היום זה היום! יום הולדת -עוד שנה עברה ואני כאן, בגופי גם אם מחשבותיי נודדות למקומות רחוקים. גיל 44!!! מה לי ולמספר ה"מיוחד" הזה??? אני מרגישה כמו טרום שלושים... אולי זה התהליך שנשים עוברות לקראת ה"התבלות" או שזה סוג של חוסר שפיות שעושה לי כל כך טוב? לקום כל בוקר לפקוח את העיניים ולשאול את עצמי- מה אני הולכת לכבוש היום? ואיך זה מסתדר עם הערימה הקבועה שאני סוחבת ? אותה ערימה שמתווספים אליה אובייקטים מתוך בחירה ולעיתים לא.... הלב פורח, הכל סביבי בולט וצבעוני , החושים מחודדים יותר מתמיד... דואגת למראה שלי- להיראות הכי יפה שאפשר, לבדוק כל קמט חדש ולהגיד לעצמי שהרווחתי אותו ביושר...עאלק יושר- עוד קלישאת קמטים שמישהו המציא...שונאת את הקמטים... תינוקות חדשים סביבי, אני מריחה אותם אל תוכי ונחמצת על כך שלא יהיו לי עוד תינוקות כבר...במקום כמובן לשמוח על לילות של שינה וילדים בוגרים יותר..זה קטע ניאנדרתלי הצורך להיות ולדנית. הגבר שלי כבר הפנים כנראה, "צומי" הכי משתלם...תדבר-תתבטא-תחייך-תהיה...שווה , ממש שווה! כי אם לא- הקריז מגיע בעוצמות שאין לתאר!! כמה קשה לבלום את זה, זה בא ומציף את הכל, ילדות,זוגיות,הורות וכל מה שמסביב...כל מה שהיה טוב, רע ומה שבינהם ואז עושים סיכום סדרתי של הכל ומחזירים למגירות לאיחסון חוזר...
הגוף רוצה לעוף ולהספיק, הנשמה רוצה לפרוח, המוח קודח להישגים ורק השעון ממשיך לתקתק.....
|
צח אור
בתגובה על Une maman
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מזל טוב.
מותק, או שאת נותנת לשעון לתקתק אותך, או שאת מתקתקת אותו...
אנסה להגיב פה לעיניין .
ברור לי שחמתך עלולה להתרומם אם לא אשמור על שפה נקיה ומלקוניות של יום הולדת שמח וסטנדרטי .
לעיניין :
גיל 44 זה פיצי לעומת שנתונים גבוהים יותר ..באחריות את תביני את זה לבד :)
לכבוש..כמו שעד היום לא כבשנו כלום ,כך בהמשך השנים ....אולי את העצבים כבשנו מידיי פעם ולא יותר
מה יש לך עם תינוקות מה ? ? חיתולים,גרברים,פליטות על החולצה החדשה ובכיות בלי סוף..רדי מזה .
ובאמת שמעניין אותי ..למה צריך להיות הכי יפה ? מה רע ביופי בינוני או ממוצע ? זאת הרי דאגה של מה יחשבו עליי,את מי זה צריך לעניין מה אחרים חושבים עלייך ?
חשוב יותר יהיה מה הבנות חושבות עלייך וזהו .
בקריזים לא ממש מבין אז לא אגיב בנושא.
וחוץ מזה מזל טוב והמון רק מהטוב של הטוב לך .