כשאני משתפת כאן את המעוניינים להשתתף,אני מודעת לציפור הלב של הסיפור.אני מודעת לקושי של האישה לקרא את כאבה דרכי.אני מודעת גם לרגישות המתגרש על הנכתב.אני מודעת גם לנוכחות הנשואים והנשואות.

ראיתי גם חוויתי שלמאמרים על אישה מוכה ואלימות -בהחבא עונים אם בכלל,רק מותירים את הניקוד העולה של אלה שקראו את הפוסט.

זה בסדר וגם להגיב לי בפרטי כי קשה להחשף.

אני מודעת לרגישות הנושא וכאחת שחמש עשרה שנה כמעט ולא העזה לגעת בפצעי החוויה אני מעבירה את עצמי בכוונה תהליך ניקוי ושחרור.

אני מודעת שאין רגשותי וחוויותי חופפות לאחרים אך בטוחה שיש נקודות השקה ודמיון בחוייות חברי לנישואין [פעם כשחוויתי ] וחברי לחוויות הגירושין.

לא חובה לעבור יחד אתי על קשת התחושות,אך אתם מוזמנים לכך.

לכן,קבלו את כתיבתי כמשהו שאם אתם מעוניינים בו השתתפו ואם לא-אז לא.

אותי הכתיבה מאלצת להאיר פינות אפלות..

אור ואהבה.