היה היה "משורר עילאי" שרצה לתמצת.

הוא תמצת, ותמצת, ותמצת.

עד שנגמר לו העט.

הוא כתב, וכתב, וכתב,

ואחר כך מחק, ומחק , ומחק.

עד שכאבה לו היד,

ואז מין הסתם , הוא נרדם.

כשהוא קם הוא המשיך לקשקש

הוא היה בשיגעון  עצמי,

הוא חיפש את השיר המושלם

הוא רצה לתמצת.

אז הצעתי לו,

למה שלא תנסה לכתוב בעיפרון?

זה יכול לחסוך לך,המון,המון.

משום מה הוא לא צחק,

צחקתי לעצמי.

הסתובבתי משם והלכתי שמח ומחויך.

בתקווה שהוא אותי הבין!!!!!!

  מאת תלת מודע RHD2010   

לחייך מותר.