לכי להתכסות בכעסך,

אני אשב כאן מוצל באור ואקרא

את עתוני-השבת.

את לא כמוני,

את קורצת מחומרים אחרים;

כששגית, לא היכוך בחגורת-מכנסיים.

כל-אימת

שאת מרימה עלי את הקול,

אני מתאבן מפחד,

אבל כשמקצה-החדר את קורצת לי,

אני משתנק מאהבה

וזהו.