ויש רגעים שזה לא ורגע אחרי זה אולי ופתאום זה מרגיש בטוח לרגע מפחדת ואחכ אוהבת אבל אז זה משתנה ושוב אני תוהה ופתאום יש רגש כזה שמציף ומלטף ובאותה השנייה הוא נעלם ושוב חוזר והראש משתגע לא מבין מה זה כל הבלאגן מחשבות על מחשבות ולמה הוא לא עוצר ואיך בכלל אפשר לעצור את המקדחה הזאת שלא נחה לרגע ואז פתאום יש שקט. כמעט כמו הפסקת חשמל אין יוצא ואין בא נושמת לרווחה שהנה חלפה הסערה אבל אז שוב חוזרת המקדחה מלאה בשאלות ששוב מטרידות אז מה לעשות ולאן ללכת האם לחזור אחורה? או אולי להתקדם קדימה? ואם אתקדם מה יהיה? מה אז יהיה? אז אולי זה לא באמת בטוח ואולי זה.... דיייי... אלוהיםםםםם אני לפתע צועקת מתחננת על נפשי לרגע של שקט ספר לי מה עושים ברגעים שכאלה כשהדעת חובטת ואין מענה איך באמת יודעים מה לעשות? מה נכון ולאן לפנות? מה מרגישים? ואולי זה כבר איננו איך יודעים מה באמת נכון? הגיפי תירסים סגרי חלונות ותהיי בשקט בין כל המחשבות אל תברחי מהם אל תנסי לדעת ראי אותן חולפות ורק תהיי בין כל המחשבות הקשיבי להם אחרי שיגמרו תהיה שם האמת. אבל איך יודעים מה זאת האמת? תקשיבי ללב הוא תמיד יודע מתנגנות בי אלו המרגיעות אבל איך יודעים מה זה הלב? איך יודעים מה הוא רוצה? אני ממשיכה לגמרי מבולבלת מפסיקים לחשוב ומתחילים להרגיש חוזר הניגון כמעט מתיש את הלב מרגישים לא שואלים כי כשהלב יודע הוא יודע ודרך אגב הוא אף פעם לא טועה כשזה הלב יש רק תשובה אחת והיא עושה כלכך נעים בפנים ואי אפשר להתעלם ממנה אז כשאת רוצה לדעת מה בלב חפשי את התחושה הנעימה אותה אחת שמרימה וכשזו בפתח לא תהיינה עוד שאלות כי אותה התחושה היא אם כל התשובות יום נפלא מלא באהבה |
