"לגנוב או לא לגנוב?" זו השאלה המעסיקה את רכבת ישראל.

כרגיל הפירסומאים מספקים לנו המאזינים לשידורים את האיוולת החדשה מפרי עטם של תמלילנים "גאוני השפה העברית"בפרסומת אתה מקשיב לנהג המנסה להתחכם, התוהה בינו לבין עצמו,אם לגנוב את הפסים לפני שהרכבת תחלוף. מן הסיטואציה עולה ומשתמע היטב כי הנהג עצר לפני הפסים,כאשר הרמזור מהבהב באדום,ואולי גם המחסום ירד וחסם את הדרך.ובכל זאת הנהג שמחפש לעצמו צידוק לגנוב את הפסים כלשונו,וכל פעם מסיבה אחרת .ובזחיחות דעת גמורה.ומה שחסר שם זו רק החלטה של שניה .אלא מה? שרכבת ישראל או נכון לומר כי התמלילן שהגה וכתב את הפירסום המטומטם,אינו מציג את הסיבה היחידה והאמיתית. מדוע אסור לחצות פסים במקרה כזה?מה שהיה חסר כאן הוא מלל בפי הנהג המונע כל שיקול דעת בכל צורה שהיא,תוך איזכור העונש בחוק,הכולל סיכון חיים. ועובדת היותו של הנהג הזחוח בכל שניה מצולם עם רכבו כל העת והעונש יבוא גם אם הוא גנב את הפסים. הצילום המרשיע יגרום לו שיתחרט על מעשיו.מאד.לסיכום .פרסום הנותן אפשרות לשיקול דעת ולו הקלושה ביותר הוא בבחינת בזבוז כסף לחינם. בפרסומת אחרת אנו שומעים בקשב רב כיצד נהג נבון .או לפחות כך הוא חשב את עצמו מסביר כיצד נהג בתבונה ולקח שתי הצעות מחיר שונות במחקר שווקים קטן.ואז מתפרץ לדבריו הכרוז "הנפלא" של בנק הדאר, שאומר לו איזה חכם? איזה גאון?ואז ממשיך ומטיח בנהג המסכן ובזילזול מופגן .איזה אידיוט? ביטוח עושים בבנק הדאר . ואז אתה שואל למה שנהג סביר כלשהו ילך לבטח רכב אצל מי שקורא לו אידיוט? בטוחני כי התמלילן הגאון עשה קופה טובה מיצירת פאר לשונית כזו.