המופע המרכזי שמתקיים על הבמה הכלכלית העולמית כבר מספר שנים, ועדיין רחוק מלבוא אל סיומו, זוכה לחשיפה תקשורתית נמוכה מאוד. אני מדבר על אותו מופע שמככבים בו 2 שחקנים מוכרים בעולם התאטרון הפיננסי: הזהב והדולר האמריקאי. הזהב, השחקן המזדקן שידע ימים יפים של תהילה ופרסום, אבל נשכח כבר מתודעת הציבור, מופיע לצד הדולר, שחקן צעיר ומצליח ששמו הולך לפניו.
את הדולר כמובן שאין צורך להציג- מדובר ממש במיתוס, באגדה, בסמל סקס שאין כמעט גבר או אישה בעולם שאינם עורגים אליו ומשתוקקים לו. הדולר הופיע בעשרות השנים האחרונות כמעט על כל במה חשובה בעולם התאטרון הפיננסי, ונהנה מחשיפה תקשורתית עצומה ומאהבה בלתי תלויה של הציבור.
לאור המעמד שלו, הבחירה בדולר כשחקן ראשי במופע החשוב והמרכזי ביותר בתקופתנו הייתה כמעט ברורה מאליה, אבל לא כך במקרה של הזהב. הזהב היה ליהוק שרבים בכלל לא הבינו- למה להעלות מהאוב שחקן מזדקן, שימי הזוהר שלו מאחוריו?
האם חסרים שחקנים צעירים, שנונים ומבריקים שניתן לללהק במקומו ?
הבחירה בזהב לתפקיד הראשי לצידו של הדולר גם פגעה קשות בפופולריות של המופע, ושלא בצדק.
מסתבר שלמרות גילו המופלג הזהב מוכיח כישורי משחק יוצאי דופן:
אבל, למרות ההופעה המרשימה שהזהב נותן על הבמה כבר יותר מ-10 שנים, המבקרים שולחים בו את חיציהם, והציבור מתעלם ממנו. לאחר כל סבב הופעות מוצלח ניתן לקרוא את אותן ביקורות בעיתון- "אל תתרשמו יותר מדיי מההופעה שהזהב נתן, אחרי הכל מדובר בשחקן שזמנו עבר, בדינוזאור, בשריד מן העבר החשוך, הלא-נאור. זמנו כשחקן קצוב, הקריירה שלו לקראת סיום."
מנגד, הדולר, הליהוק הברור מאליו, מושא ההערצה מספר 1 של התאטרון הפיננסי, לא מפסיק לפשל:
אבל למרות ההופעה המאכזבת, בלשון המעטה, שהדולר נותן על הבמה כמעט מדי שבוע, המבקרים מנסים לפרגן ושומרים על אופטימיות: "אל דאגה, הוא יחזור לעצמו, אחרי הכל תזכרו במי מדובר- בשחקן יחיד בדורו, בטאלנט אמיתי, בכישרון מולד. תנו לו זמן, הוא עוד יפתיע את כולנו ובגדול."
מה שהציבור הרחב, ואפילו חלק גדול מהמבקרים, אינם יודעים, זה את מה שמתרחש מאחורי הקלעים, את ההסבר האמיתי לקמבק המפתיע של הזהב ולדעיכה הלא צפויה של הדולר.
יודעי דבר מספרים לנו כבר זמן רב, שמאחורי החזות החיצונית הזוהרת, מאחורי התדמית הנוצצת, מאחורי הגוף הירוק והשרירי, מסתתרת קופת שרצים רצינית-
התמכרות להימורים:
סגנון חיים בזבזני ומוחצן:
וחובות עצומים:
מי שמופתע מהדברים, ושואל את עצמו- 'איך זה שלא שמעתי על זה עד עכשיו', צריך להבין את הדינמיקה הקיימת מאחורי כל סיפור הצלחה בעולם הבידור. כל שחקן או זמר גדול שזוכה להצלחה עולמית הופך למקור הכנסה עצומה לא רק עבור עצמו אלא בעיקר עבור המקורבים אליו, ובעיקר, האמרגנים- אותם אנשים ש'גילו' אותו והפכו אותו למה שהוא. האמרגנים יעשו ככל הנדרש על מנת לשמור על התדמית המצליחה והזוהרת של הטאלנט שלהם- הם ישכרו את אנשי יחסי הציבור הטובים ביותר, הם ישחדו את התקשורת, הם 'ילכלכו' על התחרות ועוד. אחרי הכל, מדובר בסיפור הצלחה שהם יצרו וטיפחו במשך שנים, הצלחה שהכניסה לכיסם סכומי עתק.
אנשי מפתח בתעשייה יודעים שזמנו של הדולר כשחקן ראשי קצוב. הם מבינים היטב שלא חשוב כמה הוא מפורסם וכמה הוא נאהב ונערץ, הוא עתיד לסיים את הקריירה שלו בדיוק כמו כל שחקן גדול אחר, שנגע בפסגה והתרסק לאחר שהתהילה 'עלתה לו לראש'. הם יודעים שאת ההתמכרות להימורים שהדולר פיתח אף מרכז גמילה לא יוכל לתקן. הם גם יודעים שזה רק עניין של זמן עד שאותם אנשים שהוא חייב להם כסף יחליטו שנגמרה להם הסבלנות:
China’s Dagong May Cut U.S. Credit Rating Again If It Adopts QE3 Program
אותם אנשי מפתח גם מבינים שהליהוק של הזהב לתפקיד הראשי לצד הדולר במופע המרכזי לא היה מקרי. הזהב תמיד נקרא אל הבמה באותן תקופות שבהן הכישרון מספר 1 בתעשייה מתחיל לדעוך, לאחר שהסתבך בסמים, בהימורים, בחובות או בפרשיות שחיתות. בתקופות כאלה תמיד מלהקים את הזהב מפני שמבינים שאי-אפשר כבר לסמוך על סיפור ההצלחה התורן, במקרה זה הדולר, 'שיחזיק' את המופע לבדו. מכיוון שיודעים שהזהב הוא מסוג השחקנים היציבים האלה שתמיד אפשר לסמוך עליהם, הוא זכה בתפקיד הראשי לצד הדולר:
את הדולר כמובן שאין צורך להציג- מדובר ממש במיתוס, באגדה, בסמל סקס שאין כמעט גבר או אישה בעולם שאינם עורגים אליו ומשתוקקים לו. הדולר הופיע בעשרות השנים האחרונות כמעט על כל במה חשובה בעולם התאטרון הפיננסי, ונהנה מחשיפה תקשורתית עצומה ומאהבה בלתי תלויה של הציבור.
לאור המעמד שלו, הבחירה בדולר כשחקן ראשי במופע החשוב והמרכזי ביותר בתקופתנו הייתה כמעט ברורה מאליה, אבל לא כך במקרה של הזהב. הזהב היה ליהוק שרבים בכלל לא הבינו- למה להעלות מהאוב שחקן מזדקן, שימי הזוהר שלו מאחוריו?
האם חסרים שחקנים צעירים, שנונים ומבריקים שניתן לללהק במקומו ?
הבחירה בזהב לתפקיד הראשי לצידו של הדולר גם פגעה קשות בפופולריות של המופע, ושלא בצדק.
מסתבר שלמרות גילו המופלג הזהב מוכיח כישורי משחק יוצאי דופן:
אבל, למרות ההופעה המרשימה שהזהב נותן על הבמה כבר יותר מ-10 שנים, המבקרים שולחים בו את חיציהם, והציבור מתעלם ממנו. לאחר כל סבב הופעות מוצלח ניתן לקרוא את אותן ביקורות בעיתון- "אל תתרשמו יותר מדיי מההופעה שהזהב נתן, אחרי הכל מדובר בשחקן שזמנו עבר, בדינוזאור, בשריד מן העבר החשוך, הלא-נאור. זמנו כשחקן קצוב, הקריירה שלו לקראת סיום."
מנגד, הדולר, הליהוק הברור מאליו, מושא ההערצה מספר 1 של התאטרון הפיננסי, לא מפסיק לפשל:
אבל למרות ההופעה המאכזבת, בלשון המעטה, שהדולר נותן על הבמה כמעט מדי שבוע, המבקרים מנסים לפרגן ושומרים על אופטימיות: "אל דאגה, הוא יחזור לעצמו, אחרי הכל תזכרו במי מדובר- בשחקן יחיד בדורו, בטאלנט אמיתי, בכישרון מולד. תנו לו זמן, הוא עוד יפתיע את כולנו ובגדול."
מה שהציבור הרחב, ואפילו חלק גדול מהמבקרים, אינם יודעים, זה את מה שמתרחש מאחורי הקלעים, את ההסבר האמיתי לקמבק המפתיע של הזהב ולדעיכה הלא צפויה של הדולר.
יודעי דבר מספרים לנו כבר זמן רב, שמאחורי החזות החיצונית הזוהרת, מאחורי התדמית הנוצצת, מאחורי הגוף הירוק והשרירי, מסתתרת קופת שרצים רצינית-
התמכרות להימורים:
סגנון חיים בזבזני ומוחצן:
וחובות עצומים:
מי שמופתע מהדברים, ושואל את עצמו- 'איך זה שלא שמעתי על זה עד עכשיו', צריך להבין את הדינמיקה הקיימת מאחורי כל סיפור הצלחה בעולם הבידור. כל שחקן או זמר גדול שזוכה להצלחה עולמית הופך למקור הכנסה עצומה לא רק עבור עצמו אלא בעיקר עבור המקורבים אליו, ובעיקר, האמרגנים- אותם אנשים ש'גילו' אותו והפכו אותו למה שהוא. האמרגנים יעשו ככל הנדרש על מנת לשמור על התדמית המצליחה והזוהרת של הטאלנט שלהם- הם ישכרו את אנשי יחסי הציבור הטובים ביותר, הם ישחדו את התקשורת, הם 'ילכלכו' על התחרות ועוד. אחרי הכל, מדובר בסיפור הצלחה שהם יצרו וטיפחו במשך שנים, הצלחה שהכניסה לכיסם סכומי עתק.
אנשי מפתח בתעשייה יודעים שזמנו של הדולר כשחקן ראשי קצוב. הם מבינים היטב שלא חשוב כמה הוא מפורסם וכמה הוא נאהב ונערץ, הוא עתיד לסיים את הקריירה שלו בדיוק כמו כל שחקן גדול אחר, שנגע בפסגה והתרסק לאחר שהתהילה 'עלתה לו לראש'. הם יודעים שאת ההתמכרות להימורים שהדולר פיתח אף מרכז גמילה לא יוכל לתקן. הם גם יודעים שזה רק עניין של זמן עד שאותם אנשים שהוא חייב להם כסף יחליטו שנגמרה להם הסבלנות:
China’s Dagong May Cut U.S. Credit Rating Again If It Adopts QE3 Program
אותם אנשי מפתח גם מבינים שהליהוק של הזהב לתפקיד הראשי לצד הדולר במופע המרכזי לא היה מקרי. הזהב תמיד נקרא אל הבמה באותן תקופות שבהן הכישרון מספר 1 בתעשייה מתחיל לדעוך, לאחר שהסתבך בסמים, בהימורים, בחובות או בפרשיות שחיתות. בתקופות כאלה תמיד מלהקים את הזהב מפני שמבינים שאי-אפשר כבר לסמוך על סיפור ההצלחה התורן, במקרה זה הדולר, 'שיחזיק' את המופע לבדו. מכיוון שיודעים שהזהב הוא מסוג השחקנים היציבים האלה שתמיד אפשר לסמוך עליהם, הוא זכה בתפקיד הראשי לצד הדולר:
במובן זה, הקמבק המפואר של הזהב לא צריך להפתיע אף אחד. למעשה, הזהב לא באמת עשה קמבק. גם לפני המופע המרכזי הזה, שנמשך כבר יותר מ-10 שנים, הזהב לא ישב בבית בדיכאון. הוא תמיד הופיע לפני קהל מצומצם ואיכותי:
http://www.financialsense.com/contributors/darryl-schoon/betting-in-the-endgame
הוא אומנם לא הופיע על במות גדולות ולא מלא את קיסריה, אבל כל מי שהיה מעוניין בכך תמיד יכל לקנות כרטיס ולראות אותו. מי שכבר ראה את הזהב מופיע בעבר יודע שלא הרבה השתנה- יש לו את אותה העמידה, את אותו טון דיבור ואת אותו ה'לוק'. מה שנראה לכולנו כ'קמבק' גדול הוא פשוט תוצאה של ההופעה הכל-כך מאכזבת של הדולר, אותו כוכב עולה שכבש את העולם בסערה לפני כמה עשרות שנים ושזכה לתהילה עצומה.
תהילה שהייתה קצת גדולה עליו.
למאמרים נוספים: http://therulesofthemarket.blogspot.com/




