אושר הוא החלטה
מדע האושר, בכינויו העממי, מוכר באקדמיה כפסיכולוגיה חיובית. ולא, זה לא חשיבה חיובית! מאות ואלפי מחקרים מאפיינים את מרכיבי האושר, השגשוג וההגשמה העצמית. אני מנסה ליישם על עצמי, ועל מי שמוכן לצאת להרפתקה הזו איתי. אתם מוזמנים.
פוסטים פופולאריים
-
החברים שלהם
9/8/11 | 909 צפיות
-
טאגור מדבר אלי
9/6/12 | 1626 צפיות
-
גוזלים עושים בית ספר
12/6/12 | 1299 צפיות
-
בקר יום ראשון
24/6/12 | 1393 צפיות
-
"אני שונא את העבודה שלך"
7/9/12 | 1002 צפיות
-
מה שראיתי בערב יום כיפור
8/10/11 | 659 צפיות
פוסטים אחרונים
- מאוכזבת? גם מאכזבת... 15/10/12
- "אני שונא את העבודה שלך" 7/9/12
- מורה(ים) נבוכים 26/8/12
- אולימפיאדת המילים 4/8/12
- לתת לה לרחף 1/7/12
- בקר יום ראשון 24/6/12
המצב התודעתי של חברות הנפש
אני אוהבת אותה, את העבודה שלי. אוהבת מאוד. אני מברכת כל יום על שאני עושה רק מה שאני אוהבת, ואני מלאת הכרת תודה על שאני עושה עבודתי היטב (אם זה בסדר מצידכם שהנחתום מעיד...).
השבוע שחלף לו לפני אתמולים ספורים היה גדוש בעבודה. עבודה ולימודים. בעבודה אני מעבירה סדנאות (מעגלי נשים, מעגלי מורים, מעגלי הורים, מעגלי מבוגרים), ובלימודים אני עוברת סדנאות (עוד מעגלים). המאמץ הקוגניטיבי והרגשי שתבעו אלה גם אלה נתן אותותיו בצהרי יום השישי, אז כלו (כמעט) השמיים והארץ וכל צבאם, ואני נפלתי למשכב כשגרוני ניחר, עיניי דומעות, שפתיי יבשות ובוקעים ממני קולות שאין בהם שום דבר אנושי.
כך קיבלתי את השבוע החדש, זה הנוכחי, עם החלטה מחויבת מימוש. היות שרק שתי סדנאות משובצות לשבוע זה, הרי ששמורה לי הזכות למלא את השעות כראות עיניי. אז החלטתי למלאן בחברותיי.
אחד מחוקרי הפסיכולוגיה החיובית החביבים עלי, הוא ההונגרי מיהיי צ'יקסנדמיהיי (אפשר לעשות כאילו קוראים ולעבור הלאה). הוא הגדיר את המונח flow, שתורגם ל"זרימה". הזרימה הזו היא מצב תודעתי בו אדם שקוע בעשייה של משהו שהוא יודע לעשות ועושה היטב. האדם אינו חושב על העשייה, אלא חושב את העשייה. הוא והעשייה אחד הם. אחד מסימני ההיכר של הזרימה הוא שהזמן חולף מבלי משים.
כל מיני דברים בחיי מביאים אותי לחוויית הזרימה, ואני מאוד משתדלת להביא עוד ועוד מהחוויה הזו לחיי. אחד הדברים שמרוממים את נפשי ושואבים את תודעתי באהבה, הוא מפגש עם חברות נפש. אין לי הרבה כאלה, אבל המעטות שישנן ממלאות אותי כמו בלון בהליום ואז אני מרחפת עם העננים, עד העת להיטען שוב.
אז הנה אנחנו פה, ביומו השני של השבוע החדש, וההחלטה שלי מומשה כבר פעמיים!!!
אתמול נפגשתי עם ר' היקרה לארוחת צהריים, ונזכרתי בתום שלה, באותנטיות שלה, בטוב הלב שלה, בצניעות שלה. הבקר נפגשתי עם ג', שמלווה אותי מגיל שנה, ונזכרתי בחכמה שלה, בשלווה שלה, בשנינות שלה, באהבה שלה כלפי ושלי כלפיה. ביום חמישי אני עתידה לפגוש את מ', ואז אזכר בחוסר השיפוטיות שלה, בסבלנות שלה, ברוגע שלה, ובעדינות שלה.
הנשים האלה, שהתמזל מזלי שהן חלק מחיי, נותנות לי כוח וממלאות אותי באהבה. מזכירות לי את הטוב שבי, הטוב שבחיי והטוב שבעולם. בתוך המולת היומיום הסוערת, המלאה בזמזומי רקע בלתי פוסקים, מדי פעם אני זוכרת לעצור כדי לנשום אותן. באמת לנשום אותן. לנשום בזרימה. |
תגובות אחרונות
-
sari10
בתגובה על מה שראיתי בערב יום כיפור
-
sari10
בתגובה על אני לא עובדת אצלם
-
שיח אחר
בתגובה על מאוכזבת? גם מאכזבת...
-
sari10
בתגובה על לארגן מסיבת הפתעה
-
sari10
בתגובה על הספסל
-
עמיתטיברמן
בתגובה על "אני שונא את העבודה שלך"
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עמית, ♥
איזה פוסט נפלא!!!
אני מאוד בעד ההחלטה שלך.
חשוב לעשות פרופורציות בחיים
ולא לשכוח מפגשים עם חברות.
מרב, כרגיל התגובות שלך מרגשות אותי. לא רבים יודעים לזהות את מצבי הזרימה שלהם. את יודעת את עצמך, וזה חשוב מאין כמוהו (בעיניי, בזרימה שלך יש רווח כפול - הזרימה עצמה, כמובן, והגינה - שהיא נשימה עם הטבע).
תודה על רשומה מעניינת
אחד מסימני ההיכר של הזרימה הוא שהזמן חולף מבלי משים.
ככה אני כשאני בגינתי.
יכולה להזיע, שכל בגדי רטובים ולא ארגיש שהזמן עובר.
לחשוב את ולא לחשוב על זה מצב אידיאלי.
פוסט מעניין.
קנה לך חבר, זה לא סתם אמירה.
זו אמת החיים.
קצת מקולקלת פיסית (שיעול, נזלת...), אבל באופן כללי מסכימה איתך :-)
נו, עכשיו חשפת את הג' של חברות הנפש שלי
לקניון שלום (עד כמה שידוע לי
)
תודה :-)
that makes the two of us
תודה, יקירה. שתהיה אהבה במעגלים של כולנו :-)
דבריך אמת צרופה :-)
(יש מצב שהצפנו את הקניון)
מסכים עם ידידתי...
שתמיד תהיה אהבה במעגלים שלך...
2 דברים טובים יש לך (מהפוסט הזה) - יש בוודאי יותר
האחד - שאת אוהבת את עבודתך. כאחד שהחליף מקומות עבודה רבים, היו לי כאלו שהרגשתי שאני עובד בהם כי אני צריך (פרנסה) ובאחרות הרגשתי שאני רוצה (כי אני אוהב). וזה הבדל כמו בין שמיים לארץ.
והשני - העובדה שיש לך חברות נפש. זה כייף לא רגיל.