שני סרטים שבהחלט ראויים לתשומת ליבנו יוצאים היום לאקרנים, והשמחה רבה:

1. מצפן הזהב- סרט פנטזיה שמהווה את החלק הראשון בטרילוגיה "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן. הספר הראשון , "מצפן הזהב", יצא לאור ב- 1995 וזכה מייד להתלהבות עצומה בבריטניה ובעולם כולו. העיבוד לקולנוע היה רק עניין של זמן, ולמרבה המזל חברת "ניו ליין סינמה", שעומדת מאחורי  טרילוגיית שר הטבעות, זכתה בזכויות על הספר.

   אחרי ההצלחה האדירה של "שר הטבעות" שטף את הקולנוע גל אדיר של סרטי פנטזיה, רובם נעו בין סרטים מביכים לכישלונות מהדהדים (נזכיר, לדוגמה, את אראגון, גשר לטרבית'יה ובאחרונה THE DARK IS RISING שלדעתי לא יופץ בארץ אחרי הכישלון החרוץ שנחל בארה"ב). רק אפוס אחד, "דברי ימי נארניה", ביצע מעבר מוצלח לקולנוע ( לא מבחינת הביקורות אלא מבחינה קופתית).

   אני שמח לבשר שמבחינתי "מצפן הזהב" הוא הדבר הטוב ביותר שחובבי הפנטזיה זכו לו אחרי שר הטבעות. אמנם, בדיוק כמו הספר, מדובר כאן בפנטזיה שלכאורה פונה אל בני הנוער. אבל מבט מעמיק יותר בעלילה ובמשמעויותיה יבהיר לכולם, שהמבוגרים יכולים למצוא בסרט סיבות רבות להנאה. גלריית השחקנים מרשימה, העיבוד נאמן למקור הספרותי והמעבר לקולנוע של הדמונים (בעיניי הרעיון המבריק והמקורי ביותר בטרילוגיה) מוצלח ביותר.

   אמנם יש לי תחושה שרק מי שקרא כבר את הטרילוגיה יוכל באמת ליהנות מהסרט, אבל אני מקווה שבמקרה הזה אתבדה. 

 אגב, נפלאה מבינתי העובדה שהטרילוגיה זכתה להצלחה כה רבה בעולם על אף המסר האנטי - דתי החריף המלווה אותה לכל אורכה. מהבחינה הזו "מצפן הזהב" הוא קונטרה מוצלחת ל"נארניה"  בעל המאפיינים הנוצרים-אוונגליים.

 הסרט מומלץ בחום ותודה רבה לקוקי.

   2. כולנו זוכרים את הסאגה שהתעוררה סביב זכייתו של הסרט "השתולים" ( בשמו המקורי והמוצלח הרבה יותר THE DEPARTED ) באוסקר לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר.כולם רצו שהבמאי הותיק מרטין סקורסזי יזכה סוף סוף בפרסים הללו, ושכחו שהסרט לא מי יודע כמה. בעיניי הסיום היה ממש מגוחך, והעלילה לא הצליחה לספק תחרות לסרטי הפשע והמאפיה הגדולים מהעבר.

   לכן  הגעתי עם חששות רבים ל"אמריקן גנגסטר", שיוצא גם כן הערב לקולנוע  שני סרטי פשע גדולים תוך שנה, חשבתי לעצמי, הוליווד אינה באמת יכולה לעמוד במעמסה הזו ולדאוג שיהיו טובים. גם הבמאי, רידלי סקוט, שנוטה לתיאטרליות יתר, לא היה גורם משיכה מבחינתי.

לשמחתי התבדיתי. מדובר בסרט נהדר, שמתחיל לאט מאוד והולך וצובר תאוצה לקראת הסוף. הסיפור (שמבוסס על אירועים אמיתיים) מרתק, וכל השחקנים מתפקדים היטב. שני כוכבי על, דנזל וושינגטון וראסל קרואו, מובילים את הקאסט, כשוושינגטון מציג הופעה משובחת ומצמררת ( אם מישהו יפתח קבוצה בפייסבוק "תנו לדנזל אוסקר על אמריקן גנגסטר" אני שם. חחח). בשוט הפותח של הסרט הוא מרוקן מיכל נפט על אדם כפות, מצית אותו ויורה בו. בהמשך הוא מציג בפנינו דמות אנליטית , ללא רגשות, ועושה זאת בצורה ממש מקפיאת דם. בעיניי הסצינה החשובה ביותר להבנת הדמות הזו היא סצינת מעיל הפרווה (ולא אוסיף פרטים כדי לא להרוס לכם). בקיצור, סרט מצוין. לרוץ!

  חג חנוכה שמח!