ואין לנו את מי לאהוב האדם הראשון שמחכה בתור לאותה אהבה זה אנחנו שנים שאנחנו מחכים בשקט מבלי להפריע לקבל מעט מאותה אהבה שאנחנו נותנים לאחר קצת, לא הרבה, זה כל מה שאנחנו מבקשים מבט אוהב, מילה טובה, אולי אפילו חיבוק אבל איך מתחילים לאהוב מישהו שכל כך הרבה שנים לא אהבנו ומי בכלל מכיר אותנו הרי כלכך הרבה שנים לא נפגשנו אז מסתבר שאנחנו לא אוהבים אלא מחזירים אותנו לסוף התור מספרים לעצמנו שאולי יום אחד זה יקרה אבל כרגע זה לא הזמן המתאים כי יש לנו דברים יותר חשובים לעשות כמו למצוא אהבה חדשה אנחנו מסבירים למצוא את זה שיאהב אותנו שיחבק אותנו ומה איתי? מתי תאהבו אותי? מתי יגיע תורי? אנחנו שואלים בשקט מבינים שגם הפעם זה לא יקרה כשנמצא את האדם שיאהב אותנו זה יקרה אנחנו שוב מבטיחים הייתכן שהצורך הנואש שלנו להיות נאהבים ע"י מישהו אחר נובע מהסיבה שרק דרך עיניו של האחר אנחנו בעצם יכולים לאהוב את עצמנו רק דרך עיניים חיצוניות אנחנו מכירים במי שאנחנו אם יאמר כי אנחנו טובים נרגיש טובים אם יאמר כי אנחנו רעים נרגיש רעים אם יאמר כי אנחנו יפים נרגיש יפים אם יאמר כי הוא אוהב אותנו נאהב את עצמנו אם יאמר כי אינו אוהב אותנו לא נאהב את עצמנו כל החיים לימדו אותנו לאשר אותנו דרך עיניי האחר דרך עיניהם של הורינו ,מורינו, חברינו הבוסים שלנו אבל מעולם לא לימדו אותנו לאשר את עצמנו מול עצמנו אדם אל מול עצמו, עד אשר לא יאהב את עצמו לא ידע מה טמון בו ויברח מעצמו אל ידי האחר אשר גם הוא אינו הוא כל עוד האישור למי שאנחנו עומד מול הבחוץ לעולם נהיה תלויים בו יום נפלא לכולנו |
