חשבתי לומר לך שהמרחק הוא אשליה, שהחרדה היא יצירה של פיתולי הזמן והמחשבה, שזאת אהבה של אדם וחוה.
מבט ארוך על הצד הריק של המיטה מחדד אצלי את התחושה ש.. יש פה העדרות נוכחת, שהנוכחות שלך רחוקה.
יש במרחק הזה הזדמנות יקרה להתבונן, לנסח את גבולות היצירה, שאת ואני שותפים לה את גבולותיה של אהבה.
יש את מה שהוא בנאליות של הבדידות ויש התעוררות לקראת כל נשימה. יש חרדה של העדר ומרחק ויש התרפקות על זיכרון של תחושה.
חש איך במרחק הזה נוצרת הבחנה בין אני שבלעדייך ואני שמלא בך, בין הריקנות נעדרת הגבול ומשב החליל שמרחף דרכינו.
גלים מלטפים של מציאות רכה, ערוצים חדים של ארץ צחיחה. אני חושב ילדה אהובה, שהחרדה היא ההבנה, שהצד הריק שבמיטה הוא שלי, ממש כמו הצד המלא שבה.
|