כמו שהמסורת ציוותה, גם חבר האיגוד הזה עשה את דרכו במהלך שבוע-פרופגנדת-החג האחרון מעבדות לחירות. אבל כמו שבטוח חלקכם יסכימו (והיוזרית אמיליmf לבטח תסכים) - לפעמים אנחנו לא ממש רוצים לקבל את החירות הזו בזרועות פתוחות ומיוזעות.

אבל היי! חכו שניה לפני שמיטב הארסנל המלחמתי נשפך לכם מהבוידם ועובר ניסוי כלים על החתולה התורנית ברחוב, רגע לפני התחכות כלשהי על מיקומה של מפקדת האיגוד. אני לא מדבר בדיוק על זה. אני קצת לבד, אחרי הרבה זמן, וזה קצת מוזר. זהו, שחררתי את זה, אז קדימה, הלאה., ליתר ענייני דיומא.

דיקסי ביזנס

בזמן ההתעסקות העצמית המרובה של הימים האחרונים- זו שלימדה אותי בחזרה איך להתקיים בגפי (אנחנו הגברים הרי יצורים די פשוטים), חזרתי אל מסורת הקולינריה הפסואדו-רווקית- הטיפוסית. מה שזה בעצם אומר זה, שהדיאטה היומית שלי נהיתה גדושה בכל מה שבריא, מזין, ומחזק את השריר התלת שומני. תשאלו כול שליח בצד המרכזי-דרומי של העיר, והוא כבר יכיר את הדרך למפקדה הסודית של עבדכם (לשעבר).

בכל מקרה, המסקנה היחידה שלי מהדיאטה הזו, היא שיש כמות מאוד מסוימת של הום פרייז מבית הדיקסי, שבנאדם, גם אם זה נמנה על מגדרי תעב השומן, יכול להחדיר אל תוך מערכת העיכול שלו. האסלה שלי אגב, מסכימה עם הקביעה הזו גם כן. (ואיתכם הסליחה).

מי אתה, אדון ווב 2.0?

קראתי בעניין רב את פוסטו של ארז מי טל, בו הוא מנסה לבצע סריקה אנתרופולוגית של כל יושבי הקפה באשר הם, ע"פ פוטוגוניותם, פרופילם וחזותם, ודרך זה למפות את תרבות הצריכה הווב 2.0אית שלהם. לאחר לילות בלי שינה, נבירה במיטב הספרות הפילוסופית, והתחבטות עצמית מתמשכת בשאלה "לאיזו קטגוריה לעזאזל אני שייך"? הגעתי למסקנה שכל חברי הזירה בסופו של יום נמצאים כאן בשביל קצת חום ואהבה. הרי כולנו עבדים (אופס, חזרתי על זה שוב) של אדון תשומת לב, וזה בסדר לגמרעע.

לא עוזב את העיר

לאחר הטרוניות המתמשכות שלי בדבר פיצוץ האוכלוסין האורבני בתחילתו של החג, מסתבר שהתושבים והיוממים החליטו לשחק איתי מחבואים. עכשיו העיר התרוקנה לה קליל, ומה שנשאר בכדי להוסיף לאווירה זה רק ערימת זרדים שתתגלגל לה במורד הרחוב השומם שלי, מלווה במנגינה נוגה. "הלו! אנשים! לא באמת התכוונתי להבריח את כולכם. תחזרו לכאן כי מתחיל להיות קצת משעמם".

וממש לפני סיום

יאללה, שהחג הזה כבר יסתיים - נמאס לי להציץ מבעד לוילונות הפלסטיק של סוכן הAm Pm השכונתי שלי, ולהזכר בערגה בימים בהם החמץ היה זמין לכ-ו-ל-נ-ו.

אה כן, והערה אחרונה לסדר- מישהו יכול לקשר אותי לאיזו מופלטה טובה? בימים כגון אלו מתחזקת אצלי הסברה שאני מחזיק בגנים הלא נכונים.