מה עושים בתקופות קשות? כשהמציאות העכשווית משתלטת על תחושות האושר של המציאות החלומית - כשדברים לא קורים כמו שרצינו וכמו שתיכננו, כשאנחנו מוקפים במועקה וכאב. האור היחיד בקצה המנהרה זו האמונה שלנו. רק היצמדות לחזון עם שמחה ואמונה יכולה להזיז את הסלעים של המציאות העכשווית. ישנם ימים שפשוט כדאי לעזוב הכל, להרפות ולשחרר ולחזור להתחלה, לנשום עמוק, לעשות מדיטציה (שזה פשוט לשבת ולנשום עמוק ולא לחשוב על כלום) ואח"כ לאט לאט שוב לראות בדמיון את התמונה הרצויה ולהבין שלמרות הקשיים ברגע הזה אתם תגיעו לשם. להיפך, צריך לברך את הקשיים, להודות לייקום שאתם חשובים לו מספיק בשביל שיעניק לכם מהשיעורים שלו ולנסות בכל כוחנו להבין את השיעור. מה מנסים ללמד אותנו בניסיון הזה? ככל שנקדים להבין את השיעור ולשמוח עליו ולהעריך אותו כך נעזור לקושי להשתחרר ושוב עשינו צעד נוסף להגיע למקום שבו אנחנו צריכים להיות. מה שקורה הוא שברגע שביקשנו משהו מהיקום הוא מתחיל להכין אותנו לקראת הקבלה - ההכנה הזו דורשת מספר שיעורים שאנחנו חייבים לעבור על מנת לקבל את החלום. השיעורים לעתים נדמים לנו כ"תקופות חשוכות". התקופות האלו הן המנוע החזק ביותר לצמיחה וכמתגברים ויוצאים מהן (ויש דרך לצאת מהן בקלות יחסית) נכנסים לתקופה שבה הדברים מסתדרים לנו כפי שרצינו או ברב המקרים הרבה יותר טוב, כי היקום יודע הרבה יותר טוב מאיתנו מה אנחנו באמת רוצים :) אנחנו חייבים להתחבר לשימחה שלנו גם ברגעים שנדמה לנו שזה בלתי אפשרי, לנסות לחייך, אפילו בכוח אם צריך. לנשום עמוק, לעצום עיניים ולחשוב על משהו שמשמח אתכם מאד - אולי זה החיבוק המתוק שקיבלתם מאדם אהוב, אולי אלו רשימת ההישגים שלכם בזמן האחרון, הידיעה שאתם קרובים ושכל עוד לא תסיטו את עיניכם מהמטרה ולא תתנו לאף אחד לערער אתכם אתם תגיעו למקום שבו אתם רוצים להיות. למרות כל הנסיבות כרגע אתם חייבים להאמין שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר, אתם חייבים להיצמד לאמונה, לראות ברוחכם את הרגע שבו אתם מתבשרים שהבעיה הסתיימה, שיש פיתרון, ושכולם מרוצים. קל ללכת לאיבוד בתקופות האלו ולוותר, העניין היא שהמון מהחלומות מתגשמים בדיוק דקה אחרי שכבר חשבנו להרפות ולהרים ידיים. הרבה גם עזבו את החלום מבלי להבין כמה הם היו קרובים להגשים אותו, פשוט משום שסירבו או פחדו למשוך עוד קצת. מדובר בדרך שהיא לעתים לעיתים ארוכה ומפותלת. לעיתים כל מה שמחזיק אותנו זו אותה אמונה ואהבה לעצמנו ולעולם - בזמנים כאלו אנחנו חייבים למצוא דרך לסמן את כל נקודות האור בחיינו, להעלות על דף את כל הדברים הטובים (קטנים ככל שיהיו) שקרו לנו ועדיין קורים לנו ולהמשיך ולכתוב את החזון שלנו שוב שוב עד שהאמונה תשוב למקומה. אז תנוחו קצת, תרפו, תעשו משהו כיפי, ואח"כ הזכירו לעצמכם מה נועדתם להיות ולעשות ולכו על זה. תגבירו את המיקוד, וצאו לדרך מחדש מחוזקים יותר מתמיד עם ההבנה שאתם הרבה יותר קרובים ממה שנדמה לכם. באהבה, דנה
|