כותרות TheMarker >
    ';
    0

    עצירות

    2 תגובות   יום שישי , 18/11/11, 19:07

    לא הייתי מוכן לזה, איך יום אחד נחתה עלי העצירות המילולית. ניסיונם של כותבים אחרים הזהיר מפני הסינדרום, שיש לו סימפטומים דומים לעצירות גופנית, אבל לא בדיוק. לי, מכל כיוון, זה הרגיש כמו מחלה. אנסה לתאר את התחושה ואת השתלשלות האירועים, ולבצע בעצמי אנליזה כדי להגיע לדיאגנוזה ופרוגנוזה- בתקווה שיש פה סיכויי החלמה סבירים.

     

     

    הכל התחיל כשפתאום עם תחילת שנת הלימודים חזרתי לקרוא עיתונים ללא התראה מוקדמת. חלק כפייתי בי אמר שאקססורי הכרחי בפרסונת הסטודנט שלי הוא עיתון. ואם אין "הארץ" (ואין.) אני נאלץ להסתפק בעיתונות החינמית- הילדים השובבים "ישראל היום" ו"ידיעות" שמתקוטטים ביניהם בשער הקמפוס על תשומת ליבם של צרכני העתיד שלהם. הצד הטוב של ביבי, מול הצד הרע והמכוער שלו. כמעט אין מצב להוציא אותו טוב בימים אלה- בכל זאת, הוא מתנשק עם אבו-מאזן אצל "בנטון" ונדחף לכל מיני תמונות של מרקו- אבל ייאמר לזכותם של אנשי ה"ביביתון" שהם מנסים.

     

     

    למרות הרשרוש המרגיע והנוסטלגי של הנייר האמיתי בכפות הידיים, הייתה זו רק כסות מתעתעת לחדשות הרעות. "יורים עלייך!" צעק מתוכו העיתון. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. את האסיר משה קצב כבר הוציאו להורג. אפילו שהוא הרגיע שאין בכוונתו להתאבד. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. סנדי בר נעלמה משלטי החוצות בירושלים. נשית מדי, נאמר. קרן נויבך כבר לא הייתה בערוץ 1. לא עוברת מסך, נאמר. קצת אבסורדי שהערוץ שגרם להפיכת גוון פניה לאפור ולהזדקנותה המוקדמת עוד בטרם מלאו לה 21, מפטר אותה מסיבות קלושות שכאלה. מה יגידו איילות-חסון הקיר?

     

     

    החדשות הרעות הרי באות בצרורות, וגם לא חסו עלי האיום האיראני להשמידנו, האיומים לסגור את ערוץ 10, איומי הרופאים להתפטר, איומי הליצמן לפטרם בעצמו, מופע האימים של ליברמן (פרק 5367: VS המוסד), התערבות הממשלה הימנית בהליכי בחירת השופטים, התערבות הממשלה הימנית במימון ארגוני שמאל, התערבות הממשלה הימנית בהשלם את החסר. ואיך אפשר לשכוח את המאמר המחריד של ג'ייסון אלכסנדר מ"סיינפלד" על זה ש"יס ווי קן" לעשות שלום ב"ריג'ן"? אבל השיא היה ששוב נלקח מאיתנו תואר יוקרתי (בגלל האנטישמים כמובן) - הפעם זה היה ים המלח שלא ייחשב אחד מפלאי עולם, למרות בר רפאלי ולמרות 1000 אנשים בעירום מלא.

     

    ''

     

    פה כבר חשדתי. היו לי מלא דברים להגיד, כל מיני מילים על קצה הלשון, בעיקר רעות ומכוערות, אבל לא הצלחתי להוציא כלום. נימול בקצות האצבעות. שיתוק ושתיקה. חרדת מקלדת מסוג קשה ביותר. רמת סיכון א' פלוס.

     

     

    מה גם שאז הגיע המבול ולקח איתו כל רצון לחיות. נכון, זה כיף להתכרבל ולשתות שוקו חם (במיוחד אם אתה דמות מסרט מצויר), אבל זה השלב שהכלים בכיור מתחילים להצטבר, והקוביות שעבדת עליהן כל כך יפה עד לפני שבוע כשעוד גרת במדינה טרופית-למחצה מתחילות להינמס כמו קוביות שוקולד מול האח.

     

     

    כל יסוד של דיכאון הופך לנוירוזה בחורף. חברים נופלים אחד אחד למערבולת המחשבות האובדניות (חוץ מקצב כמובן, הוא לא מתכוון להתאבד). ובלילה אחד, בעיצומה של סופה בשלולית התל-אביבית, איבדה המקלחת הרעועה בביתי 14 מטובי אריחיה, שנפלו והתנפצו על הרצפה. וכך קרה שעלו בי כיסופים לשלוליות של הרפת בקיבוץ, שם היינו עושים "סקי" בחורף, מחזיקים בזנבות של הפרות ומחליקים על גבי הררים של חרא. כמה פואטי.

     

     

    אם כן, תסמונת העייפות הכרונית הזאת שנחתה עלי איימה, בשילוב עם החדשות והאקלים והיעלמה של קרן נויבך, לנטרל אותי לתמיד ולסכל את יום השנה לבלוג הצעיר והמבטיח הזה. אז אף על פי כן ולמרות כל חבלי הלידה, הטור הזה מתפרסם. אבל הכותב שלו כנראה כבר איננו צעיר, ומבטיח בעיקר לחזור אל זרועותיו של הפוך עם סיום כתיבת שורות אלה.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/11 12:23:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-11-22 12:00:55

      יש ז'אנר מוכר של טורים שמספרים על הלחץ שאין להם מה לכתוב ומתארים איך המפיקה מצלצלת ובקיצור טוחנים את ה-1000מילה על זה שאין להם שום רעיון לכתוב עליו. ברכותיי על הצטרפות למועדון

       

      מזל שאין לי מפיקה/עורכת על הראש (בינתיים..)

        22/11/11 12:00:
      יש ז'אנר מוכר של טורים שמספרים על הלחץ שאין להם מה לכתוב ומתארים איך המפיקה מצלצלת ובקיצור טוחנים את ה-1000מילה על זה שאין להם שום רעיון לכתוב עליו. ברכותיי על הצטרפות למועדון

      ארכיון

      פרופיל

      נוסע בזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין