צפרא טבא אהובים ויקרים. טלו אחריות על רגשותיכם ועל תכולתכם האנרגטית ובדקו: האם אתם מאפשרים לרגשות של אנשים "אחרים" לחדור אל תוך התכולה הפנימית שלכם ובכך מאפשרים ... להם להתאחד איתכם? האם אתם, על ידי פתיחת *שער הרחמים* שבלב מאפשרים גישת רגשות של סבל, רחמים עצמיים של הזולת להפוך לחלק מכם? האם אתם מודעים לכך? האם אתם דומעים מכך? תחשבו על הדבר כמו משל. משל המספר לכם כך: "מעשה באדם שפח הזבל שלו התמלא עד סופו. הוא הולך איתו לכל מקום. אכן, הפח מדיף "ניחוחות" של אשפה.... הוא מגיע אליכם ומצלצל בדלת שלכם. אתם מביטים מתוך העינית. אתם רואים מי הבא ומה בידיו. עם זאת, אתם כה מרחמים עליו, כה משתתפים בצערו שאתם פותחים בפניו את הדלת. הוא נכנס, דומע ומבקש רחמים והשתתפות בצער. הוא אוחז בחוזקה את פח הזבל שלו. אתם, מארחים כה נדיבים שרוצים שלא יהיה לו כל כך כבד, מאפשרים לו לרוקן את פח הזבל על השטיח במרכז הסלון שלכם! איזה אנשים נפלאים ונדיבים אתם. האם אם לא הייתם מאפשרים לו לעשות כן לא היה לו כל אפשרות לרוקן את פח הזבל שלו בשום מקום אחר בעולם? נדיבות והזדהות שגוררת הזדהמות..... זהו חומר למחשבה.... המשך יבוא..... תבורכו בבוקר נפלא שבת של חסד ושכינה ובחירה מודעת במקום בחירה דומעת להזדהות עם האני העליון שמחייך ומודע ויודע שהוא זה היוצר. היוצר את הצרות כמו גם את האוצרות משום שהכול שיעורים שהופכים לשערים...." מוגש בחיוך ובמלוא אהבתי, אילאנה בהט מורה רוחנית להתמרה קוסמית לעיצוב התודעה |
