שיפסיקו לבלבל לי את המוח
בחודשים האחרונים הכרתי שלוש רוני. שלוש נשים עם שם זהה, שלא מכירות זו את זו, אבל הן כל כך דומות, עד שנדמה לי שהן אפילו אחיות.
שלושתן באו אלי מאותה סיבה: כדי שיפסיקו לבלבל להן את המוח.
רוני1 גרושה. שכירה. מושבניקית. בת ובן, לומדים באוניברסיטה, מתגוררים עם אימא ולא מוסיפים כסף להוצאות הבית. כבר שנים שהנחלה במושב לא נרשמת על שמה ולכן היא לא יכולה לממש אותה כנכס נדל"ני, "כי הוא שונא לחתום על הסכמים" וסתם מבלבל לה את המוח. ובגלל זה עוד יש לו זכות חתימה בבנק ורוני1 ממשיכה לשלם שם הוראת קבע לפנסיה שלו.
אבל-אבל-אבל – הוא הספיק להתחתן שוב ולקנות בית יפה, מוקף בבוסתן עצי פרי, ודירה לבן ודירה לבת שרוני1 ממשיכה "להיניק" עד שהם יסיימו את הלימודים באוניברסיטה.
רוני1 היתה מוטרפת. היא לא ידעה איך לפתור את הפלונטר הזה, עד שכל הבנות בסדנה שלנו אמרו לה שבשביל כל הרכוש הזה שיש לו עכשיו הוא דווקא הסכים לחתום על הרבה הסכמים. הן הפצירו בה להתחיל להזיז מהר את העניינים לפני שיהיו לו עוד ילדים וחס וחלילה יקרה לו משהו והילדים ההם והאישה ההיא יהיו קצת יורשים של הנחלה ושל הכסף שנשאר בבנק. ורוני1 רצה לפתוח חשבון בבנק אחר והעבירה אליו את כל הכסף וביטלה את התשלומים לפנסיה שלו, וכעבור שבועיים היתה לה ממש הפתעה כשפתאום הוא בא ודיבר והסביר והתנצל והסכים לחתום על הסכמים וניירות.
וכשהכל כמעט הסתיים הוא ביקש מרוני1 כסף, כי העסקים שלו יגעים בזמן האחרון, ופתאום היה לה המון כוח להגיד לו, "תפסיק לבלבל לי את המוח".
רוני2 גרושה. שכירה. בת ובן, לומדים באוניברסיטה, מתגוררים עם אימא ולא מוסיפים כסף להוצאות הבית. נכון שזה כאילו עשיתי copy-paste מהפתיח של רוני1? כי זה ממש ככה. ההבדל ביניהן הוא שרוני2 גרה בעיר, ולא במושב.
רוני2 החליטה ללמוד כל מה שאפשר על המושג "כסף", כי כל הזמן הילדים שלה אמרו לה שהיא תפרנית שמתנהלת לא נכון ושיש לה קצת כסף פה ושם והיא צריכה לדעת מה לעשות איתו. "ובכלל", היא אמרה בפגישה הראשונה, "החלטתי להחליט לבד. הודעתי לילדים שלי שאני הולכת ללמוד בסדנת כסף ובורסה ושלא יבלבלו לי את המוח".
נדהמתי. הנה שוב אני שומעת אישה שרוצה לפתח תבונה ועצמאות פיננסית כדי שלא יבלבלו לה המוח.
רוני2 היתה תלמידה נדירה. היא ישבה מולי עם עיניים חכמות ומבריקות מסקרנות ורשמה כל מילה וביצעה את כל התרגילים והמשימות.
ערב אחד, אחרי שכולן הלכו, היא ניגשה אלי ואמרה, "תגידי, מיכל, איך אני יכולה לדעת כמה אני שווה?".
ציירתי לרוני2 טבלה עם ארבע עמודות וביקשתי ממנה שתביא לי את הטבלה הזאת מלאה כבר בשבוע הבא. פשוט מאוד, רק ארבע עמודות: מאגר הכסף . סכום . תאריך עידכון . מועד נזילות .
כעבור שבוע היא הקדימה להגיע לסדנה לפני כולן, נכנסה אלי בחיוך ענק ומסרה לי בגאווה את הטבלה שלה. הכל היה רשום בקפדנות. שורות ועמודות של נתונים פיננסיים בכתב יד נשי ומעוגל. כל הסכומים מדויקים אפילו באגורות מעבר לנקודה העשרונית. פשוט מלאכת מחשבת של ריכוז כל ההון העצמי שלה. בא לי לנשק אותה.
"תראי", היא אמרה לי, זורחת עד דמעות, "תראי כמה כסף מצאתי. בכלל לא ידעתי שיש לי כל כך הרבה כסף. סוף סוף אני יודעת 'כמה אני שווה', ואני הולכת לצעוק על הילדים שלי שיפסיקו לבלבל לי את המוח".
רוני3 פנסיונרית. נשואה. ילדים נשואים ונכדים מקסימים. רוני3 ובעלה מנהלים את ההון העצמי שלהם בתיק ניירות ערך בבנק. בכל פעם שהם הולכים לבנק ופונים ליועץ ההשקעות, היועץ מדבר איתם בכל מיני מילים שהיא לא מבינה. וכשהם יוצאים משם, בעלה מפרש לה את ההסברים של היועץ בידענות פיננסית משובחת ועדכנית, עד שבא לה לבכות.
אבל-אבל-אבל – כאשר רוני3 רוצה לקנות דבר חשוב או לפנק את הילדים, את הנכדים ואפילו את עצמה באיזו הוצאה כספית מעבר לקיום השוטף, בעלה אומר לה שחבל עכשיו למכור ניירות ערך כאלה או כאלה בגלל שהיועץ דיבר על "תשואה של 4.2 אחוז לשנה" או בגלל ש"אולי תהיה תספורת באג"ח של תשובה", ושוב בא לה לבכות.
וזה נמשך כבר כמה שנים, עד שרוני3 התחילה לחשוב שבעלה בעצם לא כל כך מבין את ההסברים של היועץ בבנק וסתם מבלבל לה את המוח.
"מה כבר יכול לקרות לי", היא אמרה, "אם אני אלך ללמוד את הדברים האלה ואראה בעצמי אם יש לנו כאלה תשואות ותספורות", וכל הקבוצה התגלגלה מצחוק.
וכך בדיוק היה. רוני3 למדה לקרוא את המידע על המסכים באינטרנט ונרשמה כמנויה לעיתון "גלובס". היא ביצעה בשקדנות את כל התרגילים והקימה לעצמה תיק השקעות וירטואלי באינטרנט. ואז, כשהבינה את ההיגיון, את התהליכים, את עקרונות המחזוריות, תנועת הגרפים, חלוקת הדיבידנדים, הריביות והתשואות והתספורות, רק אז היא הלכה שוב עם בעלה לבנק.
ושם, כאשר היועץ התחיל לסובב את בעלה במילים מסובכות, היא שלפה מהתיק שלה מאמר מהעיתון ופתחה את הפה ואמרה לו, "לפי הבדיקה שעשיתי, האג"ח הזאת נמצאת במדד תל-בונד 40 בדירוג AA ומחלקת קופון בקרוב. אני צריכה את הקופון הזה לבר המצווה של הנכד שלנו. תשקיע בבקשה באג"ח הזאת עכשיו, לפני יום הקוֹם, ותפסיק לבלבל לנו את המוח!".
|