שלום ושבוע טוב. הנה קטע מעניין נוסף.

גם הפעם אשמח לקבל תגובות וכוכבים.

תודה.

אמנון

.

(מתוך שיחה 14)

.

.

.

ש: אתה מוכן לתת לעצמך זכות לחיות כבן אדם?

ת: לְמה זה שייך?

ש: לזה שאתה בן אדם. עם ימים יפים, ועם ימים או זמנים פחות יפים.

ת: אבל נמאס לי.

ש: גם את זה אתה אומר מתוך כעס!!

ת: נכון. מתוך כעס ורוגז. קשה לי להישאר אדיש. כל כך נעים לי להיות בזמנים הטובים. כל כך נמאס לי להיות בזמנים הרעים.

ש: "אתה יוצר את המציאות שלך" אומר חברך סת.{בספר 'הטבע של המציאות האישית'. מהדורה עברית, בהוצאת מרקם}.

ת: נכון.

ש: פירוש; אתה בוחר!!! אתה בוחר מה תהיה המציאות שלך. אתה יכול לבחור לא להתרגז. אתה יכול לבחור כן להתרגז. אתה יכול לבחור לקום ולצאת מהבית. ללכת לטייל. את כל אלו אתה לא עושה. אתה יושב בבית ומצפה שבנך יבין מעצמו מה (גם) אתה רוצה, אבל לא אומר לו.

ת: טוב. יש לי עוד דברים ללמוד.

ש: נכון. יש לך עוד. אבל יש לך גם הזדמנות לשנות. לשנות את מנהגיך. לזהות מה קורה, לזהות מצב שאינו מוצא חן בעינייך, וברגע שקורה דבר כזה, לשנות תגובה. לפנות לכיוון אחר מזה שאליו אתה רגיל. אומר לך עוד. כאשר אתה מוצא דבר חדש, עניין חדש, נחמד מאד להשתעשע בו זמן מה. כל זמן שהחידוש ישנו, העניין ישנו. אבל בהמשך, החידוש פג. העניין דועך. ואז אתה "אוטומטית" חוזר לדפוסים הישנים. אין בכך כל פלא. כך קורה תמיד. זה טבעי. לכן נאמר שוב ושוב, שחשוב ביותר לתרגל. עד שההרגל יהפוך לטבע. ויחד עם זה, שוב, אל תחמיר עם עצמך. תן צ'אנס. לעצמך. יהיה לך קל יותר אם תזכור היכן היית לפני חצי שנה, שנה, שלוש, עשר. אתה זוכר?

ת: זוכר.

ש: ואתה גאה במקומך הנוכחי?

ת: מאושר. מצד אחד מאושר, ומצד שני מרגיש שזה לא הרבה, ושלא אספיק הרבה.

ת: ושנינו יודעים למה. אתה מאושר היום במבט לאחור. כלומר אתה משווה את מצבך הנוכחי לזה שהיית בו לפני, נאמר, שלוש שנים, ואתה מאושר במבט לאחור. זו טכנולוגיה מעניינת. אתה לא מאושר היום במקומך היום. האם אני צודק?

ת: מודה.

ש: נמשיך. מה שאתה אומר בעצם הוא שכאשר היית שם, לוּ אמרו לך שבעוד שלוש שנים תהיה היכן שאתה היום, הרי היית מאושר. לא רק זה. היית מוכן להמתין כל הזמן הזה, ובלבד להגיע למקום שהיום אתה רואה אותו כשיגרתי, רגיל, משעמם (כל זה, מבחינתך בלבד. קח אלף אנשים אחרים, קח מיליון, והם לא יאמינו שהמקום הזה קיים, או שהם, דווקא הם, יזכו להגיע שמה. ואתה רואה את זה היום כהישג "לא משהו"). אנחנו חוזרים לחלק קודם בדיוננו. חלק השיגרה. כל זמן שנושא מסוים הוא בגדר חידוש, אתה, כמו כל כך רבים אחרים, נוהה ונוהר אחריו. ברגע שנעשה שיגרתי, איבד מטעמו. אנחנו מתחברים כאן לעוד עניין שכבר נדון. העניין של לחץ. מילה נוראה. או בעצם, המילה כמובן לא אשמה. אבל מה שהיא מתארת, הוא נורא. וגם אתה בלחץ. אתה בלחץ להספיק עוד.

עוד מה?  לאן אתה רץ? מה יש שם שאין כאן? איפה הסוף? האם בכלל יש שם יעד? מטרה? מה אתה מפסיד אם אתה נשאר כאן?

יקירי; הרשה לי בנסיבות מיוחדות אלו להציג לפניך את אמנון.

אני רוצה להציג לפניך את אמנון. חבר שלי.

אמנון חבר שלי הוא ברנש מעניין. הוא ממש בגילך. יש לך ולו הרבה נושאים משותפים. יש לו מאפיין שעד היום לא הבחין בו, אבל לפני המאפיין אני רוצה לתאר אותו לך, בהיבט מאד מיוחד. האיש עוסק במודעות, ממש כמותך. הוא גם זוכה להצלחה לא מבוטלת. אני עובד איתו עכשיו על "עיצוב" אישיותו כך שבסופו של דבר תמצא אישיותו חן בעיניו יותר מכפי שעכשיו. מעת לעת נראה לי שהאיש אכן הולך בדרך חדשה, דרך שכולה שלו. אבל לפני זמן מה הבחנתי בכך שגם אם החליף את הדרך, הוא לא החליף את השיטה. פעם, שם דגש רב על התקדמות בתחום הטכני - מקצועי. כמי שמודע לעצמו, ומחובר למודעות, קל היה לו להבחין כבר מזמן בכך שאנשים רצים. רצים קדימה ברצונם להתקדם. אין להם מטרה. אין להם משהו שהוא הפיסגה הנכספת שלהם, בה יישבו כאשר יגיעו שמה באחד הימים. וראה זה פלא. האיש הזה, בחור טוב – דרך אגב – גם הוא רץ.

והתגובה שלך היא שלך.

ת: אין מילים. אולי, ולא להגנתי, העניין הוא חלק מהטבע האנושי?

ש: לא בצורה גורפת. האיכר, המלח, המורה בבית הספר. ישנם בעלי מקצועות אחרים, נוספים, שאינם בלחץ. הלחץ הוא לא חלק הכרחי של החיים, ואיננו מאפיין קבוע והכרחי של החיים המודרניים. אנשים שאינם בלחץ חיים הרבה יותר טוב. גם "לחץ" הדם שלהם יותר מתון. זוהי בחירה. בחירה הנובעת מחוסר שביעות רצון, חוסר שקט. הרשה לי לומר לך משהו אישי: אתה עוד יחסית בסדר. אתה מבחין בדברי; מזהה בעיה. אתה גם רוצה לפתור את העניין ושואל מה לעשות. אבל יש הרבה, כל כך רבים, שאינם מבחינים. רבים נוהגים כעדר, רצים אחרי הרועה (אמנם כלל לא רואים ולא יודעים אם יש רועה. רצים כי כולם רצים. מחזה מרהיב, ומעציב).

אמנון. המטרה שלנו מלכתחילה איננה בשום מקום חיצוני לך. שם אין מה לחפש. אמנם יש שם פנס, אבל אין אוצר. אתה יודע שהכל – בך. אתה יוצר את המציאות שלך. גם את מציאות הרוגז. גם את מציאות הריצה המטורפת אחרי הכבש או העדר שלפניך. ואתה כל כך לא אוהב לעשות דברים רק בגלל שכולם עושים. וראה כיצד אתה עושה בדיוק מה שכולם עושים. עושה בתחום שלך. תחום שבו מומלץ ליהנות מהרגע. ממה שיש עכשיו.

אנחנו הולכים לקורס "מישני", כפי שבעצמך תיארת. אנחנו הולכים לקורס הנאת הרגע. פתיחת הקורס תהיה מיד כשתחזור מהפסקה.