בסוף לימודי האדריכלות בטכניון, נתקלתי בעבודתו המעניינת של מעצב גראפי,לצערי לא התאמצתי לזכור את שמו למרות שבלי דעת השפיע רבות על בחירותי והחלטותי העתידיות במיוחד בכל הקשור לנושאי עיצוב הבית. הוא רכש צריף שיצא משימוש בצבא בריטניה והחליט להיות האדריכל של עצמו, להכשירו כבית מגורים, ולהיות הוא האחראי על עיצוב הבית. כמעצב גראפי הוא החליט על מערכת צבעים המורכבת משילוב של אדום, שחור, לבן ואפור. וכך בעוד ששלד הצריף, הבנוי מפח גלי , נצבע ברובו אפור ולבן, הריצופים, הריהוט, הקירות והתמונות לא חרגו מסט הצבעים הנבחר. ריצפת בטון מוחלק אפורה,(כן כבר אז), אריחי קיר בלבן ושחור, אביזרים באדום. החלטות אמיצות שלא לומר נחרצות באשר לעיצוב הבית.. ספות אפורות עם כריות באדום, כסאות אדומים ושחורים, שטיח אדום ..מקסים. פוטוגני. התמונות שעל הקיר היו אף הן בשילוב הצבעים הזה בלבד והמרשים ביותר, לדעתי, היה הגן מסביב לצריף שתוכנן בקווים גיאומטריים ברורים ונקיים, ובו ליבלבו פרחים אדומים בלבד. לא יכולתי להתנתק מתמונות האדריכלות המצולמות בקפידה, שעות ארוכות. רבות הרהרתי בקסם השילובים , במינימליזם, הניקיון, התמציתיות. שאלתי את עצמי גם את השאלות הנוקבות לגבי המסר: קר מנוכר מגביל תובעני ייחודי פלקט אבל התמונות של המקום לא העבירו רק את המסרים הנ"ל. מהתמונות למדתי על בני זוג מאוד מסודרים ומאורגנים בביתם. כאלה שיודעים במדוייק מה הם אוהבים. כאלה שאינם מוותרים לעצמם. כאלה שעיצוב הבית מאוד מרכזי בתפישת עולמם ובאורח חייהם. מסקרן. מסקרנת הנכונות לוותר על כל קשת הצבעים שנמצאת שם בשבילינו להשתמש ביום יום של החיים שלנו. לוותר לטובת סוג של אידיאל, אידיאליזציה. ואיך זה מיושם באמת במציאות החיים היומיומית. ומה עושים אם באופן מאוד לא אדריכלי מתאהבים בקערה כתומה ובסט כוסות חום .. מסקרן מה קורה כשנתקלים בתמונה, מתאהבים בה, והצבעים שלה אחרים? מסקרן מה קורה לעיצוב הבית, כאשר הילד נכנס הביתה, משליך לכל עבר את הילקוט, השקית, הנעליים...האם כל חפציו בצבעים תואמים לבית שלו? האם האורחת שמגיעה עם תיק ומגפיים ורודות תאלץ לפרוק את צבעיה מעליה או פשוט תגרום לכאב עיניים ...אוי הנטייה לדוגמתיות באדריכלות ובעיצוב פנים, כמו כפייתיות בכל תחום אחר בחיינו בעצם, באה ממקום של חיפוש ביטחון על ידי קשיחות. אמירה מאוד מוגדרת ומצומצמת. התנהלות כזו גם בעיצוב הבית, מובנת, כאשר נדמה שאמירות עיצוביות נחרצות, מהוות עוגן להאחז בו. השאלה איך התנהלות כזו משפיעה על מידת הגמישות והחופש לבחור ולשנות בחירות והחלטות בחיינו. היצמדות נוקשה לרעיון, תוכנית או סכמה, בעת קבלת ההחלטות הראשוניות, ההחלטות שישפיעו כל כך בעתיד על החיים בבית. ישפיעו על הנוחיות, על תחושת שייכות למרחב האישי. האם בבחירת השיקולים והחלטות התיכנוניות הראשוניות נוותר למעשה על (קלות) ביצוע שינויים עתידיים ומתבקשים בעיצוב הבית. אלה הרי יגיעו, אם גם לאיטם, בד בבד ובהתאם לשינויים האישיים.
|