היום נשבעתי. ממחר מפחיתה בכמות הסיגריות שאני מעשנת ביום. נושמת בקושי, עולה במדרגות בקושי, כאבי ראש... מצבי ממש יופי טופי. מה את עוד רוצה? שואלת רופאת המשפחה. עד שלא תגיעי לבית חולים לא תביני אה? כנראה שלא דוקטור... טוב, אז אם את מתעקשת להרוג את עצמך ולפגוע באיכות חייך. אני מציעה שלפחות תרדי בכמות. ועד שזה לא קורה אני לא רוצה לראות אותך אצלי בקליניקה. כולה לעשן קצת פחות... אל תהיי פארשית. תעמדי במילה שלך. אני אומרת לעצמי. במקום 2 עם הקפה של הבוקר תעשני רק אחת, במקום לדפוק ארבע בשיחת טלפון עמוקה וארוכה תשאפי שתיים ובמקום לשים את הקופסא בשולחן הסלון כשאת מול הטלויזיה, שימי אותה רחוק. עם אלכוהול גם ככה ארדן המניאק הזה הרס לך. זו אחרי הסקס מבוטלת (גם ככה אחרי הפעילות את בקושי נושמת). בקיצור... סכלי כל אפשרות של נגישות וזמינות. שני הרגלים לעזאזל. להפסיק לעשן את הרי לא רוצה, אוהבת את זה יותר מהחיים שלך וגם אף אחד לא ביקש ממך (מי שיבקש יקבל נגיחה למצח הרי) אז רק תעשני קצת פחות... לא תמותי מזה. וכבר כמה ימים שאני מוכיחה לעצמי כמה שכוח הרצון שלי שווה לתחת. כמה שהמילה שלי בעניין הזה לא שווה כלום. על הכתפיים יושבים להם שניים,על האחת מלאך לבן וטוב ועל השנייה השטן. האחד מתווכח עם השני, צועקים ומקללים בלי בושה. מי מנצח בסוף לדעתכם? זה עם הקילשון... ברור. מה הבעיה שלי? זה טוב לכיס וזה לא יזיק לבריאות. אני משכנעת את עצמי. וככה כל בוקר אני קמה ושוכחת את שהבטחתי יום אתמול ומתייסרת על כך כל היום בין שאיפה לשאיפה. לא ייאמן כמה פארשיות בבן אדם קטן אחד. עוד אחת, כלום לא יקרה. אני משקרת לעצמי. הבאה בתור תהיה בעוד שעתיים. כן, בטח... אולי מספיק כבר לשקר לעצמך. אומרת לעצמי ומדליקה עוד אחת. יש אומרים שאין כזה דבר לרדת בכמות. או שמפסיקים לחלוטין או שמפסיקים להתייסר כשמעשנים. להפסיק אין סיכוי הרי בזמן הקרוב, אז לפחות להפסיק להתייסר נראה לי עדיף. טוב, אז ממחר אני נשבעת פה לפניכם (אולי זה יעזור) אפחית את הכמות. מישהו אולי מכיר איזה מרכז גמילה טוב למכורים לאשליות?
|