כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דודי רצם

    ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

    הצבעים כמטאפורה בחיי

    23 תגובות   יום חמישי, 17/11/11, 23:32
    הצבעים כמטאפורה בחיי
    כשהכרתיך לראשונה, הייתה תקופה קיצית בי חמה, נכנס לחיי בסערת 
    רוחות...
    עכשיו כשהרוחות מתחזקות את מחפשת את צבעי הסתיו...
    אני מתגעגע לצבעי הקשת בענן...
    הנני איש צבעים ולעולם לא אדע מה צבעי מחר...
    האם זו קיללתי או ברכתי?
    הגשמים האחרונים המטירו בי מחשבות...
    שביל דרכנו הולך וצר.
    הנה ראי :
    כשאני אוהב, הצבעים מאירים וזוהרים...
    כשאני עצוב, הצבעים אפורים וזניחים...
    לפעמים הצבעים מתבלבלים ולא שואלים אותי ...
    בבוקר הצבעים קמים מתרדמה עיוורת ליום גדוש צבעים שלי כלפי אחרים...
    לפעמים מקנא אני בעיוור: שלעולם לא אדע תחושותיו בהעדר אור...
    כדי להגן עלי מצבעי מלחמה... אני עוטה עלי כרזה:
    מעתה הנני עיוור צבעים !
    ובא הגואל לצבעיי.
     דודי רצם.
    הצבעים כמטאפורה בחיי
    כשהכרתיך לראשונה, הייתה תקופה קיצית בי חמה, נכנס לחיי בסערת 
    רוחות...
    עכשיו כשהרוחות מתחזקות את מחפשת את צבעי הסתיו...
    אני מתגעגע לצבעי הקשת בענן...
    הנני איש צבעים ולעולם לא אדע מה צבעי מחר...
    האם זו קיללתי או ברכתי?
    הגשמים האחרונים המטירו בי מחשבות...
    שביל דרכנו הולך וצר.
    הנה ראי :
    כשאני אוהב, הצבעים מאירים וזוהרים...
    כשאני עצוב, הצבעים אפורים וזניחים...
    לפעמים הצבעים מתבלבלים ולא שואלים אותי ...
    בבוקר הצבעים קמים מתרדמה עיוורת ליום גדוש צבעים שלי כלפי אחרים...
    לפעמים מקנא אני בעיוור: שלעולם לא אדע תחושותיו בהעדר אור...
    כדי להגן עלי מצבעי מלחמה... אני עוטה עלי כרזה:
    מעתה הנני עיוור צבעים !
    ובא הגואל לצבעיי.
     דודי רצם.
    הצבעים כמטאפורה בחיי
    כשהכרתיך לראשונה, הייתה תקופה קיצית בי חמה, נכנס לחיי בסערת 
    רוחות...
    עכשיו כשהרוחות מתחזקות את מחפשת את צבעי הסתיו...
    אני מתגעגע לצבעי הקשת בענן...
    הנני איש צבעים ולעולם לא אדע מה צבעי מחר...
    האם זו קיללתי או ברכתי?
    הגשמים האחרונים המטירו בי מחשבות...
    שביל דרכנו הולך וצר.
    הנה ראי :
    כשאני אוהב, הצבעים מאירים וזוהרים...
    כשאני עצוב, הצבעים אפורים וזניחים...
    לפעמים הצבעים מתבלבלים ולא שואלים אותי ...
    בבוקר הצבעים קמים מתרדמה עיוורת ליום גדוש צבעים שלי כלפי אחרים...
    לפעמים מקנא אני בעיוור: שלעולם לא אדע תחושותיו בהעדר אור...
    כדי להגן עלי מצבעי מלחמה... אני עוטה עלי כרזה:
    מעתה הנני עיוור צבעים !
    ובא הגואל לצבעיי.
     דודי רצם.

    "הצבעים כמטאפורה בחיי"


    כשהכרתיך לראשונה, הייתה תקופה קיצית בי חמה, נכנס לחיי בסערת

    רוחות... 

     

    עכשיו כשהרוחות מתחזקות את מחפשת את צבעי הסתיו...

    אני מתגעגע לצבעי הקשת בענן... 

     

    הנני איש צבעים ולעולם לא אדע מה צבעי מחר...

    האם זו קיללתי או ברכתי? 

     

    הגשמים האחרונים המטירו בי מחשבות...

    שביל דרכנו הולך וצר. 

     

    הנה ראי :

    כשאני אוהב, הצבעים מאירים וזוהרים... 

    כשאני עצוב, הצבעים אפורים וזניחים... 

     

    לפעמים הצבעים מתבלבלים ולא שואלים אותי ...

    בבוקר הצבעים קמים מתרדמה עיוורת ליום גדוש צבעים שלי כלפי אחרים...

     

    לפעמים מקנא אני בעיוור: שלעולם לא אדע תחושותיו בהעדר אור...

    כדי להגן עלי מצבעי מלחמה... אני עוטה עלי כרזה:

    מעתה הנני עיוור צבעים ! 

     

    ובא הגואל לצבעיי. 

     

     

     דודי רצם. 

     

     מצורף איור בשם: "סערה בחיי".

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/11 17:10:
      כשרוצה להכניס חיוך ושמחה , לבשר לעצמי התרגשות. מוסיפה צבע. גם הגוף מגיב להתרגשות בצבע. סומק, עיניים בורקות. החורף מכהה את הצבעים. ועל עיוורון מתקיימים חושים מחודדים אחרים יותר מאתנו ה"רואים". הציור: חיבור חזק שיצר סדקים.. וצבעים אפורים, מחשבות נסערות. * (אשוב בצאתם)
        23/11/11 22:06:
      ברור שלא
        20/11/11 22:57:
      תודה לכולם על תגובתכם,אין בכוונתי הייתה לפגוע באף אדם קל וחומר לא בעיוורים.
        20/11/11 20:55:
      הכרת פעם עיוור שאתה יכול לכתוב משפט כזה?
        20/11/11 19:29:
      אהבתי מאוד את האיור ואת הכתיבה

      המורה שלי אמרה שכאשר "מתלכלכים" בצבע רואים דברים שאנשים "נקיים" לא רואים... זה סוג של חומר ממסטל... ואני לא מדברת על הטרפנטין, אלא דווקא מתייחסת לפיגמנטים הם בהחלט מצד אחד הלוצינטים ומצד שני מגלים פרגמנטים הנסתרים מעין בלתי מזויינת.
      .
      הייתי סכמטית נפטרת מהנקודות בטקסט, הן לא מוסיפות דבר, מיותרות, כך כתב לי עורך לשוני, ואימצתי דעתו, אבל הטקסט שלך, ואתה זה שתחליט. כמובן !
      .
      ובהחלט הדברים בראי של היום נראים אחרת בראי האתמול והמחר, בהתייחס לטקסט.
      יופי של חומר למחשבה ואסוציאציה !
      המשך לכתוב !! וליצור בחומר !!

        19/11/11 18:34:
      אהבתי מאד את הפוסט ואת הציור.
      הגיגים פילוסופיים מעניינים במיוחד!
        18/11/11 21:58:

      איש של צבעים כתבת מקסים
      והציור , אני גם רואה בו את סמל האינסוף

      ''

      שלא יגמר לעולם.....

        18/11/11 21:43:
      ציור עם עוצמה..
        18/11/11 21:21:
      אז למה היום הם שחורים ואפורים, האם אתה עצוב?
        18/11/11 20:31:
      דודי, איזה שיר! נוגע בכל מקום בגוף ובהווי שלי. אתה כל הצבעים בעולם - והצייורים? שמע את האנחה יוצאת מתוכי :)
        18/11/11 18:23:
      צבעוניות מבורכת :)
        18/11/11 17:19:
      שיר טוב... התמונה חזקה מאוד.
        18/11/11 13:26:

      שיר מיוחד.
      אצלך גם השחור לבן הם צבעוניים, כדוגמת הרישום.

      אתה מתרגם רגשות לצבעים.
      אבל לכולנו ישנם ימיןם של שמש וצבעים חמים וכאלו של גשם וצבעים קרים.
      כי המציאות היא רבגונית וצבעונית, ומאוד מאוד דינמית.

      ותברך על כך שעיניים רואות לך, וביכולתך להבחין בגווני הגוונים..

        18/11/11 12:05:
      העולם שלך מלא צבעים. לראיה מגוון העיסוקים בהם אתה עוסק. תהנה מעולם הצבעים שאתה יכול לראות ותשאף לשנות את הצבעים שמפריעים לך
        18/11/11 11:54:
      כמה כייף שיש לנו צבעים בחיינו...ואתה בכלל איש של צבעים, ציורים וסיפורים, ועכשיו גם של שירים כך שאין ביכולתך להיות עיוור צבעים !!! למרות זאת, אהבתי את שירך , כתיבתך וציורך,אחלה סופ"ש
        18/11/11 11:47:
      מורגש בעליל שתוכנו של השיר מתמקד בקונפליקט שבין ה'יש' הרגוע והמבורך לבין המסעיר מחדד החושים המסכן את היש. המשורר למרות שמזהה את ה'יש' גם כאקווריום מגביל אותו . מחליט לשמור על ה'יש' . ואני שואל את עצמי , האם יצליח ? . מחוסר הכרות מעמיקה עם המשורר , ובידיעה שעיסקו גם בשוק . אבחר דרך הקלה ואנחש בפראות ובחוסר אחריות שאנו רואים אדם שמודע לפיתויים סביב , אך החליט לשמור על זוגיותו .
        18/11/11 08:36:
      בוקר טוב דודי, לעולם ובשום מצב אל תקנא בעיוור .. כי הרי גם אם אנו רואים מראות מכוערים זה עדיין אומר שיש לנו עיניים רואות שיראו גם מראות יפים, כמו שכשהלב כואב זה מסמן לנו שיש לנו לב שיכול גם לשמוח .. והרי זה בעצם מה שרצית לומר, לא? עיוורון צבעים זו בסה"כ עוד עבודה קטנה לאמא שצריכה לעזור בבחירת בגדים.. מנסיון :) גם עם בוא הגשם אתה יכול לבחור לראות את האפור בחוץ או לדמיין את צבעי הפרחים שיפרחו באביב תודות לגשם מבורך זה... שבת שלום לך ידידי היקר.
        18/11/11 06:13:
      יופי של מטופורה ... העולם צבעוני ומלא גוונים, לראות כך זה סימן לבגרות פנימית ובשלות *
        18/11/11 00:11:
      זו בהחלט ברכה((:
        17/11/11 23:52:
      היי דודי היקר, השיר יפה. אני אוהבת את המשחק שלך עם כל הצבעים שלך ועם הצבעים שלך כלפיי האחרים, גם שעבורך הם כבר נגמרו לך. השיר מעלה גם תחושה קשה, כי הוא הולך וצר, ומבשר את הסתיו והחורף, אבל אולי זה בר חלוף, כי הרי ציינת שלפעמים הצבעים מתבלבלים לך. אולי עכשיו זה בלבול, שיבהיר בהמשך טוב יותר את הצבעים, כמו שהם באמת. ואהבתי מאוד את הרצון להיות לפעמים "עיוור צבעים" כדי לא להצטרך לבחור מתוכם... ולא להצטרך להבחין בהם, לראות גם את הצבעים שאנחנו לא ממש רוצים ... אהבתי מאוד את כל הדימויים בשירך. כל הכבוד, ג.ע.2
        17/11/11 23:49:
      הצבעים שואלים אותך. היום הם אפורים ושחורים - כלומר אינם. כלומר אתה עצוב. אבל יש נחמה פורתא. לפחות תשמח על השיר המצוין ועל הציור גם. הפעם כשהצבעים אינם, הפך הציור להיות פיסולי. מעניין מאין הגיע אליך המבוע הזה ( של הכתיבה, השירה והציור)?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      razam-דודי רצם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין