מנהיג המחתרת הקולומביאנית "פאר"ק" ("הכוחות המזוינים המהפכנים של קולומביה"), המכונה "אלפונסו קאנו", נהרג בקרב בפשיטה של צבא קולומביה באזור ההררי בדרום מערב המדינה. בחודשים האחרונים צבא קולומביה נהל מרדף אחריו ואלץ אותו לנטוש את אזור השליטה בו הסתתר ולהמלט לאזור "קואקה", שם נהל עם כוחותיו קרב שהסתיים במותו. מותו של קאנו, בן ה- 63, מהווה פגיעה קשה נוספת בפאר"ק, לאחר שכמה מראשיה נהרגו בשנים האחרונות כתוצאה ממבצע רב היקף של צבא קולומביה בסיועה של ארצות הברית. קאנו עצמו ירש את מקומו של מנואל מארולנדה ואלס, שכונה "טירופיחו" ("הקלע"), שבמקרה זה נפטר מהתקף לב בגיל 80 ב- 2008. "טירופיחו" היה איש המחתרת הותיק ביותר בעולם, כשכבר מגיל עשרים לחם ביערות קולומביה. במרץ אותה שנה, נהרג בהפצצה ראול ראייס, מפקד בכיר בהנהגת הארגון, בעיירות אקוודור. ההפצצה יצרה תקרית דיפלומטית חריפה בין קולומביה לבין אקוודור וונצואלה משום שמיקום המחנה המופצץ היה בטריטוריה אקוואטוריאנית. מצדם, הקולומביאנים טענו כי במחשב של ראייס נמצאו עדויות לקשרים ההדוקים של המחתרת עם מדינות אחרות, כשהכוונה היתה לונצואלה. בספטמבר 2010 נהרג המפקד הצבאי של הארגון, ויקטור חוליו סוארס רוחס שכונה "מונו חוחואי" ("הקוף חוחואי"), בהפצצה של חיל האויר הקולומביאני. הריגתו היוותה פגיעה אנושה ביכולת הלחימה של הארגון. מכה נוספת חטפה המחתרת כששוחררו בני ערובה ב"מבצע שח", ביניהם אינגריד בנטנקור, מועמדת לנשיאות בעבר, שהוחזקה בשבי 6 שנים, שלושה אזרחי ארצות הברית ו- 11 חיילים קולומביאנים. שר ההגנה הקולומביאני, חואן קרלוס פינסון, הצהיר במסיבת עיתונאים שמותו של קאנו היא "ידיעה חשובה מאוד עבור קולומביה והעולם כולו. הטרוריזם אינו יכול להמשיך להתקיים עוד." בהמשך גם הציע לאנשי הפאר"ק להתפרק מנשקם כאופציה היחידה שנותרה בידיהם. לעומתו, הנשיא חואן מנואל סנטוס הכריז שמותו של קאנו הוא "רגע היסטורי", אך עדיין ארוכה הדרך עד לפרוק המוחלט של האירגון. קאנו היה מעין מנהיג אינטלקטואלי, להבדיל מקודמו "טירופיחו" חסר ההשכלה. בנעוריו פעל בנוער הקומוניסטי, כסטודנט נחשב למופנם המתעניין בספרות ובכלכלה, בשלב מסויים בחייו גם בקר בברית המועצות. לאחר שובו לקולומביה הצטרף לשורות הפאר"ק באופן מלא, לא לפני שנעצר ובלה בכלא. ההערכה היא ששניים, שונים באופיים, יכולים להיות המועמדים לרשת את קאנו. הראשון, איבן מרקס, בעל ותק של יותר משלושים שנה בפאר"ק, הוא מנהיג אידיאולוגי, ונחשב לקורב מאוד למנהיג שנהרג קאנו. במסלולו המחתרתי, היה מעורב במשאים ומתנים שונים עם ממשלות קולומביה ואף עשה פסק זמן להשתלב בארגון פוליטי, אך הוא שב לשורות הפאר"ק. בשנים האחרונות נטען שהוא שוהה בונצואלה, למרות ההכחשות משם. אם טענה זו נכונה, התרחקותו תשמש סיבה לאגף הרדיקלי נגד מנויו. המועמד השני מכונה "טימושנקו", רופא במקצועו, בעל תפיסה קומוניסטית תוצאה משהותו רבת השנים בגוש המזרחי בעבר, והותיק ביותר בהנהגת הפאר"ק. בהשקפתו הרדיקלית היה מקורב מאוד למנהיג הותיק "טירופיחו", הוא נחשב לאסטרטג הצבאי של הארגון. להבדיל מ"טירופיחו", הוא נחשב שבעל קשרים מחוץ לקולומביה, בעיקר בונצואלה ובברזיל. מפקדים אזוריים אחרים הם בעלי סכויים נמוכים יותר לרשת את קאנו. הפאר"ק, המתיימר להיות עממי, פועל כארגון טרור לכל דבר כבר יותר מארבעים שנה. למרות שבמקור הארגון התנגד לגידולי הסמים, בהדרגה עבר לגבית דמי חסות מקרטלי הסמים. כיום הוא קשור באופן הדוק לסחר בסמים, אם כי הדעות חלוקות באשר להיותו ארגון סמים לכל דבר. אמצעי התקשורת ידעו לציין היטב את הצלחת צבא קולומביה שנזקפה לזכותו של הנשיא סנטוס. אלא, שסנטוס זכה בתהילה משום שמותו של קאנו ארע במשמרתו. המלחמה נגד הפאר"ק החלה הרבה לפני כן, עם הצלחות מרשימות ובסיועה הנדיב של ארה"ב. אין ספק שרצף המהלומות שהפאר"ק ספג במלחמה עם צבא קולומביה, וגם זו בעקבות מותו שלא בקרב של מנהיגה המהולל "טירופיחו", מעמיד כיום את הארגון בפני קשיים שלא הכיר. בזמנו, מותו של "טירופיחו" ומנויו של קאנו הוצגו כתהליך נשלט ומוסכם על ידי הפאר"ק מבלי לעורר זעזועים פנימיים קשים. עתה המצב שונה, כשלא ברור מאליו מי יהיה יורשו, ואסטרטגית הארגון תהיה תלויה מאוד באישיות שתיבחר, שהרי המועמדים האפשריים שונים מאוד האחד מהשני בהשקפותיהם. עבור ממשלת סנטוס הנצחון בקרב הגיע בעתוי מתאים לאחר שהתעוררה בקורת על החמרת מצב הבטחון, בעיקר מצד הנשיא הקודם אוריבה, שעתה נאלץ לברך את הצבא ואת הנשיא על ההישג. בכל זאת, הפאר"ק לא יתפרק במהרה. מספר החיילים בשורותיו הוא לא קטן, ואף גדל בשנים האחרונות. ההערכות מדברות על כ- 18,000 מגוייסים, כמחציתם לוחמים, כ- 20% עד 30% מתחת לגיל 18 וחלקם הגדול מגוייסים בכוח. יכולת הלחימה של הארגון אף היא לא נחלשה, בסוף אוקטובר נמנו כ- 23 הרוגים בקרב חייל צבא קולומביה בקרבות ומארבים.
הפאר"ק מזמן אינו ארגון אידיאולוגי פנטי. האידיאולוגיה הקומוניסטית של שנות השישים אינה רלבנטית יותר. סחר הסמים הוא גורם מרכזי בקיומו של הארגון, ולכן לא כל כך מהר יתפרק, אם כי ללא ספק הוא מוכה ונחלש. אף יתכן שהפגיעות הקשות ימתנו אותו ויהפכו אותו ליותר פוליטי, אך הכל תלוי מי ייבחר להנהיג אותו. בלי הסיוע של ארה"ב ממשלת קולומביה תתקשה להתמודד עם הפאר"ק, אך אין סיבה שמצב ישתנה. בראייה האסטרטגית אזורית של ארצות הברית, קולומביה היא מאחז שיש לשמרו נגד ונצואלה השכנה ומוקד ראשי לכוון אליו משאבים במאבק בסחר הסמים. |