כותרות TheMarker >
    ';

    החיים בסרט

    קולנוע, חברה, תרבות

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    מבורקס לקאלט

    0 תגובות   יום חמישי, 17/11/11, 10:19

    מבורקס לקאלט

    סרט בורקס הוא שמה של סוגה קולנועית שהייתה נפוצה בקולנוע הישראלי בשנות ה60 וה70. בסוגה זו הסרטים הם בד"כ סרטי מלודרמה וקומדיה, הסרטים בנויים על סטריאוטיפים, כשהנושא הוא היחס בין אנשים מעדות שונות באוכלוסיה.

    השם "סרט בורקס" נטבע ככל הנראה ע"י הבמאי בועז דווידזון, שביים מספר גדול של סרטי בורקס. (צ'רלי וחצי, חגיגה בסנוקר, סרטי אסקימו לימון, אלכס חולה אהבה)דווידזון סיפר בראיון עמו "בשנת 1971 עשיתי עם אסי דיין סרט בשם חצי חציומשום מה הייתה לי פנטזיה שזה יהיה סרט צ'כי, אירופי ופיוטי כזה. ואז תפסתי את עצמי ושאלתי: מה פתאום סרט צ'כי? אני הרי גדלתי וחייתי בת"א. וכמו שהיו אז מערבוני הספגטי האיטלקיים (של סרג'יו ליאונה שקלינט איסטווד כיכב בהם, בינהם הטוב הרע והמכוער) חשבתי שאני צריך לעשות סרטי בורקס" שימו לב, שני המאכלים הם מאכלים עממיים, הנאכלים חמים ובכמויות.

    הביטוי הזה היה כנראה מוצלח מאד, כי הוא תפס ונשאר עד היום. בהזדמנות אחרת אמר דווידזון שהמונח בורקס מציין אצלו דווקא משהו נעים, חם וטעים ממש כמו הסרטים שלו. זאת בשונה מהפירוש השלילי שניתן לסרטי הבורקס.

    ייתכן שהשם בורקס הושפע משני סרטים ישראלי שנוצרו בשנת 1970 ובהם לבורקס היה תפקיד מרכזי בעלילה. כזכור, בסרט "השוטר אזולאי" (אפרים קישון) נהגה בטי, אשתו של אזולאי (שייקה אופיר) להכין בורקס למפקדיו, (אולי מעין שוחד כדי שלא יפטרו אותו מתפקידו, וזה לא עזר), ואילו בסרט "לופו", לשכנתו של לופו, מתילדה, הייתה מסעדה שבה הגישו בורקס.

    למעשה, בתקופה שבה עלו סרטי הבורקס, היה ז'אנר סרטים נוסף ששגשג בארץ (טוב, שגשג אולי זה לא התיאור הנכון)אורי זוהר, הסריט פואמה סאטירית בשפה לא מובנת, שהביכה את המפיקים, ועוררה מחאה אצל הצופים שבאו לצפות בה (כמה אלפים). הסרט יצא לאחרונה בדיוידי. לזרם הזה קראו "הרגישות החדשה" היה אפשר לקרוא לו "הגל החדש הישראלי" אבל הזרם הושפע, גם מהקולנוע האיטלקי והאנגלי, לכן נקרא כך. לגל הזה השתייכו בימאים כאורי זוהר, אברהם הפנר, דן וולמן, ואיתן גרין. הבימאים הללו, להבדיל מקודמיהם, למדו קולנוע, בד"כ בחו"ל ורצו ליישם בארץ את מה שלמדו. בסרטים שלהם אין מלחמות, אין פערים חברתיים, יש צעירים תל אביביים עצורים, מלנכוליים ומנוכרים לחברה,שונים לגמרי מדמותו המיתולוגית של הצבר, שהיה לוחם, חייל וכדומה. תל אביב נראית בסרטים האלה כמו אירופה, מזג האוויר תמיד חורפי, נושאי העלילה היו אוניברסליים ולאו דווקא ישראלים מובהקים.

    כלל אצבע: המבקרים אהבו את סרטי הרגישות החדשה ושנאו את סרטי הבורקס, הקהל שנא את סרטי הרגישות החדשה, לרובם (חוץ משניים: שלושה ימים וילד וכל ממזר מלך, שניהם של אורי זוהר בכל אחד צפו כ300,00 איש)הגיעו רק כמה אלפי אנשים. לסרטי הבורקס, לעומת זאת, הגיעו אלפי אנשים. למעשה, סרט הבורקס הראשון הוא "סלאח שבתי", שנכתב ובוים ע"י אפרים קישון והופק ע"י מנחם גולן בשנת 1964. ראו אותו בארץ כשני מיליון איש, כלומר, כמעט כל האוכלוסיה שהייתה אז בארץ. אמא שלי ראתה אותו שלוש פעמים.

    מפיקי הסרטים, שהאמנות היא נר לרגליהם, אבל גם אוהבים להחזיר את הכסף שהם השקיעו בסרטים, שברו את הראש - מה היה בסרט הזה שגרם לכך ששני מיליון אנשים קנו כרטיס כדי לראות? (לפעמים אפילו יותר מפעם אחת!) הם מצאו את הנוסחה, וכך נולדו סרטי הבורקס.

    על הנוסחה - בפוסט הבא.

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל