החיים הבנאליים

הזוגיות המשולמת כביכול

הכניסה של הרוחניות לחיים

קצת יותר מדי?

כשזוג חברים נמצא במשבר קשה, לעיתים אתה מנסה לעזור ולהבין, להתגונן ולייעץ.

מנסה להבין איך זה התחיל ומאיפה זה בא.

האם אין דרך חזרה בכלל?

היא מדהימה. הוא נשמה טובה.

ביחד..החברים הכי טובים.

משהו נשבר שם. אולי אפשר לקרוא לזה משבר גיל הארבעים. אולי לקרוא לזה חיפוש עצמי של אמצע החיים.

אבל זה קרה, וכשזה קרוב יותר, זה כואב יותר.

למרות שאולי פה ושם היו סימנים. האם יש ביטוח? אף פעם אין.

נשואים שלישיים שלה. ראשונים שלו.

הקשר התחיל לפני כ-11 שנים, היא עדיין הייתה נשואה. עם תינוק בן שנתיים.

במשבר בזוגיות. משבר שהוביל לפרידה. גירושים.

זוגיות חדשה. חתונה. שוב. ביום האהבה.

שני ילדים מדהימים.

בית במושב. עם המון אהבה. עסק משותף.

ואז..היא פשוט מצאה שפה משותפת מדיי עם מישהו חדש. רענן. מבריק.

והכי חשוב כנראה לא משעמם. כי הרי לחיות בזוגיות זה שיעמום אחד גדול.

והחליטה לעזוב את הבית.

שוב.

איך שגלגל מסתובב לו, אומרים..

האמת, אני מחכה שהיא תתאושש.

גם הוא מחכה שהיא תתאפס על עצמה.

כי הוא הוא כן לקח אותה כמובן מאליו והיום הוא יודע כמה הוא אוהב אותה ושהיא אהבתו היחידה.

למרות שהיא כבר הודיעה רשמית שהיא לא אוהבת אותו.

וגם לשיחות שלי היא לא עונה. למעלה משלושה שבועות.

האם יש אפשרות להחזיר אותה? אותם?

כי הכאב הוא עצום.

והחיים..הם מלאי פיתויים.