא אמורה להיות תוצאה של ריבוי רבדים ומשמעויות, לא של חסרונם.  

כי כנראה שהשירה אינה תלויה בדבר, והיא ייחודית ושונה לכל אישיות ולכל נסיבות חייו של משורר. כל מקרה לגופו. יש משוררים כאובים, וסובלים, אך גם משוררים שמחים, וכאלה שבכל מובן אחר הם אנשים רגילים, ש"גופם אינו דקיק", "פניהם רגילות", יודעי פלומת הנאות - שהן לטעמי מותרות למשוררים (אחרת איך אסביר לעצמי מאין צומח שירי?) וכמובן יש מי שיודעים לשורר רק על אגו עצמם או על תשוקתם. 

אבל החשש הנצחי מפני אובדן יכולת הביטוי, אותו חשש שעמו מתעוררים כל בוקר והולכים לישון עם לילה, אולי הוא סם חייו של משורר וכדאי שימשיך ללוותנו תמיד.