■ במהלך כל השבוע נמשכו הדיווחים הסותרים אודות הפיצוץ המסתורי שאירע בבסיס הטילים הסמוך לטהרן ■ גורם המקורב לשלטונות האיראנים אמר לעיתון "גרדיאן" הבריטי כי הפיצוץ היה "מעשה ידיו של המוסד" ■ במקביל צוטט גורם ביון מערבי, שאמר דברים דומים לכתב של מגזין "טיים" בירושלים ■ אפילו גורם איראני בכיר, הודה כי מדובר במעשה ידיה של מדינת ישראל באמצעות המוסד ■ אולם הרמטכ"ל האיראני אמר כי מדינת ישראל אינה קשורה לפיצוץ, אלא מדובר בתאונה שארעה לדבריו "במהלך ניסוי נשק תקיפה נגד מדינת ישראל" ■ שר הביטחון אהוד ברק התייחס גם הוא לסוגיית הגרעין האיראני, וחולל סערה כשצוטט באומרו: "לו הייתי איראני הייתי גם אני רוצה נשק גרעיני" ■ ברק מיהר להכחיש כי אמר את הדברים, והסביר כי לא פורש כהלכה ■ אולם סדרת פליטות הפה של ברק, גם בנושא האיראני, מעלה תהיות רבות, אם הוא האיש הנכון שמסוגל להוביל ולקבל החלטות בנושא ■ נתניהו שחושש מהמשך הפטפטת בנושא, אסר בינתים על ברק וליברמן להשתתף ב"פורום סבן", שיערך בחודש הבא בוושינגטון ■ בפורום אמורים לנאום גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, וראש המוסד היוצא מאיר דגן ■ סוגיית הגרעין תעמוד במרכז הענינים, ונתניהו רוצה למנוע עימות פומבי בשאלת התקיפה — בעד ונגד ■

"אם איראן תהיה גרעינית, לא יהיה אפשר למנוע מאף מדינה להחזיק ביכולת גרעינית. זה יפתח מירוץ חימוש חדש תחת ידיים לא אחראיות בהן גם תחת שלטון האחים המוסלמים. זה מסוכן מדי", הבהיר ברק. "מעבר לזה, אם אף אחד לא יפעל נגד האיראנים כדי לעצור אותם ובעוד חמש שנים נמצא את עצמנו מתעוררים כאשר האיראנים כבשו את קטאר או בחריין, מי יוכל לבוא ולשחרר אותן?"

אריה זיסמן

שר הביטחון אהוד ברק, לא מפסיק להפתיע. את התכונה הזו של השימוש בהפתעות תכופות, סיגל לעצמו עוד מימיו כמפקד בצבא, שפיקד על פעולות נועזות בעורף האויב ונגד גורמי הטרור. כאשר נכנס לפוליטיקה הביא עימו את גורם ההפתעה, ומאז אינו מפסיק להשתמש בו.

הוא עשה זאת כאשר החליט לשוב למפלגת העבודה לאחר שהובס והודח מתפקיד ראש הממשלה, והוא המשיך בכך, כאשר בוקר אחד קם והפתיע בהודעת העזיבה ממפלגתו והקמת מפלגת "עצמאות". השבוע שב והפתיע, והפעם בתחום הכי רגיש. הגרעין האיראני.

בשיאו של הדיון הציבורי, לאחר דו"ח סבא"א והניסיונות של מנהיגי העולם לעצור את הגרעין האיראני, אם בהחרפת הסנקציות, או באיומים מרומזים של "כל האופציות על השולחן", יצא ברק באמירה (אומללה) ביותר. בראיון לתקשורת האמריקאית אמר: "אילו הייתי איראני, הייתי רוצה נשק גרעיני"...

למחרת מיהר אמנם ברק להכחיש כי הדברים הללו יצאו מפיו, אך האמירה הכתה גלים והנזק נעשה. הדברים פורשו כאילו ברק, מבין לכאורה את המשטר האיראני. ההסברים שלו לא עזרו. גם לא ההתפתלות סביבם.

האם ברק למד את הלקח? האם יפסיק סוף סוף להפתיע? ההפתעות שלו גורמות לחשש רב אצל רבים במדינת ישראל. ההפתעה הגדולה תהיה, כאשר בוקר אחד יקומו כולם למשמע החדשות שיבשרו: הלילה תקפו מטוסי חיה"א הישראלי את הכורים הגרעינים באיראן. רגע לאחר מכן כבר תישמע אזעקה עולה ויורדת ברחבי הארץ.. זו תהיה ההפתעה המושלמת של ברק. ומכך כאמור חוששים רבים.

"כווולם להיכנס לבתים"

אין זו הפעם הראשונה בה חוטא ברק בפליטת פה אומללה (כתבה נרחבת בגיליון זה על פליטות פה של הפוליטיקאים). גם בעיצומה של האינתיפאדה הפלשתינית, בראיון שנערך עימו לאחר שחרורו מהצבא, אמר ברק: "אם הייתי פלשתיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני הסירוב".

האמירה הזו הכתה גם היא גלים והתפרשה כסוג מסוים של הבנה למניעיהם של גורמי הטרור. ברק מיהר אז להסביר, כי לא התכוון להצדיק את הטרור, אלא רק לטעון, שסביר להניח כי היה בחר בדרך דומה לזו של המחבלים.

ההתפתלות שלו היתה אומללה, בדיוק כמו האמירה, ובדיוק כפי שקרה לו שלשום בראיון על הגרעין האיראני. נתניהו שביקש להפסיק את הפטפטת בנושא, לבטח זעם, אך לא העיז לומר מילה לברק.

רק בשבוע שעבר אמר ברק בראיון לתקשורת הישראלית, כי לא יהיו חמישים אלף הרוגים, גם לא חמשת אלפים. יתר על כן, אפילו חמש מאות הרוגים לא יהיו אם כווווווולם ייכנסו לבתים... אבל אותו שר ביטחון ממש, שעכשיו מרגיע, הזהיר בקיץ האחרון על חמישים טון חומר נפץ שצפויים לנחות עלינו מדי יום ביומו במלחמה הבאה. למי איפוא להאמין. לברק (ורעם) של החורף, או לברק הקיצי...

הפרשנים הרבים שמנסים לעמוד על טיבו של ברק נפעמים כל פעם מחדש. מצד אחד מדובר באדם ברוך כישרונות. התקדמותו המהירה בצבא, בפוליטיקה ובעסקים, מעידה על כך. האיש מצטיין גם בחשיבה אנליטית, כישורים מתמטיים ומוסיקליים. מאידך יש גם דוגמאות הפוכות.

כשלונות סדרתיים

"משהו רע רודף אותו פעם אחר פעם" כתב השבוע אחד הפרשנים, בהתיחסו לברק. הדוגמאות אינן מעטות: אסון צאלים ב´ בתקופת כהונתו כרמטכ"ל (והאשמה שלא הוכחה נגדו: "אהוד ברח"). הסיום המביך של כהונתו כראש ממשלה בשנת 2000, כישלון מפלגת העבודה בראשותו בבחירות ב-2009. התפוררות העבודה לאחר מכן, ההשתלטות המביכה על ה"מרמרה", ללא הכנה מוקדמת, בהיותו שר ביטחון ותוצאותיה המדיניות הקשות.

ברק היה קרוב להגשים כמה מתוכניותיו, שאם היה מצליח בהן, היה נכנס לספרי ההסטוריה, ואפילו זוכה באותיות של זהב. ב-1992 כמעט והצליח (על פי מקורות זרים) להתנקש בשליט עיראק דאז, סדאם חוסיין. כאשר כיהן כראש ממשלה, היה קרוב מאד לגיבוש הסכם שלום עם סוריה (ועידת שפרדסטאון) ועם הפלשתינים ב-2000. אלא שבמקום שלום קיבל את האינתיפאדה. כאשר קיבל את העבודה בפעם השנייה, היה קרוב לשקם אותה, אבל מהר מאד הרס אותה כמעט לחלוטין.

לנוכח כל הדברים הללו, צריך להתייחס בחשש לחזית שלו בעניין מספר ההרוגים הצפוי במדינת ישראל, אם זו תתקוף לאחר (או לפני) תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין.

סדרת כישלונותיו של ברק מעלה את השאלה, האם אכן מדובר בתוצאה הנובעת מאופיו ומהיעדר כישורים מתאימים. השאלה הזו גוברת, כאשר שר הביטחון, הוא שניצב היום ליד ההגה והשפעתו רבה על ראש הממשלה. הברית האסטרטגית בינהם כרוכה ישירות בעמדתם בסוגיה האיראנית. לפיכך הכשלונות הסדרתיים של ברק, עלולים להפוך לטרגדיה כללית.

חשש מעימות פומבי

נתניהו מודע לנזקים שיכול ברק להסב במו פיו. אולי משום כך, אסר עליו להשתתף בחודש הבא בועידת סבן שתיערך בוושינגטון. הסיפור מאחורי העניין הזה מעניין. "פורום סבן" מתקיים מדי חודש דצמבר בוושינגטון, ועוסק ביחסי ישראל-ארה"ב. בכנס משתתפים מדי שנה בכירי הממשל האמריקאי וכן שרים, חברי כנסת ופקידים ישראלים בכירים. בכנס השנה צפויים לנאום סגן הנשיא ג´ו ביידן ושרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון. מהצד הישראלי אמורים היו ליטול חלק בכינוס שר הביטחון ברק ושר החוץ ליברמן.

באופן טבעי ובעיקר לאחר דו"ח סבא"א, יעסוק הכנס באחד ממושביו המרכזיים בגרעין האיראני ובדרכי ההתמודדות מולו. סביר להניח שברק וליברמן התכוונו להתייחס לסוגיה בנאומיהם.

אולם לפני כמה ימים פנתה לשכת ראה"מ לשר הביטחון ולשר החוץ וביקשה מהם שלא לשאת נאומים בנושא האיראני בעיתוי הנוכחי. זאת משום הרגישות הבינלאומית והרצון הישראלי לשמור על עמימות ופרופיל נמוך בנושא. המטרה היא לא להעמיד את מדינת ישראל במרכז העניין, וכן לא לפגוע במאמצים להטלת סנקציות נוספות על איראן.

עם זאת קיימת אפשרות נוספת, מדוע התבקשו ברק וליברמן לבטל את השתתפותם בפורום סבן. נתניהו לא מעוניין שהשניים יתעמתו פומבית עם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי וכן ראש המוסד היוצא מאיר דגן. השניים אמורים ליטול חלק בדיוני הפורום, וסביר להניח כי יביעו את עמדתם נגד התקיפה באיראן.

אם ברק היה נואם באותו כנס, הוא היה מתייחס גם כן לנושא, ועניין התקיפה (או אי התקיפה) היה הופך לעימות פומבי. לאור המתיחות הרבה בין אשכנזי לברק, ולאור פליטות הפה הרבות של דגן בנושא, העימות הזה היה זוכה לתגובות רבות, וגורר אותם להתבטאויות חריפות עוד יותר.

ברק נענה לבקשת נתניהו, ביטל את השתתפותו ובלשכתו אמרו כי הדבר נובע מ"אילוצי לוח זמנים". במקביל גם ליברמן עומד להודיע על ביטול השתתפותו.

"גם למדינת ישראל יש יכולת"

העמימות סביב סוגיית התקיפה חשובה, ונתניהו כבר נכתב, מעוניין למנוע פטפטת בנושא. כל זה לא מנע כאמור מברק להתראיין לכלי תקשורת מרכזי בארה"ב. מלבד אמירתו "אילו הייתי איראני", שהוזכר לעיל, היו בראיון עוד כמה אמירות מענינות.

ברק הסביר במהלך הראיון, כי טהרן לא מפתחת את תוכנית הגרעין שלה רק בגלל מדינת ישראל. "יש להם היסטוריה של 4,000 שנה. הם מסתכלים מסביב והם רואים את הודו שיש לה יכולת גרעינית, מביטים גם על הסינים, פקיסטן והרוסים. הם מסתכלים מערבה ורואים שסדאם ניסה, אסד ניסה".

ואז הוסיף ברק את המשפט הבא כאילו כבדרך אגב: "הם מביטים ורואים שגם למדינת ישראל כביכול יש את היכולת". למזלו של ברק, המראיין לא הקשה עליו בנושא, ולא ביקש לברר עד תום, איזו יכולת מחזיקה מדינת ישראל ומה יש ב"מפעל הטקסטיל" בדימונה.

ברק המשיך בראיון ואמר כי אסור לעולם לאפשר לאיראנים לממש את שאיפותיהם. "מזרח תיכון עם איראן גרעינית יהיה מקום אחר לחלוטין. העולם יכול להרשות לעצמו שארה"ב תהיה גרעינית, וגם לרוסיה, סין והודו, בנסיבות מסוימות יהיה גרעין. אך זה לא המקרה של איראן".

"אם איראן תהיה גרעינית, לא יהיה אפשר למנוע מאף מדינה להחזיק ביכולת גרעינית. זה יפתח מירוץ חימוש חדש תחת ידיים לא אחראיות בהן גם תחת שלטון האחים המוסלמים. זה מסוכן מדי", הבהיר ברק. "מעבר לזה, אם אף אחד לא יפעל נגד האיראנים כדי לעצור אותם ובעוד חמש שנים נמצא את עצמנו מתעוררים כאשר האיראנים כבשו את קטאר או בחריין, מי יוכל לבוא ולשחרר אותן?"

הפיצוץ המסתורי — מי אחראי

בהתיחסו לסנקציות הרצויות נגד איראן, אמר ברק כי "הסנקציות היו יכולות לעבוד אם רוסיה וסין והודו היו מצטרפות". עם זאת, סירב לענות על שאלות הקשורות באפשרות לתקיפה צבאית באיראן, וקרא בדבריו לפעול בדיפלומטיה אך "לשמור על כל האופציות על השולחן".

כשברק מדבר על "כל האופציות", הוא לא מתכוון לתאונה (או החבלה) בבסיס הצבאי האיראני, בה נהרגו 17 חברי משמרות המהפכה האיראנים ובהם קצין איראני בכיר ביותר המקביל בדרגתו לסגן אלוף בצה"ל.

במהלך כל השבוע נמשכו הדיווחים הסותרים על אודות הפיצוץ המיסתורי שאירע בבסיס הטילים הסמוך לטהרן. גורם המקורב לשלטונות האיראנים אמר לעיתון "גרדיאן" הבריטי כי הפיצוץ היה "מעשה ידיו של המוסד". במקביל צוטט גורם ביון מערבי, שאמר דברים דומים לכתב של מגזין "טיים" בירושלים.

אפילו גורם איראני בכיר, הודה כי מדובר במעשה ידיה של מדינת ישראל באמצעות המוסד. דיווח הפוך ורשמי פורסם בסוכנות הידיעות האיראנית מפיו של פארס עלי לריג´אני, יו"ר הפרלמנט האיראני, מבכירי המשטר האיראני. הוא הבהיר כי מדובר בתאונה ותו לא. בדבריו הכחיש בתוקף כי האירוע קשור לניסויים גרעיניים או לטילים בליסטיים, ושלל מעורבות זרה בתקרית.

גם הרמטכ"ל האיראני אמר כי מדינת ישראל אינה קשורה לפיצוץ. אולם הבהיר כי הארוע התרחש במהלך ניסוי נשק תקיפה נגד מדינת ישראל...

פצצות חודרות בונקרים

כאשר כל העולם מתייחס לפיצוץ המסתורי באיראן ולאחריות מבצעיו, יש איש אחד בארץ, שאינו יכול לשבת בשקט. גם הוא חייב להתייחס. שמו הוא כמובן... אהוד ברק.

כאשר נשאל על הפיצוץ באיראן, והאם ידי מדינת ישראל בעניין, מרח חיוך מצד לצד והשיב בצמד מילים: "כן ירבו". מדובר באמירה מתלהמת, שמתאימה יותר לשרים באיראן ולא לשרים ישראלים. פלטן פה סידרתי. כבר אמרנו.

התגובות על דברי ברק ועל הראיונות שלו, לא אחרו לבוא, והגיעו בעיקר מספסלי האופוזיציה. יואל חסון מקדימה אמר בתגובה כי "ברק הוא המוביל של הפטפטת הישראלית בנושא איראן". לדבריו, "עמדת הפרשן לא תשחרר את ברק מאחריות לכל כך הרבה כשלים של הממשלה הזאת".

במקביל גם בקואליציה לא אהבו את התבטאותו של ברק. חברת ועדת החוץ וביטחון, מירי רגב, ששימשה בעבר צנזורית צבאית ודוברת צה"ל, אמרה כי "דווקא משר הביטחון מצופות אמירות אחראיות וענייניות, ושיהווה דוגמא לכך שתפסיק הפטפטת סביב איראן, שאינה מוסיפה לאף אחד".

כך או אחרת, מי שמגלה סימנים לתקיפה אפשרית, היא ארה"ב. בספטמבר האחרון קיבל חיל האויר האמריקאי משלוח ראשון של פצצות חודרות בונקרים. כל אחת מהפצצות מתוצרת חברת בויאנג, שוקלת קרוב ל-15 טונות ומסוגלת להשמיד מטרות הקבורות עמוק מתחת לאדמה. סביר להניח שהגרעין האיראני נמצא גם הוא מוטמן בבונקרים, ומכאן חשיבות הפצצות הללו.

ברק טרם התבטא בנושא הזה. אולי בקרוב...