אלו שתי שביתות זהות במהותן. הן מוכיחות לישראלים האדישים שבישראל אין חופש התארגנות על רקע מקצועי. הן מעוררות שאלות מביכות על מהות הדמוקרטיה שכולנו חושבים שהיא קיימת בישראל.

בשנת 1951 ניצחה בבחירות למועצת איגוד הימאים רשימת מועמדים לא מפלגתית ברוב מוחלט. המועצה הנבחרת בקשה להקים איגוד ימאים עצמאי מחוץ למסגרת ההסתדרות הכללית. בן גוריון אמר: לא יקום ולא יהיה! הימאים התפטרו באופן קולקטיבי ממקומות עבודתם. ההסתדרות החלה להפעיל את הספינות בעזרת מפירי שביתה וימאים זרים. התפתחה אלימות על אניות הסוחר שבה ההסתדרות עירבה את "פלוגות הפועל" - ארגון מפלגתי אלים שהתקיים שנים רבות בתוך "הדמוקרטיה הישראלית הצעירה". ההסתדרות הקימה ארגון ימאים חדש הנתון לחסותה. בן גוריון הכריז בכנסת: "לא היית ולא קיימת כל שביתה. נעשה ניסיון חבלה על ידי אויבי המדינה." ואז שלח בן גוריון - שר הביטחון - כצעד לשבירת השביתה צווי גיוס למילואים למנהיגי הימאים שרצו בסך הכל איגוד מקצועי עצמאי ללא חסותה הכואבת של ההסתדרות הכללית. בציבור קמה זעקה ופיקוד הצבא רטן בשקט נגד הגיוס למילואים של מנהיגי הימאים. השביתה הסתיימה בהכנעתם של הימאים: לא קם איגוד מקצועי חופשי והימאים חזרו לעבודה תמורת הבטחה ששום ימאי לא יפוטר מעבודתו. 

חוץ מכניעת הימאים השובתים ב-1951, כל הסיפור עם הרופאים המתמחים המתפטרים חוזר על עצמו כעת. הפעם לא היה "גיוס למילואים" פיקטיבי ובמקומו יש איום של ביבי להביא רופאים מהודו כדי לשבור את השביתה.

כאשר אוספים יחד את קורות שתי השביתות הזהות במרחק 60 שנים זו מזו, ניסיונות החקיקה במטרת השתלטות על בג"צ, וניסיון ההכנעה של התקשורת המסחרית (ערוץ 10) - אין מנוס מהמסקנה שאנחנו משלים את עצמנו שאנחנו חיים במשטר דמוקרטי. הפשיזם הוא כבר כאן, רק לא הודיעו לנו רשמית על כך. אנחנו עוצמים עיניים באשליה עצמית. ההתעוררות תהא קשה מנשוא.