*

   עוֹד רֶגַע יִתְגַּלֶּה שֶׁאֵינֶנִּי

   יוֹדַעַת לִכְתֹּב שִׁירָה.

   מִמֶּרְכָּז מַעְגָּל הַדִּבּוּר שֶׁלִּי

   תִּבְקַע אֱמֶת מֻגְזֶמֶת.

   אֶפְרוֹחֵי הַחֹפֶשׁ –

   יִסּוּרֵיהֶם מְגֻיָּסִים

   שְׂפָתָם שְׁסוּעָה

   הֵם יֹאמְרוּ:

   מָה בֵּינֵךְ לְבֵין דִּמּוּיִים

   שֶׁהֲרֵי אַהֲבָתֵךְ נֶאֱהֶבֶת בִּמְלוֹאָה

   פָּנַיךְ רְגִילוֹת כְּאַחַת הָאִשָּׁה

   גּוּפֵךְ אֵינוֹ דַּקִּיק

   תְּשׁוּקָתֵךְ לִרְקָמוֹת מָרוֹת

   אֵינָהּ יוֹדַעַת שֹׂבַע.

   גַּם גּוֹזָלִים

   נוֹטְשִׁים אֶת קֵן אִמָּם

   לִמְקוֹם דְּגִירָתָם שֶׁל

   שִׁירֵי אֵגוֹ וְלִיבִּידוֹ עִבְרִיִּים.

   לְעֵת לַיְלָה רָחוֹק

   אֲנִי מוֹעֶדֶת אִתָּם

   אֶל חֵיק טַל-הַבֹּקֶר,

   בְּיַחַד אֲנַחְנוּ מִצְּמַחִים

   פְּלוּמָה שֶׁל הַנָּאוֹת

   הָאֲסוּרוֹת עַל מְשׁוֹרֲרִים.

   וְטַעַם שִׁקּוּי הַיִּסּוּרִים

   מְסַמֵּם אֶת קוֹרְאַי בַּעֲמִימוּת.

 נובמבר 2011