כשאדם לאחר עשרות שנים נותר בגפו,לאחר תקופה סוערת של טרום גירושין נותר אצלו שקט וכאוס.הוא כבר מתוכנת לצורת חיים זוגית על היתרונות והחסרונות שבה.

בנוסף,מלבד ההתעסקות בילדים ובתוצאות הרגשיות העוברות עליהם עם שינוי סדרי עולם בבית-נותר האדם מול עצמו ושואל את עצמו :"ומה עכשו"?

העולם הסדור של אישה נשואה על כל החובות והזכויות -שוב אינו קיים.למעשה, היא צריכה ללמוד להתחיל ללכת בכוחות עצמה.כל סידורי הבנק,כספים,ענייני ניהול משק הבית נופל על כתפיה.כל הדברים שהיו בהם תפקידים מוגדרים-נותרים פרוצים לסדר מכונן חדש.

אחרי כמעט שלושה עשורי חיים בזוגיות,אתה צריך לתכנן את מהלכך.

האמת ,בתחילה את בסחף,רק מסניפה את השקט שסביב.אח"כ את מתחילה להתבונן סביב.

הביקור בסדנה לחד הורים די מהר אחרי הגירושין ,הפגישו אותי עם נשים וגברים במעמדי[האמת,גבר אחד-רוב הגברים הם ציידים בודדים].השיחות היו מועילות ונתנו נקודות מבט חדשות על שהיה ועל ההתארגנות לעתיד.

העולם של הפנויים נראה בעיני הזוי ,מה גם שיצאתי וחזרתי לחילוניות ממקום מאד שמרני שלמעשה הוטבע בי והייתי צריכה ללמוד ללכת, גם כאישה שהורידה את חוקי הדת מחייה.וזה לא היה פשוט.

אם לפני החזרה בתשובה הייתי אישה שהאמינה בשוויון [אך גילתה שזאת תרמית בנישואין],ושעשתה לפי כללי ההתנהלות הלא דתית-הרי עם הגירושין והחזרה בשאלה הייתי צריכה בחינה מחדש של כל מערכי המוסר אליהם נקלעתי –והייתי נדהמת.

תארו לעצמכם אישה שנמצאת 30 שנה במסגרת נשואין ו13 שנה בנוסף במסגרת חרדית-יוצאת ממאסר לחירות...ואיזה חירות?העולם השתנה,הציפיות מנשים וגברים השתנו,האינטרנט נכנס..ואני מצאתי את עצמי עולה חדשה בעולם שעבר מהפך קיצוני תרבותי ומוסרי...